מה דרוש כדי לרשום פטנט 

מה דרוש כדי לרשום פטנט
קודם כל יש להגיש בקשת פטנט. בקשת פטנט זהו מסמך טכני ומשפטי אשר מגדיר ומתאר את ההמצאה, ומוגש לרשות אשר יכולה להעניק את הזכות לבלעדיות במדינה מסוימת (בישראל - רשם הפטנטים). רשם הפטנטים בוחן את ההמצאה במטרה להעניק פטנט על ההמצאה. במידה ובחינת בקשת הפטנט מסתיימת בקבלת פטנט, תתקבל תעודת פטנט על ההמצאה.

פטנט הוא זכות לבלעדיות שניתן ע"י מדינה מסוימת שבאמצעותה יכול בעל הפטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש, למכור או להציע למכירה את ההמצאה המוגנת בפטנט באותה המדינה. הענקת זכות זו ניתנת לתקופה של 20 שנה (בד"כ) מיום הגשת בקשת הפטנט, והיא מוגבלת לטריטוריה של אותה מדינה בה התקבל הפטנט.

בקשת פטנט רגילה בנויה מתקציר, תחום טכני של ההמצאה, רקע, תיאור טכני מפורט של ההמצאה, שרטוטים באם יש צורך ותביעות.

פטנט מתקבל לאחר שבקשת הפטנט נבחנה על ידי
משרד הפטנטים ונמצאה כשירה לרישום!

קיימים מספר תנאים הכרחיים כדי שהמצאה תהיה כשירת פטנט:

חדשנות: ההמצאה תהיה חדשה; לא התפרסמה בפומבי בארץ או בעולם לפני תאריך הגשת בקשת הפטנט (למעט מס' מצומצם של מדינות שם ניתן לקבל פטנט גם אם ההמצאה התפרסמה מספר חודשים לפני הגשת הבקשה). יש לציין שלמרות שההגנה על הפטנט היא טריטוריאלית, החדשנות צריכה להיות בקנה מידה עולמי. בנושא בדיקת חדשנות ניתן לפנות למאמר "חיפוש פטנטים".

מועילות: ההמצאה ניתנת לשימוש ויעילה. לא ניתן לקבל פטנט על רעיון תיאורטי שאינו ניתן ליישום, על תגליות, נוסחאות מתמטיות, חוקי טבע וכדומה.

קיום צעד המצאתי: ההמצאה צריכה להציג התקדמות המצאתית. צעד המצאתי מוגדר כהתקדמות שאינה נראית כדבר מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע, המצוי בתחום של ההמצאה. לדוגמה, צעד המצאתי בהמצאה בתחום הקרדיולוגיה יכול להבחן ע"י קרדיולוג, ולא על ידי אדם ממוצע מכלל האוכלוסייה.

ישראל חתומה על אמנת פריז, אמנה בינלאומית שמטפלת בנושא שמירת קניין רוחני ובאינטראקציה בין מדינות העולם השונות החתומות על האמנה. נכון להיום, מעל 160 מדינות חתומות על אמנת פריז. בנוגע לפטנטים, אמנת פריז מאפשרת שמירת תאריך הבכורהpriority date של הגשת בקשת הפטנט הראשונית במדינה מסוימת החתומה על האמנה, למשך שנה שלמה. כלומר שלאחר שנה, אם בכוונת הממציא לשמור על זכויותיו הקנייניות גם במדינות אחרות בעולם החתומות על האמנה, עליו להגיש בקשות מקבילות באותן מדינות כאשר הוא יכול לדרוש את תאריך הבכורה במדינות האחרות.


דוגמא להמחשה: מר "יש-לי רעיון" הגיש בקשת פטנט בישראל בתאריך 6.9.2002. מר "יש-לי המצאה" הגיש בקשת פטנט ביפן הזהה להפליא לבקשתו של מר "יש-לי רעיון" בתאריך 7.6.2003. מר "יש-לי רעיון" הגיש בקשת פטנט ביפן בתאריך 1.9.2003 וביקש בכורה על סמך התאריך בו הוגשה הבקשה בישראל. במבחן "כל הקודם זוכה", יזכה מר "יש-לי רעיון" בפטנט בישראל וביפן. אם לא ישמור מר "יש-לי רעיון" על שנת הבכורה, לא יוכל לזכות בפטנט ביפן אם מישהו אחר יגיש שם בקשה זהה לפניו.

יש לציין שגם על בקשת פטנט זמנית בארה"ב (ראה מאמר בנושא) ניתן לבקש בכורה אך לשם כך יש להפוך את הבקשה לקבועה.

אם מסיבה כלשהי, כמו למשל: אין עדיין משקיע, עדיין לא מומש הפוטנציאל של ההמצאה, לא נעשה עדיין סקר שוק מלא, או סיבות אחרות, הממציא או היזם אינו יכול או אינו רוצה להגיש בקשות מקבילות בתום השנה הראשונה, אך רוצה להמשיך ולשמור על זכויותיו במדינות העולם השונות, ניתן להגיש בקשת PCT. PCT הם ראשי תיבות של Patent Cooperation Treaty, שהיא אמנה בינלאומית המאפשרת למצטרפים לקבל ארכת זמן נוספת בת שנה וחצי לפני ההגשות המקבילות (ראה מאמר בנושא).

לאחר הגשת הבקשה ותשלום אגרת בקשת פטנט בכל מדינה בה היזם רוצה בהגנה, הבקשה תקבל מספר ותאריך. לאחר תקופה מסוימת, יפורסמו בפרסומים ממשלתיים שם המבקש ושם ההמצאה, ויש מדינות שאף הבקשה עצמה. הבקשה תועבר לבחינה, תהליך שיכול להיות ארוך למדי. לאחר קבלת תשובה ממשרד הפטנטים לגבי תיקונים או השגות לבקשת הפטנט, עורך הפטנטים בשיתוף עם הממציא ישלח תשובה למשרד הפטנטים. בסופו של דבר, אם הבקשה לא נדחית, יתקבל פטנט על ההמצאה ומשרד הפטנטים יפרסם את עובדת קבלתו.

נציין לסיכום, אחד התנאים לקבלת פטנט היא חדשנות, חובה זו חלה גם על הממציא עצמו. אל לממציא לפרסם המצאתו ברבים אלא אם הוא רוצה באופן מכוון לסתום את הגולל על בקשת הפטנט.