בסיפור חייה עולה מערכת קשה של אלימות מילולית מתמשכת ופגיעה חוזרת ונשנית של האם בביטחונה של אפרת בשנות ילדותה. כשהאם נפטרה במפתיע הוטלה אפרת למערכת תפקודית שנתפסה על ידה כטראומטית: היא נדרשה לתפקד כאמא ל-4 אחיה הצעירים. אפרת הרגישה שאיבדה את שנותיה היפות ביותר בכך שנאלצה לתפקד כאם בבית. עם השנים התמכרה לסמים קשים.
הצוות המקצועי במרכז הציע לאפרת מספר מטרות טיפוליות:
1. התחברות לתהליך הנקה של שגר ארנבות שאימם מתה במלאות להם שבועיים. חוויה מרגשת ביצרים הרגשיים והאימהיים שהיא מעוררת.
2. ארגון הזמן בהנקת הצאצאים - הצוות הנחה את אפרת לקבוע שעות הנקה מסודרות וקבועות לגורים. חשיבותן של הנחיות אלו הייתה בניסיונן לתת לאפרת שליטה בסביבתה ובמימד הזמן, תוך כדי מתן אפשרות לכך שתעבור צעדים מקדמים נוספים בחייה.
3. הצוות ביקש את אפרת להיעזר בכל אדם שתזדקק לו מקרב חברי הקבוצה, ובכך קיווה לפתח אצלה
את היכולות לסמוך ולהאמין בזולת.
תהליך ההנקה יצר אצל אפרת תחושות רגשיות חזקות, מעוררות ומציפות, כך גם אצל שאר חברי הקבוצה. "שעת ההנקה" הפכה לזמן מקודש בו כל העשייה "במרחב הטיפולי" נפסקה לצורך הטיפול וההנקה.
הסביבה הטיפולית הרגועה אפשרה בניית הרגשת ביטחון מסוימת באפרת, תחושת שליטה ופיתוח יוזמה.
אפרת למדה להרגיש את תגובות הגורים - מי פעלתן יותר, מי סקרן יותר ומי מתנהג בביטחון ושלווה. אפרת התייחסה השלכתית לאופיה שלה גם כן. כשאפרת חששה לפגוע בגור הזעיר בתהליך הטיפול וההנקה, הצוות עודד אותה להמשיך בעשייתה. הצוות המקצועי הוסיף וחיזק אותה על כך שהיא מטפלת היטב בגורים, ולראיה - הם מתפתחים וגדלים - ובכך העצים שוב ושוב את כוחותיה.
(ראה תהליך בתרשים א1.)
אפרת בחרה לקרוא בשמות לגורים, ואף ביקשה לקחת אותם לשישי -שבת לביתה בכדי שתוכל להמשיך
ולטפל בהם.
ההנקה איפשרה לאפרת להיפתח ריגשית, ואף הביאה לתהליך חדש אצלה של קשר זוגי. אפרת שיתפה את הקבוצה בטראומת הילדות שלה, והעיזה לחשוב בקול שהיא תרצה בעתיד הקרוב ילדים.
מנהל המרכז הטיפולי "רוטשילד 2" ומרכז היום העירוני, במנהל לשרותים חברתיים בת"א.
