מרוב נשים לא רואים את היער...
מודה ומתוודה, למרות שבפאנל של תוכניות הבנות החדשה "בנות" יושבות כמה נשים שאני מעריכה ומוקירה, כל הקונספט עצמו פשוט עולה לי על העצבים.
יושבות נשים חביבות וחכמות, כל אחת בתחומה היא, ומה הן מביאות איתן לשולחן הדיונים העגול - אז זהו שלא הרבה, קצת בכי על מצבנו הקשה כנשים, קצת דחקות וצחוקים על הבנים בחייהם, ולקינוח, מארחות גבר חביב לדוגמה על הספה הקבוצתית.
לא, אני לא מבקשת מכל מראיין בתוכנית טלוויזיה שיהפוך את התוכנית שלו לשכפול גנטי של "מבט נשי" (עוד לפני שהצמידו לבילי מוסקונה לרמן את בן כספית) אבל תכנית שמתיימרת לדבר על "הכל", מוצאת את עצמה בסוף היום מדברת בעיקר על "כלום".
אז זה הזמן להפריך כמה מיתוסים לגבי נשים, מיתוסים שלצערי התכנית וחברות הפאנל הנכבדות, טורחות בעיקר להנציח ולא עושות מאום על מנת לשנותם:
1. לפעמים אנחנו גם אוהבות לדבר עם בנים, ולא רק עם ידידינו ההומואים, גם לסטרייטים יש פה ושם מילה טובה להגיד...
2. נורא, אבל נורא חסרות אצלכן בפאנל נשים אמיתיות, לא צריך להסתכל רחוק, תעיפו מבט במקור האמריקאי (The View) כדאי להבין שאפשר שחברה בפאנל תהיה גם מעל משקל המינימום.
3. לפעמים אנחנו גם לא תמיד כל כך שנונות, זאת לא תחרות, לא כל אחת חייבת להתעלות מעל השנינות של חברתה, זה לא הפאנל של הדוגמניות ואתן לא הפרסומאי הנלהב שממציא סיסמה גם לצנוניות שבסלט של המתמודדות.
4. אחרון וחביב, חברות פאנל יקרות, רדו קצת מהפוזה המגניבה/חזקה שלכן, כולנו יקירותיי בסוף היום נשים אמיתיות, שלא מתביישות להודות שלפעמים הן בוכות, לפעמים הן טועות, ולפעמים גם מודות שהן טועות.
אז לכבוד יום האישה הבינלאומי, אולי זה הזמן לפתוח את החלון ולהריח קצת את האוויר שבחוץ, ולא רק את האוויר המסונן של האולפן התכלכל, נכון שבחוץ קצת מזוהם , לא תמיד שיוויוני זה נכון, לא תמיד צודק, אבל וואלה, התקדמנו קצת לאורך השנים, יום אחד אולי גם נגיע לירח.
מודה ומתוודה, למרות שבפאנל של תוכניות הבנות החדשה "בנות" יושבות כמה נשים שאני מעריכה ומוקירה, כל הקונספט עצמו פשוט עולה לי על העצבים.
יושבות נשים חביבות וחכמות, כל אחת בתחומה היא, ומה הן מביאות איתן לשולחן הדיונים העגול - אז זהו שלא הרבה, קצת בכי על מצבנו הקשה כנשים, קצת דחקות וצחוקים על הבנים בחייהם, ולקינוח, מארחות גבר חביב לדוגמה על הספה הקבוצתית.
לא, אני לא מבקשת מכל מראיין בתוכנית טלוויזיה שיהפוך את התוכנית שלו לשכפול גנטי של "מבט נשי" (עוד לפני שהצמידו לבילי מוסקונה לרמן את בן כספית) אבל תכנית שמתיימרת לדבר על "הכל", מוצאת את עצמה בסוף היום מדברת בעיקר על "כלום".
אז זה הזמן להפריך כמה מיתוסים לגבי נשים, מיתוסים שלצערי התכנית וחברות הפאנל הנכבדות, טורחות בעיקר להנציח ולא עושות מאום על מנת לשנותם:
1. לפעמים אנחנו גם אוהבות לדבר עם בנים, ולא רק עם ידידינו ההומואים, גם לסטרייטים יש פה ושם מילה טובה להגיד...
2. נורא, אבל נורא חסרות אצלכן בפאנל נשים אמיתיות, לא צריך להסתכל רחוק, תעיפו מבט במקור האמריקאי (The View) כדאי להבין שאפשר שחברה בפאנל תהיה גם מעל משקל המינימום.
3. לפעמים אנחנו גם לא תמיד כל כך שנונות, זאת לא תחרות, לא כל אחת חייבת להתעלות מעל השנינות של חברתה, זה לא הפאנל של הדוגמניות ואתן לא הפרסומאי הנלהב שממציא סיסמה גם לצנוניות שבסלט של המתמודדות.
4. אחרון וחביב, חברות פאנל יקרות, רדו קצת מהפוזה המגניבה/חזקה שלכן, כולנו יקירותיי בסוף היום נשים אמיתיות, שלא מתביישות להודות שלפעמים הן בוכות, לפעמים הן טועות, ולפעמים גם מודות שהן טועות.
אז לכבוד יום האישה הבינלאומי, אולי זה הזמן לפתוח את החלון ולהריח קצת את האוויר שבחוץ, ולא רק את האוויר המסונן של האולפן התכלכל, נכון שבחוץ קצת מזוהם , לא תמיד שיוויוני זה נכון, לא תמיד צודק, אבל וואלה, התקדמנו קצת לאורך השנים, יום אחד אולי גם נגיע לירח.
