אסטרטגית פטנטים ולקוחות 

אין אסטרטגיה של פטנטים, יש אסטרטגיה של לקוח
מאת עו"ד אבי גולדסובל ועו"פ ד"ר מרגנית גולדרייך

מאמרים רבים מטפלים בשאלות אסטרטגיות של הגנה פטנטית על נכסי ארגון. מעטים מבחינים בין אסטרטגיה שמתאימה ללקוח מסוג אחד ואינה מתאימה ללקוח מסוג אחר.

טיפול יעיל בצרכי ההגנה הפטנטית של לקוח מסוים וקידום מטרותיו בתחום העסקי תוך התחשבות ביכולות הכספיות והאכיפתיות שלו מחייב עבודת צוות של עורכי פטנטים, מנהלי תיקי קניין רוחני, עורכי דין ואנשים העוסקים בפיתוח העסקי של הארגון.
מעטים משרדי ה"בוטיק" היכולים לשלב את כל הפונקציות הנ"ל ומציעים צוות עורכי פטנטים, מנהלי תיקי קניין רוחני, עורכי דין המתמחים בקניין רוחני וליטיגציה, עורכי דין מסחריים וגורמי יזמות המשרתים כל לקוח בעבודת צוות והם בעלי ראיה רחבה על צרכי הלקוח.

לעניין אסטרטגית הפטנטים, שונים הלקוחות זה מזה ושונים שיקוליהם.

שיקול אחד הגלוי לעין הוא המגבלות התקציביות השונות, לעיתים באופן קיצוני, מלקוח ללקוח. שיקולים אסטרטגיים דורשים הכרה עמוקה של הלקוח, פעילויותיו, ההיסטוריה העיסקית שלו, יכולות האכיפה שלו ומטרותיו ברישום הפטנט. אנו מאמינים שאסטרטגיה נכונה היא זו המתאימה ללקוח ספציפי, בדומה לpersonalized medicine שהולכת וקונה מקום חשוב בעולם הרפואה. לדוגמא, סטרטאפ שההגנה הפטנטית היא הנכס היחיד שעל בסיסו הוא מסוגל לגייס השקעות שונה מחברת ציוד רפואי גדולה ורב לאומית שזקוקה לפטנטים על מנת להבטיח שלחברות אחרות לא יהיה את החופש לייצר מוצרים מתחרים; שניהם שונים מאוניברסיטאות ומוסדות מחקר, אצלם הפטנט מהווה מלאי אותו הם מבקשים "למכור" או לתת רישיון שימוש בו לצדדים שלישיים ואין בכוונתם לעשות בו שימוש עצמי.

בחברת סטרטאפ, ההגנה הפטנטית וה- Freedom to Operateהמשתלב בסוגיה זו נתווים כבר בראשית הדרך (וכמובן שגם לאחר מכן) והם מחייבים תשומת לב רבה מצד קובעי מדיניות הפטנטים. לעומת זאת, בחברה גדולה לציוד רפואי לדוגמא, רוחב ההגנה הפטנטית ואיכותו של הפטנט מקבלים ביטוי רק בשלבים מאוחרים יותר, למשל כשמנסים לחקות מוצר שלהם הנמצא בשוק. יתרה מכך, לחברות רב לאומיות גדולות רבות יש הסכמי רישיון צולבים (cross licensing) עם חברות אחרות, דבר המצריך נקודת מבט שונה לחלוטין.
בשונה משניהם, במוסדות אקדמאיים ומוסדות מחקר, הפטנטים הם מוצר מקרי, בלתי מכוון מראש ואין להם תחום התמחות מובהק. שוני אחר המחייב תשומת לב מולטי דיסציפלינארית - דהיינו של עורך פטנטים, עורך דין, מנהל תיק קניין רוחני והעוסקים במסחור - הוא העובדה שנקודת הזמן להגשת הפטנט הינה תולדה של מועד פרסום מאמר שבדרך כלל יהיה מיד לאחריו. כאמור, מוסדות אקדמאיים אינם עושים שימוש עצמי בפטנטים שלהם והם כל כולם מיועדים להענקת זכויות לצדדים שלישיים בעודם בשלב מחקרי מוקדם יחסית. אמנות מיוחדת בתחום זה נוגעת לפטנטי "פלטפורמה" שהם בעצם טכנולוגיות חדשות אשר על בסיסן ניתן לפתח מוצרים שונים ומגוונים. מתן רישיונות עתידיים בפלטפורמות דורש הכרה עמוקה של הפטנטים ושילוב של מומחיותו של עורך הפטנטים עם אלה של עורך הדין על מנת לגזור את הזכויות בהתאם למוצר העתידי.

גישת הפטנטים במשרדנו משלבת ניסיון והבנת צרכי הלקוח, בעיקר הלקוח היזמי, ותמיכה בלקוח לא רק ברישום הפטנט אלא בכל הפעילויות הסובבות, כאשר הפטנט הוא אחד מהאלמנטים שיביאו את הלקוח להצלחה. למשרדנו שנות ניסיון רבות בתחומי היזמות והקניין הרוחני כמייצגים של הטכניון, בתי חולים, חברות סטרטאפ, חברות ציבוריות, חממות טכנולוגיות ויזמים פרטיים. למשרדנו הבנה עמוקה של אפשרויות המימון ליזמים ולחברות (לרבות מדען ראשי, חממות, מענקי תנופה, קרנות הון סיכון וכו'). לכן, לרוב עורכי הדין במשרדנו השכלה משפטית, טכנולוגית וכלכלית גם יחד.