החינוך למצויינות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

החינוך למצויינות 

מאת    [ 24/12/2008 ]
מילים במאמר: 1769   [ נצפה 5093 פעמים ]

 
 
החינוך למצויינות

החינוך למצויינות מחד והחתירה לשוויון הזדמנויות בחינוך מאידך גיסא הסותרים הם?

הנחת היסוד העיקרית הקשורה לרפורמה בחינוך הנה "כל ילד זכאי להזדמנויות חינוכיות שוות, וחובת החברה הדמוקרטית להציע אותן"

החברה הדמוקרטית המודרנית שואפת לכך שכל אזרחיה ימצו את יכולתם החינוכית, שכן ריבוי אנשים ברמות השכלה טובות מהוה תנאי חשוב להתפתחותה החברתית-כלכלית. זאת ועוד שהרי האיש המשכיל מהוה גורם מרכזי של החברה בהווה ומדד לקביעת הפוטנציאל המשקי, הצבאי, הפוליטי והתורני שלה בעתיד.

"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" בבודקנו מספר הפעמים בהם מופיע במקרא חינוך נמצא כי רק פעם אחת הוא מופיע בלשון חינוך ובשאר המקרים בעניינים אחרים כגון: חנוכת הבית, המזבח וכד'. וכבר העיר האדמו"ר קולנימוס מפיאסעצנא הי"ד בקונטרסי "חובת התלמידים" שהמונח חינוך איננו שם נרדף להתחלה.

וכי יש ללמד על מושג החינוך מההקש במקומות אחרים: כשם שהתחלת הבניה איננה נקראת "חנוכת הבית" אלא רק תחילת השימוש בבית הבנוי, דהיינו הוצאה מן הכח אל הפועל של המבנה כן החינוך מציין את תחילת ההוצאה של הפוטנציאל הגלום בדבר מן הכח אל הפועל.

מטרת החינוך אם כן הינה חשיפת הפוטנציאל האישי והסיוע למימושו.

עובדה הוא כי ילדים ובני נוער נבדלים ברמות יכולתיהם, בנטיותיהם ובתחומי התעניינותם אולם החברה הדמוקרטית מכבדת כל אדם באשר הוא אדם. הייחודיות נחשבת לנכס האנושי הגדול ביותר הנותנת לאדם את מקומו ואת ערכו וכבר כתב ר' נחמן מברסלב "ראוי שכל אדם ידע וישקול שמטבע ברייתו יחיד הוא בעולם ואין איש אשר ידמה לו אזי לא היה חפץ בקיומו שלו"


השוויון לגלגוליו השונים

תפיסת שוויון ההזדמנויות בחינוך החל כבר במאה ה-18.

הפלוסוף הצרפתי, זאן ז'ק רוסו, מסביר ב"אמנה החברתית" כיצד בני אדם נולדים שוים במצבם הטבעי וכיצד זכויותיהם נקבעות במסגרת הרצון הכללי. רוסו ממליץ על שוויון בתנאים כלכליים וחוקיים, כדי שלכל אדם תהיה הזדמנות הוגנת לפתח את כשרונותיו היחודיים. הבסיס להצלחה ייקבע על פי סגולותיו של האדם ללא קשר לרקע החברתי, מין או גזע.

בשנות השבעים חל שינוי בתפיסה זו ובמקום לייחס את עיקר החשיבות להזדמנויות השוות בתחילת התהליך החינוכי שאפה המערכת לשוויון בתוצאות החינוך. תפיסה זו הראתה ברבות הימים כי לגורמים שמחוץ לבית הספר ישנה השפעה גדולה על השגי התלמידים כתוצאה מכך נקטה מערכת החינוך שורה של "פעילויות חינוכיות משלימות" דהיינו חינוך מפצה לילדים המקופחים באמצעים ובתכנים חינוכיים.

אלא שבפצוי זה היה משום סכנה של הורדת רמת החינוך. המטרה אינה יכולה להיות מניעת פער בולט בתוצאות כי אם הבטחה של ההשגים הלימודיים והחברתיים האופטימליים של כל תלמיד וזאת על ידי מצוי הפוטנציאל האישי של כל אחד.

איננו רוצים לראות חברה אחידה בעל רמת יכולת ממוצעת, עלינו לשאוף לשדרוג יכולתם של התלמידים הנמצאים ברמות שונות, ובכך ליצור חברה מגוונת, הפועלת כארגון המונע על ידי ההון האנושי שבה כל פרט תורם להנעת הארגון כולו ולכיבושי יעדיו, מתוך שמחה וחדוות היצירה.


טיפוח המצויינות כחלק אנטגרלי משוויון הזדמנויות אנדוידואלי

מערכת החינוך במדינת ישראל עושה רבות במטרה להגיע לשוויון בחינוך. ננקטו צעדים רבים לשדרוג יכולתם של בעלי הרמות הנמוכות ואף הושקעו משאבים רבים לצורך זה. אולם "שוויון הזדמנויות" הינו מושג המכיל את כל רמות התלמידים, ומה עוד, מערכת החינוך נתבעת לספק את הצורך של החברה המודרנית למצויינות בתחומים רבים ומגוונים.

האם בתחום המצויינות נעשה מספיק לקידום יכולתם של בעלי הרמות הגבוהות בעלי האמביציה, החזון היזמות והחדשנות?

בבואנו לעסוק במושג "מצויינות בחינוך" ובשדרוג הרובד הגבוה יש להבהיר כי מושג זה אינו מקביל למושג "אליטיזם בחינוך" שכבות אליטיסטיות יכולות להכלל בקטגוריה זו, אולם על החתירה למצויינות בחינוך להקיף ילדים בני כל שכבות החברה, שיכולתם הקוגנטיבית, חברתית והתורנית גבוהה וניתן לקדמם, כך שבעתיד יהפכו חוד החנית של החברה הישראלית בתחומים שונים. נתינת דגש על טיפוח הצויינות בחינוך לא רק שתועיל בעתיד לחברה הישראלית אלא יש ביכולתה לסייע למערכת החינוך בשידרוג היכולות של התלמידים וזאת על ידי טיפוח מנהיגות צעירה. על המחנך לזהות דמויות מנהיגות בולטות במגוון תחומים שיש ביכולתם להניע קבוצות לומדים לעשיה משמעותית. שכן ידוע הדבר כי כבר בגיל הרך לומדים הילדים ואף מונעים על ידי "חברת השוים" להם בני גילם, ובקרב בני הנוער, הרי שנוער משפיע על נוער במידה רבה.

היכולת של מובילי מערכות וארגונים לאתר אישים בעלי פוטנציאל אשר ביכולתם להיות מובילי החברה נלמדת כבר ממשה רבינו. בספר במדבר (יא) מבקש משה סיוע להנהגתו בשל תלונותיהם של בני ישראל, ה' נעתר לבקשתו ומבקש ממשה לאתר שבעים אנשים מזקני העם ושוטריו כדי שיוכל להאציל עליהם מרוחו ומכח מנהיגותו של משה והם אלה שיסייעו למשה. בעוד נערכת פעולת האצלה אנו מופתעים לגלות כי שני אנשים אלדד ומידד מתנבאים במחנה, תגובתו של משה לא דיה שלא שוללת את התופעה (כפי שעשה יהושע נערו) כי אם מברכת על כך באומרו "מי יתן כל עם ה' נביאים" משתמע מדבריו של משה כי על מנהיגי הדור לחשוף את דמותם שעל אנשי רוח פרטיים שגדולתם מצד אישיותם ויש ביולכתם להניע מערכות.

עגרתו של משה לכלל העם "נביאים" מחברת אותנו למדרש בנידה ל' ע"ב: דרש רב שלמאי "למה הילד דומה במעי אימו לפנקס שמקופל ומונח... ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים... ומלמדין אותן כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה.

הרב יוסף דוד סולובייצ'יק בספרו "דברי הגות והערכה" מבאר: "רבי שמלאי סובר לכאורה שכל יהודי נולד בנכונות ובהענות טבעית ללמוד תורה, יש לו חלק ונחלה בתורה, חלק שניטע בו לפני הלידה ואף על פי שמשכיחין אותו ממנו הרי הוא נשאר בחביון נפשו ומצפה לרגע בו יעיריהו" עוד הוא טוען "באמצעות הלימוד וסביבה נוחה להתפתחות, תלמידי חכמים הופכים בלימודם את הידיעה בכוח לידיעה חיה ממשית. אבל גם ליהודי הפשוט נשמר חלקו. יש מלומדים בקהל המסורה שתורתם מנוסחת היטב וגם ערוכה, אבל גם אחרי, חרף היותם מחוסרי השכלה תורנית, יש שהם מחוננים בחכמה תורנית אינטואיטיבית הנובעת מהשראה פנימית, משניטעו בלבותיהם היסודות הבסיסיים הם מביעים דבר חכמה אלה שלא במודע, בצורה של מימרות ומשלים עממיים" יוצא איפוא כי לכל אחד באשר הוא מטען חבוי של אוצרות ידע, ומהות האדםהוא להוציא המטען מן הכח אל הפועל עלינו המחנכים לסייע בהוצאה זו ובמימושה.

ועוד בגמרא "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (נדרים פ"א, ע"א) אל יקל בענינו לחשוב כי למיעוטי יכולת מחסום קוגנטיבי או חברתי הגמרא נוקטת בלשון אזהרה שכן לכל אחד איכויות, יכולות וכישורים בלי קשר לרמה הסוציו אקונומית. הללו ברי מימוש ושידרוג במידה ניכרת בהתאם ליכולת שלנו כמחנכים לטווח להם את למידתם, להציע להם אוטונומיה, לעודדם לרב שיח, לחושפם לטכנולוגיות מתקדמות להציע מחרבי למידה מעוררי חקר וגילוי ולעודדם לקידום ולהשגים.


גן הילדים - המוסד החינוכי הראשון לטיפוח המצויינות

התפישה, כי בכל ילד טמון עולם ומלואו וכי מטרתינו החינוכית הינה חשיפת הפוטנציאל הטמון בו, מימושו והאדרתו, מהוה נר לרגלי המחנכים בגיל הרך. לכל רך יכולות יחודיים משלו ותחומי עניין שהינם משמעותיים עבורו ועלינו כמחנכים להוציאם מן הכח אל הפועל לסייע לצעירים לבנות ולהבנות ידע באמצעות יחסים עם מבוגרים, עם ילדים אחרים ועם אובייקטים.

על פי הגישה המתכללת הנהוגה כיום בחינוך הקדם יסודי, הצעיר הסקרן מצויד ומאורגן להכנס ליחסי גומלין על כל מה שסובב אותו ולהשתמש באסטרטגיית של בחירה. תפקיד המבוגר הינו לטווח לצעירים את המיומנויות השונות ובהם: חשבון, אוריינות, שפה ועוד, ולהפעיל שיקול דעת בבחירת הנושאים המתאגרים את הילדים ממגוון הנושאים המוצעים על ידם, אילו שיכנו את הצעירים לעתיד שיתנו מענה בעתיד לצורכי החברה בכלל והברה הציונית-דתית בפרט.


ללמידה בדרך זו מספר הנחות יסוד:


    • 

    הלמידה נעשית דרך החויה והאתגר


    • 

    היא בעל אופי של חקר וגילוי


    • 

    הלמידה הינה בתהליך של צמיחה מתמדת ושאיפה להתקדמות


    • 

    הלמידה מתבצעת בקבוצה, שהינה קונטקסט תרבותי, המאגד בתוכו אין ספור של הזדמנויות, חויות וחידושים.

על המחנך להיות קשוב בכל עת לשיחותיהן של הילדים תוך נסיון להבנת תהליכי ההבניה שעוברים בראשם של הצעירים, עליו לחשוב באופן מתמיד כיצד ניתן לקדם את הפרויקט ולמצוא נקודות אתגר חדשות וכן לחשוף את הילדים למגוון תחומי עניין.

הדגש הינו על איכויות של עשיה ופעילות מתמדת של הילדים כשותפים עקריים למעשה הלמידה והיצירה.

לאור הדברים הללו על המחנך להיות רב תחומי, בעל ידע רב ואשר ביכולתו לפנות ולהפנות למקורות המידע למיניהם.

גן הילדים בראיה זו מהוה מקום לאיתור מנהיגות צעירה, שיש עימה כוח השפעה על קבוצות לומדים ואשר ביכולתה להגביה שחקים בקידום השגיהם של המנהיגים והמונהגים.

עקרונות חינוכיים אלה טובים הם גם לגילאי ביה"ס היסודיים והעי"ס, ככל שנשכיל להעלת את רף ההישגים של הטובים ביותר, לאיכויות מצויינות ביותר, נכבוש יותר יעדים ונגביה עוף מעלה מעלה, הנמצאים בבסיס המשולש יכולים לראות כי קצה המשולש שבו מצויים הטובים ביותר גבוה יותר. גובה זה מהווה אתגר לכל האחרים לרצות לטפס ולהתקרב לקצה המשולש וכך בזכותם של מצויינים יזכו כולם להעלות הרמה.

מאז ומתמיד היתה הדוגמא האישית של המנהיגים, המובלים, ההולכים בראש, דוגמא ומופת לכל האחרים, להם יש למי ולאן לשאוף להתקדם ולכבוש יעד זה.

צריך לפתח לקדם ולאתגר פורצי דרך שיובילו כל המחנה כל העם במעלה ההר.

מיצוי הפוטנציאל של כל אחד וטיפוח של המצויינים מהווה את הצדק הנכון אך בעיקרו יבהיר לכלנו כי זו הדרך להיות הטובים, הראשונים המצויינים.

כלומר, כדי שהחלשים והבינוניים ישאפו מעלה צריכים הם לראות חבריהם הנמצאים בראש הפירמידה. החינוך למצויינות ולטיפוח המצויינים מהווה מטרה חשובה בחינוך להישגים דוקא בתקופה זו בהם אנו נתקלים בהשגיות הנמוכה של תלמידינו ביחס לאומות העולם.


פיתוח תרבות של למידה

החינוך למצויינות צריך להנחות אותנו באיה שונה בדרכי הוראה ובתרבות של למידה. מכיון שהלימוד מביא לצמיחה אישית הרי שמחובתנו ללמוד היטב לעומק הדבר כדי לדעת כיצד "תרבות של למידה" לכך צריכים מורים מיומנים בעלי תפיסה אחרת, המורה צריך להפוך מסוכן יידע לבעל יידע, רחב דעת והשכלה ,איש ספר ובעל מיומנויות בהחדרת אהבת למידה חקר, למידה בקבוצות שאילת שאלות, מנהיגות, למידה מתוך שמחה, חוויות של הצלחה, שימוש בדיאלוג, שלב תכנון, תהליך להשגת היעדים ומערכת הערכה משומנת חייבים לטפח מידת האחריות למורים ולתלמידים שהרי הקוד להצלחה היא האחריות.

מדינת ישראל גאה במוסדותיה האיכותיים, הטכניון, מכון ויצמן, התזמורת הפילהרמונית, ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות, מדרשיות לבנות, מגמות למצויינות בכל אקדמיה.

שהם מוסדות אלה מהווים את הטוב ביותר לטובים ביותר לרמה הגבוהה ביותר לשם צריך לשאוף, כאשר יש אתגר לאן לטפס יש ענין רב יותר באופיו ובהליכותיו של האדם.

המצויינות תפרח ככל שאנו הורים ומורים נאתר נקודות החוזק שבכל ילד ונטפח נקודות אלה לשיא ההתפתחות, הטובים בתורה, במודע, במתמטיקה, באומנות, בציור ובמוסיקה חייבים לקבל עידוד רב כדי שיראו בקידומם האישי יעוד עיקרי בהצלחתם - הצלחתנו, כך מטפחים המצויינות עלינו להכין קרקע פוריה סביב כל ילד בעל פוטנציאל כדי שישכיל לנצל הטמון בו הלכה למעשה.

אנו יודעים כי היצירתיות קיימת ב- 80% מהילדים עד גיל 5, או אז היא נוחתת לכדי 2% ככל שנפתח המצויינות בגיל צעיר נרקיע לשחקים עם המצויינים.

עלינו ליצור תשתית קרקע פוריה עליו יוכל כל מצטיין לפתח כישוריו הייחודיים, חובה עלינו להחדיר בכל "מצויין" את האומנה בעצמו וביכולתו כדי שימצא כל יכולתו האישית. חובה עלינו להחדיר בהם להט, התלהבות, להקנות להם תחושת "שליחות" במשימה נעלה זו פיתוח המצויינות.



- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב