למה בכלל צריך ליווי התפתחותי לתינוקות? 

למה בכלל צריך ליווי התפתחותי לתינוקות? הרבה פעמים נשמעת הטענה ש''תינוקות מתפתחים באופן טבעי. למה להתערב ואולי אפילו להפריע?''. אבל האמת היא שהתפתחות התינוק קורית באופן טבעי רק בסביבה טבעית. ורובנו הגדול לא חי בסביבה טבעית. בעבר, אנשים חיו בקהילות. נשים ראו וטיפלו בתינוקות עוד מאז שהן עצמן היו ילדות. וגם התינוקות קיבלו יחס אחר לגמרי מזה שתינוקות מקבלים היום. הם השתלבו בחיי הסביבה, בעבודה, בפעילות ובכל תחומי התנהלות החיים. וכתוצאה מכך נחשפו באופן טבעי להרבה יותר גירויים מסוגים שונים ובעוצמות שונות. ואכן, כל זה הביא אותם להתפתח בצורה 'טבעית'. כיום, בסביבה המודרנית, כל אחד צריך להתמודד לבדו עם גידול התינוק. הורים רבים פוגשים ואוחזים לראשונה בחייהם בתינוק רק בלידה הפרטית שלהם. איך הם אמורים לדעת מה לעשות? למה לצפות? איך להתייחס? בנוסף, החיים המודרניים מכוונים אותנו לכיוונים שממש לא מתאימים לתינוקות. אנחנו משתמשים בכל כך הרבה טכנולוגיה, עושים לעצמנו חיים קלים וכביכול נעימים יותר, והרבה פעמים מתרחקים מהטבע האמיתי שלנו. ובהקשר של תינוקות - הם מגיעים לסביבה שקטה מדי ומגוננת מדי, או לחילופין, מופצצת בגירויים. לרוב הם לא מקבלים את הגירויים האמיתיים שלהם הם זקוקים כדי להתפתח באופן מיטבי - סוגי מגע, קול, תנועה ומגוון רחב של גירויים שכל כך חיוניים להתפתחות שלהם. בנוסף לכך, מרוב שרוצים שלתינוק יהיה נעים וקל, עושים המון פעולות במקומו ו'עוזרים לו'. ובעצם לא מאמינים ביכולתו ולא מאפשרים לו את ההזדמנות ללמידה העצמית (בהתאם ליכולתו ולגילו כמובן..). וכך, מה שקורה זה שהסביבה מתאימה את עצמה לתינוק במקום שהתינוק ישתלב באופן טבעי בסביבה. ואז, אין לו סיכוי להתפתח בצורה טבעית. שיטת 'צעד ראשון'-ליווי התפתחותי לתינוקות מבוססת על שיטת פלדנקרייז. השיטה פותחה ע"י שי זילברבוש על בסיס ההבנה שככל שנספק לתינוקות סביבה התפתחותית מתאימה יותר, כך יהיו להם כלים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם כבני אדם בוגרים. אחד הדברים היפים בעיני בשיטה הוא הבנת הקשר בין התנהלות התינוק בינקותו לבין אופיו ואורח חייו כאדם בוגר. כלומר, תינוק שלומד ומתפתח באופן מאורגן, יודע להתנועע בצורה נעימה ו'אינטליגנטית' ומתנהל מתוך ארגון פיזי ולא מתוך כוח, רוכש בעצם את הכלים להתנהלות כזו גם בהמשך לא רק במישור הפיזי, אלא בכל תחומי חייו. וכמה היינו רוצים לפעמים לדעת איך מתנהלים מתוך 'חוכמה' וארגון נכון במקום מתוך הפעלת כוח מיותר... המטרה היא להדריך הורים (במסגרת סדנאות קבוצתיות ומפגשים פרטניים) כיצד לאפשר התפתחות סנסו-מוטורית מגוונת ועשירה, ולהעביר את המסר של תפקיד ההורה והמטפלים כסביבה התפתחותית. תינוק לא מתפתח כראוי אם לא מספקים לו סביבה מתאימה. תינוקות לומדים דרך מערכת החושים. ומע' החושים היא מערכת לומדת. כלומר, למידה מסוימת תתרחש כאשר יהיה גירוי מתאים והתינוק יגיב אליו (הגירוי נקלט, המוח מעבד את המידע והגוף מגיב באופן מוטורי). לכן, צריך לדעת לתת גירויים מתאימים וסביבה התפתחותית מיטבית כדי שהמערכת הסנסו-מוטורית תלמד ותתפתח כראוי. (עם זאת, צריך להיזהר מ'הצפה חושית' שנפוצה מאוד בזמננו. אליה התינוק יכול להגיב בשתי דרכים: או שסף הריגוש שלו יעלה כל הזמן והוא ידרוש עוד ועוד גירויים, ואז לא יפתח תחושת שקט פנימי. או שכהגנה, ינתק עצמו מהסביבה ויחווה ניתוק והסתגרות). ככל שהתינוק יצבור יותר חוויות מתאימות - מע' החושים שלו תהיה יותר מפותחת ולמערכת המוטורית יהיה יותר מידע להתבסס עליו כדי להתפתח בצורה יותר איכותית ומדויקת. יש חשיבות גם לעובדה שכל שלב התפתחותי אכן יתממש, וגם לזמן ולסדר שבהם זה קורה. הלמידה מתרחשת שלב אחרי שלב, כשכל שלב מתבסס על השלב הקודם לו. כששלב מתפספס - כל ההתפתחות שתבוא אחריו תהיה משובשת. חלק מהמרכיבים יהיה חסר (כמו במתכון לעוגה...). כמו-כן יש קשר ישיר בין ההתפתחות הסנסו-מוטורית להתפתחות הקוגניטיבית. הורים רבים לא מודעים לכך וחושבים שלא נורא אם התינוק לא זוחל, הוא גדל יפה והוא כל כך חכם... ואכן התינוק יגדל וגם יתקדם איכשהו, אבל בדרך כלל יהיו חסרים לו חלק מהכלים למימוש הפוטנציאל שבו. כי לכל שלב מוטורי יש ערך גבוה בהרבה מפעילות פיזית לשמה. ללמידה שמתבצעת תוך כדי הפעילות יש חשיבות עצומה לכל ההיבט ההתפתחותי של התינוק: לתחושת הערך העצמי שלו, ליכולת ולאיכות הלמידה (עם קשר ללמידה גם בהמשך הדרך), להפקת לקחים ולתחושת המסוגלות שלו. כמו-כן, יש לכך קשר להבנה טובה יותר של העולם הסובב אותו גם במישור הקוגניטיבי - למשל, יש הבדל בין תינוק שרואה ציור של תפוח ואומרים לו שזה תפוח, לבין תינוק שגם רואה את התמונה הנ"ל, אבל גם שולח יד ונוגע בתפוח, מרגיש שהוא עגול, מגלגל אותו, טועם אותו וכו'... התינוק השני יידע ויבין הרבה טוב למה מתכוונים כשאומרים 'תפוח'. תינוק שמדלג על שלבים התפתחותיים סנסו-מוטוריים, מפסיד הרבה יותר ממה שנראה לפעמים להורים. והרבה פעמים נראה ילדים עם בעיות שונות בהמשך הדרך (בכל מיני תחומים: מוטורי, תחושתי, חברתי, כישורי למידה...), והם יאלצו 'לחזור על השיעור' שאותו פספסו בינקותם. וחבל. יש לכך גם קשר להפרעות קשב וריכוז שכל כך נפוצות היום. הבעיה היא שתינוק עם התפתחות לקויה פשוט לומד פחות ונוצרים פחות קשרים עצביים במוח שלו. ואז כשהוא יגיע לגיל שבו הוא צריך להשתמש ביכולות הלמידה שלו כמו בגן או בביה"ס, יהיה לו חסך גדול. אם הוא לא סיים את הלמידה, הוא לא יהיה מוכן לסביבה החדשה ולדרישותיה. יכול להיות שיחסר לו מענה חברתי, רגשי, וסטיבולרי (תנועתי שקשור למערכת שיווי המשקל), בתחום הראיה, השמיעה, הריכוז ועוד. ואז בדרך כלל הוא מאובחן כלקוי למידה. מערכת סנסו-מוטורית משובשת יכולה להתבטא במגוון דרכים: לעיתים מדובר בעיכובים התפתחותיים מסוגים שונים: לא אוהב לשכב על הבטן, לא מרים ראש, לא מתהפך, לא זוחל, לא מתיישב, לא נעמד, לא הולך וכו'. וגם: ילד שלא אוהב להתנדנד, שסולד מחול, מדשא וממרקמים שונים, ילד שנופל לעיתים קרובות, קושי בהתמצאות, קושי בריקוד ושירה, דיסלקציה, דיסגרפיה ועוד... עוד שיבושים שיכולים לבוא לידי ביטוי מהפן הרגשי: קשיים בהסתגלות לסביבה, רתיעה מזרים, בהלה ופחד, חוסר בטחון בעולם ודימוי עצמי נמוך. איך המערכת הסנסו-מוטורית עלולהלהשתבש? - שהיה בעגלה או בלול במשך שעות רבות על הגב (ואז אין שהייה על הבטן, אין הרמת ראש, ראייה מרחבית, חוויות וסטיבולריות ועוד..) - העדר מגע וקול - ניסיון לשמור על שקט בבית, ואז התינוק מכיר רק צלילים חלשים ורק מגע עדין/טקטילי, ובעצם לא חווה את טווחי העוצמות השונים. - פחד של ההורים ממחלות, לכלוך, מגע של אנשים זרים - מה שיכול להוביל לאי הוצאת התינוק מהבית, למצב שבו לא ישימו אותו על הרצפה ועל משטחים 'לא נעימים' אחרים, לא יחשפו בפיו אנשים זרים... וכך יתפתחו חסכים חושיים, מוטוריים וחברתיים. - הצפת יתר של החושים יכולה להוביל לדיכוי של במערכת. הכל נכנס למגננה ולקיפאון. - חוסר בחוויות תנועתיות של התינוק במרחב - יכול להוביל לתינוק מבוהל, מה שיכול להוביל גם לעיכוב התפתחות העתידית - או ממקום של הימנעות או ממקום של היתקעות עם רפלקס מורו ועקב כך פגיעה בהתפתחות מערכת הרפלקסים של שיווי המשקל. עד כאן התייחסתי בעיקר לתינוקות נורמטיביים. בליווי התפתחותי לתינוקות ניתן לאבחן ולטפל גם בסוגים שונים של עיכובים התפתחותיים: החל מעיכוב בכל שלב התפתחות, דרך בעיות טונוס שרירי לא מאוזן (נמוך / גבוה) ועד טיפול במצבי טורטיקוליס, דיסלוקציה של מפרקי הירך וקלאבפוט.. (גם כאשר הבעיה לכאורה נעלמה אך נותר עיכוב התפתחותי). המפגשים נערכים באווירה נעימה, תוך דגש על הנאה של התינוק וההורה, התייחסות אישית ותרגול מעשי (כדור פיזיו, פוף, מנשא, דגש על סוגי מגע שונים, שירים, ריקודים ומוסיקה...) לסיכום: תינוקות נורמטיביים רבים (כאלו שלא מוגדרים כבעלי עיכוב התפתחותי כשלהו) יכולים להגיע למקום טוב ונעים בהרבה מזה שבו הם נמצאים היום. כמו-כן תינוקות רבים כיום מוגדרים כבעלי עיכוב התפתחותי, ומנסיוני, בחלק גדול מהמקרים העיכוב הזה מיותר לגמרי ואפשר למנוע אותו ע"י התנהלות נכונה ומתן תנאי סביבה הולמים. ככל שגדלים, הקשיים גדולים יותר ונדרש זמן רב יותר כדי לטפל בהם (ולא תמיד מגיעים לתוצאות משביעות רצון). ברגע שמבינים את הרעיון ומקבלים את הכלים המתאימים, מגלים שאפשר לגדל תינוקות בצורה טובה יותר ולא פחות חשוב, בצורה נעימה ושמחה יותר.