הגיגים סופיים 

הגיגים סופיים בעקבות סדנת ווירלינג


מעולם לא נבראנו, המציאות היא רק השתקפות התודעה, הלב המתבונן והאג'נדה.




אבל מי זה אני? רק אשליה שמעולם לא נבראה, שמעולם לא היתה ותמיד היתה ותמיד תהיה קיימת, נוכחת.



הלב המתבונן, הלב המודע הזה שקיים בתוך גופי ואינו קיים בשום מקום מוחשי בתוכי מכיל הכול והוא לא כלום.


באותו הזמן שהוא מכיל והוא הכול הוא איננו אף אחד מהדברים.



אנחנו חלק מאלוהים מעולם בעצם לא נפרדנו ממנו, החסד והחמלה שלו עוטפים אותנו, נוכחים בכל רגע בכל מקום. ואין מקום מוחשי כי מעולם לא הלכנו ומעולם לא נולדנו ומעולם לא נמות. בלתי נפרדים ממנו, האלוהות שאנחנו, אנחנו האלוהים...