כיצד לזמן לחיים רגעים של קסם אמיתי... 

כיצד לזמן לחיים רגעים של קסם אמיתי...

דמיינו בעיני רוחכם כי באורח- פלא ממש, אתם פוגשים בקוסם אמיתי, לבוש גלימה שחורה ארוכה, מגבעת על ראשו ושרביט של קסם בידיו והוא מודיעכם בהתרגשות של פעם בחיים, כי זכיתם בהגרלה מיוחדת במינה ובה אתם רשאים לבחור כל סוג של אישיות, תכונה והוויה במציאות חייך...והיא כבמטה קסם תתגשם ותוגש לכם על מגש זהב...

אם קשה לכם לדמיין זאת, נסו משהו אחר... דמיינו אתכם הולכים למסעדה ענקית בה נמצאים כל מעדני עולם... ואתה הולכים בינות לשפע הזה עם מגש ביד ובוחרים לקחת ולאכול מזה, ומזה, וגם מזה ומזה.. לא פוסחים על שום סלט, על שום מנה עיקרית, על שום תוספת וכמובן על שום קינוח... פשוט משום שאתם מרגישים ראויים לטעום ולאכול כל אשר תחפצו... כך בדיוק דמיינו עצמכם הולכים בנתיבי המציאות של חייכם ומזמנים אל חייכם כל אשר אתם חפצים, בריאות, אהבה, אושר, נחת, זוגיות טובה, שיתוף פעולה, הבנה, פרנסה טובה וזמינה ועוד...

איך אתם עם זה? זורמים? מרגישים חופשיים להזמין הכל - או שאתם מכווצים ולא מאמינים? איזו תמונה עולה בראשכם? איך אתה מרגישים כשאתם רואים את הקוסם? האם הוא משמח אתכם? מעצים אתכם? מרחיב את נשימתכם? או שמא מלחיץ ומאיים עליכם - האם אתם מבטלים את בקשתו של הקוסם במחי יד של ביטול וזלזול, פשוט משום האמונה שזה לא יכול להיות? האם אתם חומקים במהירות מהמסעדה הענקית הזו המאיימת בעושרה ובגודלה מבלי להזמין דבר וחצי דבר?

לכם יקיריי, החושבים והמאמינים כי כל זה אינו אפשרי ואינו ובר- מימוש , ואם כל העושר והאפשור הזה מביא עליכם מורא ולחץ, ארצה מכם לבקש, עשו נא לעצמכם טובה ושכחו לרגע קט את כל מה שלימדו אתכם משחר ימיכם..., שכחו את כל המשפטים הנלוזים שאמרו אליכם ועליכם במטרה להקטין אתכם... השליכו לים הגדול את כל האמונות האומרות כי "אין, אבל ממש אין מצב שאתה יכולים לעשות זאת..פשוט כי אין לכם מספיק כסף, כוח , נחישות, זמן..." השליכו לפח הגדול הסמוך אליכם את כל מה שלימדו אתכם על כישרונות ויכולות, היפרדו מהרעיון המטופש שאמר לכם שאין לכם מספיק מהאינטליגנציה הנחוצה ללמוד את המקצוע הזה והזה... כדי לפתוח את העסק הזה והזה... ההיסטוריה הטובה מלאה כמו האוקיינוס הגדול בהרבה מאד אנשים שנקודת הפתיחה שלכם הייתה כל-כך לא משכנעת, כל-כך לא סבירה, ובכל זאת הם הותירו את חזונם ביקום ... פשוט משום שברגע אחד של קסם ,חסד,עוצמה ונחישות גדולה, הם החליטו להיות כמו הנחש המשיל מעליו את תלבושתו המשומשת והשחוקה, מותיר אותה מאחור ללא כל כאב וקושי , בידיעה כי בחלוף כמה ימים נוספים תהיה תלבושתו חדשה ,רעננה ונקייה...

כדי להביא אל חייכם את השינוי המיוחל, הקפידו להקיף עצמכם בסביבה תומכת ,אוהבת, מאמינה, מאפשרת, וממנפת, הזכירו לעצמכם את ההצלחות שלכם, הקטנות והגדולות, טפחו לעצמכם על השכם, הכירו בערכם הרב, הסכימו להתיידד עם אותו קוסם קוסמי, לחבור אליו, לאחוז בידו ולהשתעשע איתו...לצאת מהקופסא... לחשוב אחרת... התחילו לחיות את חייכם מתוך ידיעה שלכם כי הקסם אפשרי, כי יש ביכולתכם ליצור כל שינוי שתרצו באמת... אני מאד מאמינה כי אם ראיתי דבר מה בחזון ובדמיון , ויצרתי רצון כן ואמיתי להשיג אותו, הרי שאין שום מניעה שאוכל לראותו גם מתממש במציאות... אם לא הצלחתי להביא אל חיי דבר מה שראיתי בחזון ובדמיון שלי אני מבינה שזה קרה עקב האמונות והספקות הקטנים שלי... ומבחינתי, זה הוא בדיוק הזמן הנכון והמדויק בו אני "מטפלת" באמונות והספקות שלי, יוצרת איתם שפה ודיאלוג אחר ואז משחררת אותם הלאה לדרכם... מאותו רגע רוחני זה, בא הקסם, בא הנס...

והנה סיפור מדהים-מדהים המדגיש את כוחן של מילים מעודדות ותומכות... (סיפור אמריקאי- עממי) ועל כוחה של סביבה תומכת ומפרגנת... בהצלחה ואהבה...

שתי צפרדעים ירוקות נפלו לבור עמוק תוך כדי טיול בחצר בוצית.. ניסו השתיים לקפוץ החוצה אך ללא הצלחה, הן החלו לקרקר, לצעוק ולהזעיק עזרה את שאר חברותיהן לביצה. כשלושים מהן הגיעו וניסו לתור אחר פיתרון לחילוץ החברות. לאחר דיונים מעמיקים הוחלט ברוב- עם כי אין מוצא לבעיה ו"חבל על הזמן". השתיים שבבור המשיכו לנסות לקפץ ולהיחלץ ממנו, וחברותיהן שהתגודדו בחוץ, צעקו להן להן כתשובה שאין סיכוי שהן תצאנה ממנו, אלא אם כן ירד גשם וימלא אותו מים והלא הקיץ בכלל הולך ומתעצם.

כל פעם שאחת הצפרדעים קיפצה בניסיון לצאת, נופפו לה הצפרדעים וצעקו לה שזה לא יעזור. הדבר נימשך זמן רב, עד שאחת הצפרדעים נפחה את נשמתה, מותשת מרב מאמץ. הצפרדע השנייה המשיכה בנסיונותיה, על אף קריאות חברותיה...

פתאום, בזינוק אדיר, יצאה מהבור וחברותיה הנרגשות פנו אליה ושאלו אותה כיצד הצליחה לצאת ממצב "אבוד" לדיבריהן.

הצפרדע חייכה ולא ענתה. קרובת משפחה שלה שהגיעה ראתה את ההמולה סביבה וניגשה אליה ללחוץ לה את היד. "למה היא לא מדברת" שאלו הצפרדעים. "כי היא חרשת אילמת" השיבה הקרובה "ומדברת רק בשפת הסימנים". "תשאלי אותה איך היא ניצלה" בקשו השאר ובעזרת שפת הסימנים השיבה הצפרדע כי לא שמעה מה צועקות הצפרדעים אבל מאד התרגשה מהתמיכה, מהעידוד ומנפנופיי הידיים סביב הבור וידעה כי בסוף תינצל - אם רק תתאמץ יותר...

להזכירכם - באמצע חודש דצמבר תיפתח בערים מודיעין-מכבים-רעות ובית-שמש סדנא מדהימה וחוויתית ברוח הנושאים שאני מעלה כאן. מהרו להרשם, מספר המשתתפים מצומצם. לפרטים ולהרשמה - סדנת התחדשות.

שלכם תמיד באהבה ועידוד, יוכי