בעולם המודרני בו אנו חיים, המפתח להצלחה עסקית ומקצועית הוא ללא ספק "התמקצעות". כולנו עסוקים במידה זו או אחרת, בהשגת המטרה הנכספת - מיתוג עצמי כברי-סמכא הגדולים ביותר בתחום המקצועי בו אנו עוסקים. זו הסיבה לכך שבשני העשורים האחרונים התפצלו מרבית התחומים המקצועיים לתתי תחומים ותתי משנה תחתם, ועוד היד נטויה. אל מול ההתמקצעות הגוברת בתחום העיסוק שלנו, אנו עומדים בפני בעיה - שהינה הפוכה בתכלית מעקרון ההתמקצעות: צרות אופקים וחוסר ידע אשר מאפיינים את מרבית תחומי החיים שאינם משיקים למשלח היד שלנו. נכון, אף אחד לא יכול לדעת הכול. אבל - לחוסר ידע, ממש כמו לידע, ישנן השלכות מרחיקות לכת על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו.
המאמר שלפניכם דן בנושאים הבאים:
? המנגנון האנושי של קבלת ההחלטות
? ידע ודעת
? שלבי הלימוד
המנגנון האנושי של קבלת ההחלטות
בהיותנו יצורים אנושיים בעלי יכולת חשיבה מפותחת, אנו נדרשים בכל רגע ורגע מחיינו לעמוד מול החלטות (קטנות ככל שיהיו) המובילות לפעולות בעלות השפעה ישירה או עקיפה על המשך מהלך החיים. בעולם מרובה החלטות, מרובות הן גם ההתלבטויות. על כן, לעולם נשאל את עצמנו לאחר מעשה, את השאלה המתבקשת: "מה היה קורה אילו...?" וכאשר פעולה מסוימת שעשינו אינה מובילה לתוצאה המיוחלת לה ציפינו, מיד אנו אומרים: "אילו רק היינו יודעים ש..."
מצב קיומי זה הוביל אותי לחקור את המנגנון האנושי של קבלת ההחלטות.
כיצד אנו מחליטים?
בתהליך קבלת ההחלטות, אנו מגייסים את כל התובנות והפרשנויות שלנו המתבססות על:
א. ניסיון העבר שלנו בהתמודדות עם מצבים זהים או דומים.
ב. הניסיון הקולקטיבי - מטען תודעתי שאספנו במהלך חיינו מתוך ספרים שקראנו, סרטים שראינו ומהלכים המוכרים לנו מההיסטוריה האנושית. במילים אחרות, לצורך קבלת החלטות אנו רותמים את כל מקורות הידע שעומד לרשותנו ופועלים על פי דפוסי חשיבה שאימצנו לנו במהלך חיינו. היכן הבעיה? קיימות מספר בעיות:
1. האם באמת יש בידנו ידע מספק לצורך קבלת כל ההלטות להן אנו נדרשים?
2. האם תובנות ופרשנויות המבוססות על ניסיון העבר וניסיונם של אחרים, מעניקות לנו כלים מהימנים לקבלת החלטות
3. והחשוב מכל, האם החלטות אשר מתקבלות כתוצאה מהפעלת דפוסי חשיבה אוטומטיים הקיימים במוחנו, מובילות אותנו לנקוט פעולות נכונות ואחראיות?
על מנת לענות על שאלות אלו, יש לבחון את משמעות המילים ידע ודעת.
ידע ודעת
ידע - מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה, בקיאות מעשית בתחום מסוים.
דעת - ידיעה, חכמה, כושר חשיבה, הכרה וניסיון.
מאז ומעולם קיימת בתרבות האנושית שאיפה לרכישת ידע רב ככל האפשר:"דע את עצמך" יעץ סוקרטס. "ידע הוא כוח" אמר פרנסיס בייקון. ניתן להסביר זאת בכך שהידע של האדם מאפשר לו להתמודד באופן טוב יותר על מנת להגשים את מטרותיו. כלומר ידע = שיקול דעת. ככל שיש לנו יותר ידע, יש לנו יותר כלים לפעולה. עם זאת, בתוך מרוץ החיים המטורף בחברה המערבית המודרנית והשאיפה להתמקצעות תחומית שהזכרנו, נוטים בני האדם לפעול ולהחליט על פי דפוסי חשיבה "אוטומטיים" המבוססים על ניסיון קודם ועל ידע חסר ומיושן.
מרביתנו אומנם מעוניינים לצבור ידע ודעת, ושואפים להיות מעודכנים בתגליות האחרונות בתחום המדע, הרפואה והטכנולוגיה - אך באופן מציאותי אין לנו די זמן לכך: הרי זמן הוא משאב יקר ולימוד מעמיק מצריך זמן, השקעה וכוח רצון. יהיו שיאמרו: בעולם האינטרנטי בו אנו חיים, נגישות המידע אינה מוטלת בספק, הידע והדעת מצויים במרחק של לחיצת כפתור. ואכן כביכול, ההזדמנות לחקור וללמוד נגישה לכולנו. מדוע כביכול? בואו נדמיין לרגע עולם בו מקור הידע היחידי שעומד לרשותנו הוא גוגל: גוגל (כמו מנועי חיפוש אחרים), חושף אותנו למידע רב ומגוון, בחלקו מקצועי ומהימן ובחלקו שטחי ולעיתים לא מדויק. כאן למעשה מסתתרת הבעיה הראשונה בהשגת ידע מהימן מתוך המידע הרשתי שנחשפנו אליו: המידע דורש סינון ראשוני, ובמילים אחרות, על מנת לרכוש ידע בתחום מסוים באמצעות מאגרי המידע האינטרנטיים, אנו חייבים ידע קודם בנושא או לפחות שיקול דעת נאות בבחירת המקורות שניעזר בהם לצורך השגת הידע. הבעיה השנייה והעיקרית בהשגת ידע בדרך זו הינה שהחשיפה למידע עדיין איננה מובילה אותנו באופן ישיר לידע ודעת. על מנת להגיע ממצב של חשיפה למידע למצב של ידיעה, עלינו לעבור את כל שלבי הלימוד לפי סדר ההתרחשויות המתואר להלן.
שלבי הלימוד:
1. חשיפה למידע - בכל דרך אפשרית: חומר כתוב, הרצאות, סרטים ואמצעים ויזואליים.
2. הטמעת המידע במוחנו - הפנמה של הידע בתאים האפורים בדומה לצריבת הידע על גבי דיסק.
3. יכולת שליפת המידע בעת הצורך - היכולת להשתמש בידע בזמן הנכון לצורך הסקת מסקנות.
4. ידיעה - בקיאות ושליטה בתחום החדש שנרכש, השגת התובנה.
חשיפה למידע - הטמעת המידע ?יכולת שליפת המידע ?ידיעה
התהום שנפערת בדרך כלל בין החשיפה למידע לעצם הידיעה, נעוצה בשלב השני של הלימוד והוא - הטמעת המידע. אנו מוקפים בכמויות מידע אין סופיות, אך האם אנו בהכרח מפנימים ידע זה באופן שמאפשר לנו לשלוף אותו בעת הצורך ולהוות חלק מהתובנה שלנו? לא בהכרח, משום שלצורך הפנמת הידע דרוש זמן - וזמן בניגוד למידע, לא מקבלים בחינם.
ואולי אנו כלל לא מעוניינים בהשגת כל שלבי הלימוד? הייתכן שהחיים המודרניים הפכו אותנו ליצורים שטחיים וחסרי עניין? ובכלל, יש משהו מאוד מפתה בחוסר הידיעה: מה שלא יודעים - לא כואב. נכון? לא נכון! אי ידיעה אינה פוטרת מעונש. אם נדע ואם לא נדע, תהליכים הרסניים יקרו: מלחמות, מחלות, הרס משאבים, פגיעה בכדור הארץ, רעב, עוני ועוד. בעולם של חוסר ידע יקומו תמיד אלו שירצו לשמור את הידע לעצמם ולשלוט באמצעותו בכל הסובבים אותם. מי שלא יודע ומפחד לשאול, מגדל מפלצות מאחורי הבית. מכירים את הספר אוזו ומוזו מכפר קקרוזו מאת אפרים סידון? חוסר ידע = חושך. חיים בצל הלא נודע, חוסר אונים ופחד. כדאי ורצוי להביא את האור
ומה המסר?
ככל שיהיה לנו ידע רב ומגוון יותר, נוכל להתמודד בצורה מיטבית עם מצבי היומיום ומצבים רדיקאליים. במהרה ומבלי שנתכוון לכך מראש, יאפשר לנו הידע שרכשנו להציב לעצמנו מטרות גבוהות ורחוקות יותר ולהגשים הישגים נכספים בכל תחום שנבחר.
ולסיום אזהרה קטנה - ידע הוא ממכר. אל תגידו שלא אמרתי לכם...
