נשואין , למה עם אשה ? 

בפרשת בראשית, הפרשה הראשונה בחמשה חומשי תורה ,ישנה רק מצוה אחת והיא "פריה ורביה", שם מוזכר שהדבר נעשה על ידי גבר ואשה. אבל נשאל שאלה למה להתחתן דוקא עם אשה?
הרמב"ם כותב, "כשם שאין פרצופיהן שווין כך אין דעותיהן שוות", זאת אומרת אין אדם אחד דומה לרעהו בהכל, תמיד יש הבדל בין איש לרעהו. בצורה קיצונית זה מתבטא אצל גבר ואשה שהבדלים בינהם הם רבים כגון: רגש,שכל, ועוד.
נתאר לעצמינו בנין עם 60 דירים, אחד מהם מסתדר עם כולם חוץ מאחד ונשים אותם ביחד לתקופה קצרה בדירה, ונבקש מהם לחיות ביחד. בתום התקופה נשאל אותם, איך היה? ויתברר לנו שהם חיו בשלום ושלווה אחד עם השני למרות הנגודים שבינהם. האם נראה בכך איזה גבורה או יחודיות כל שהיא?
התשובה חד משמעית היא, כן.
למה?
אין זה חכמה לחיות באהבה עם אדם שהוא באותו ראש שלי בדיוק, כי זה דבר נורמלי וברור שכאשר אין סיבה לריב ולהפרד נשארים ביחד. אבל כאשר חיים ביחד איש ואשה שהנגודים בינהם הם רבים, ואע"פ כן הם מצליחים להגיע לחיים משותפים ומוצאים את שביל האמצע בכל דבר וענין, זה מראה על גבורה, על אומץ, שיודעים מצד אחד לתת ולכבד את השני ומצד שני גם להמשיך להנות, וכל אחד מקבל את הצרכים שלו.
האדם עולה בכך מדרגה, כי בתור רווק הוא עשה מה שבא לו ללא שום תלותיות בשני, ועכשיו כשהוא צריך לחלוק את חייו עם השני, והוא עושה זאת בצורה ששניהם נהנים זוהי פקחות וחברמניות אמיתית ומיוחדת.
וזהו באור הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו", כי האשה גם כשהיא נגד אבל היא נשארת לעזר, "ואל אישך תשוקתך" זה רק כאשר הגבר מנהל את החיים המשותפים בחכמה.