בדק בנק שביצעה חברת מ.א בקרה וניהול קובע : הרפורמה בעמלות פגעה בעסקים הקטנים 

הרפורמה הייתה מיועדת להיטיב עם העסקים הקטנים, אך אלו הפכו לנפגעים העיקריים ממנה


לפני כשנתיים טען נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, כי הוא כלקוח לא מצליח להבין את תדפיס חשבון הבנק שלו, על כל העמלות הנהוגות בו. התבטאות זו של הנגיד הביאה את בנק ישראל ליזום את הרפורמה בעמלות הבנקים שנכנסה לתוקפה החל מיולי 2008.

בסך הכל הכוונות היו טובות - להקטין את העמלות ללקוחות הפרטיים (משקי הבית) ולמגזר העסקים הקטנים שבדרך כלל נשאו בנטל המימון של העמלות הנמוכות למגזר העסקי.

מטרה נוספת של הרפורמה הייתה להביא לאיחוד עמלות על מנת למנוע כפל עמלות וכן ליצור שקיפות המגבירה את התחרות הבין בנקאית, כך שהלקוחות יוכלו באמת לערוך השוואה בין סוגי העמלות ועלותן בבנקים השונים.

בעקבות כך, פרסם לאחרונה בנק ישראל את מסקנותיו מהרפורמה כפי שהיא משתקפת לאחר יישומה במשך רבעון אחד- הרבעון השלישי של 2008.

בבנק ישראל מציינים כי בסך הכל הרפורמה הצליחה לגרום לירידה בתשלומים בחשבונות העו"ש של רוב משקי הבית כ-. 70%. עבור כ-15% לא חל כל שינוי ועבור היתר חלה עליה. אם מסתכלים על הבנקים השונים אז בשלושת הבנקים הגדולים אכן חלה הפחתה מסוימת, אך מן העבר השני בבנק המזרחי עלתה דווקא ההוצאה הממוצעת בכ-4% ובבנק הבינלאומי ההוצאה הממוצעת אף עלתה ב- 33%.

בבנק ישראל אף מציינים, כי הרפורמה היטיבה בעיקר עם האוכלוסיות החלשות מקרב משקי הבית (אזרחים ותיקים, בעלי מוגבלויות, לקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי או כרטיס למשיכת מזומן), ובעקבותיה הוזלו שירותי עו"ש על ידי פקיד בנק עבורן.

עם זאת, בדק בנק שביצעו כלכלני מא בקרה וניהול, המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת חשבונות בנק, מעלה כי בניגוד למשקי הבית, שזכו (אם כי באופן חלקי) להקלה בעמלות בחשבון הבנק, הרי שמגזר העסקים הקטנים שאמור גם הוא להיכלל ברפורמה - דווקא נפגע ממנה.

נציין כי טרם יישום הרפורמה עסקים רבים רצו להיכלל בה ואף התחילו בתהליכים הדרושים לשם שינוי הגדרתם ל"עסק קטן". יישום הרפורמה לא הביא לתוצאה המיוחלת מבחינתם ובמקרים רבים הם אף נפגעו משינוי ההגדרה.

דוד אברון, מנכ"ל החברה מסביר כי עבור עסקים אלו התייקרו העמלות באופן ניכר. כך לדוגמא, בבנק הפועלים גבו טרם הרפורמה דמי ניהול חשבון קבועים לעסקים ללא מסגרת אשראי בסך של 10 שקלים לחודש. כעת, עסקים כאלו ישלמו 54 שקל לחודש- עליה של כ- 550%.
"אמנם, בחלק מן העמלות חלה ירידה. כך לדוגמא, עמלת העברה הוזלה בשיעור ניכר מ-40 שקל ל-6 שקלים בלבד, אך בהסתכלות כללית ניתן לראות כי חלה עליה בעלות החזקת חשבון בנק.

את העליה הגדולה ביותר בדמי ניהול חשבון קבועים, ניתן לראות בבנק דיסקונט. אם לפני הרפורמה עמדו דמי הניהול על 165 שקל לרבעון לכל העסקים, הרי שלאחריה עמלה זו השתנתה ל-250 שקל לרבעון לעסק גדול ובסך הכל 1,000 שקל לשנה, ול-150 שקל לחודש לעסק קטן, ובסך הכל 1800 שקל לשנה. בכלל לא מעט עבור עסקים קטנים.

על פי נתוני בנק ישראל שני הבנקים הגדולים "איבדו" הכנסה של כ-250 מיליון שקל בעקבות הרפורמה. עיון בדוחות הרבעוניים של הבנקים מראה, כי אובדן ההכנסה אולי התבטא אצל משקי הבית אך המגזרים האחרים פיצו על כך.

בנק הפועלים רשם בסוף הרבעון השלישי של 2008 הכנסה של 1.087 מיליארד שקל רק מעמלות תפעוליות- עליה של אחוז בהשוואה לתוצאות הרבעון המקביל אשתקד. בבנק לאומי העמלות לתקופה זו הסתכמו ב-840 מיליון שקל, לעומת 834 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2007.

עולה, כי זה שספג את אובדן ההכנסה בעקבות הרפורמה, היו המגזרים העסקיים ובעיקר מגזר העסקים הקטנים. דוחות בנק הפועלים אף מראים כי ממגזר העסקים הקטנים - אותו מגזר שאמור היה לחוש ברווחה בעקבות הרפורמה, עלו ההכנסות התפעוליות בכ- 5% בהשוואה לרבעון הקודם (כאשר ברור שחלק ניכר מהן אלו העמלות).

אברון מוסיף כי "יש לראות בברכה יוזמות כשל בנק ישראל שמטרתן להגביר את התחרות בין הבנקים ובסופו של דבר מיטיבות עם הלקוח. אך כדי למנוע מצב בו העסקים הקטנים נפגעים מרפורמה שהייתה אמורה להיטיב עמם, יש להכיל את הפיקוח על העמלות גם בקרב מגזר העסקים הקטנים".