בשנים האחרונות עולה הצריכה של מוצרי ההגנה לעור מפני הקיץ החם. זאת עקב התפתחויות סביבתיות שאינם כאתמול שלשום וכמו כן התרחבות חברות המספקות מוצרים אלה כמו כן גובר השימוש במוצרים אלו לא רק בעת כניסה לבריכה או הליכה לים אלא גם בעת שילדים הולכים לגן וכן מטיילים
כיצד עובדים תכשירי ההגנה?
המשחות ושלל התכשירים מסוגלים להקטין עד למנוע את נזקי החשיפה ב 3 דרכים: 1.ע"י ספיגה של הקרניים (UV ) לפני שהם מיעים לעור. 2. ע"י החזרה של קרני השמש - כמין אפקט מראה. 3.בשיטה ביולוגית - על ידי הפחתת התגובה הדלקתית באמצעות עיכובה או דרך שכלול תהליכי הריפוי. בשיטה זו החומר חייב לעבור דרך השכבה החיצונית כדי להגיע לשכבות הפנימיות שעליהן הוא משפיע. במספר תכשירים קיים שילוב של 3 השיטות.
הסימונים על האריזות
UVB: קרינה על סגולה בי. קרני שמש קצרות באורכי גל של 290-320 ננומטר (ביליונית המטר). קרניים מפיקות חום, בעלות יכולת רבה יותר לגרום כוויות מאשר קרינת UVA. נחשבות לגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור ובעלות השפעה משמעותית בגרימת מלנומה.
UVA: קרינה על סגולה איי. קרני שמש ארוכות באורכי גל של 320-400 ננומטר. קרניים אלו, שאינן מפיקות חום, חודרות עמוק יותר לעור מאשר קרני UVB והן האחראיות העיקריות לקמטים ולהזדקנות המוקדמת של העור. קרינת UVA מחריפה את ההשפעה המסרטנת של קרינת VBU.
מקדם הגנה (SPF): מהווה מדד לפרק הזמן שבו התכשיר מגן על העור מפני כווית השמש הנגרמת מהקרינה בהשוואה לזמן שבו העור מאדים ללא הגנה. אם, לדוגמה, דרושות לעור ללא הגנה כ-10 דקות עד שהוא מאדים, הרי שהשימוש בתכשיר מסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה, יאריך (תיאורטית) את פרק הזמן פי 15 כלומר למשך 2.5 שעות. כאשר מקדמי ההגנה עולים - פער ההגנה שהם מספקים הולך ומצטמצם. למשל, תכשיר עם מקדם הגנה 50 מוסיף רק 2% להגנה מפני השמש בהשוואה לתכשיר עם מקדם הגנה של 25. תכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים לא רק יקרים יותר, אלא גם עלולים לגרום לגירוי העור והעיניים. לרוב האנשים די בתכשיר הגנה עם מקדם של 15-30. רק לבעלי עור רגיש במיוחד או הסובלים ממחלות המגבירות את רגישות העור לקרני השמש מומלץ להשתמש בתכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים. בישראל ממליצה האגודה למלחמה בסרטן להשתמש בתכשיר עם מקדם הגנה 15 לפחות. על פי נתוני ד"ר פישר, מקדם ההגנה הנמכר ביותר בישראל הוא 34. מספר 15 נדחק למקום השני. מקדמי הגנה 8-2 נעלמו כמעט לחלוטין.
מספר מקדם ההגנה נכון או לא בהכרח
עפ"י מחקרים שנערכו באירופה נמצא שלא תמיד המספר שמופיע תואם את המוצר , הבעיות נתגלו גם בבדיקת מרכיב ההגנה הבסיסית לשמש (לקרני יו.וי.בי) אבל בעייתית יותר הייתה ההגנה לקרני יו.וי.איי. בישראל, אגב, מאושרים לשיווק משנת 2004 רק תכשירים המכילים הגנה מפני שני סוגי הקרניים. כל היצרנים טענו בתגובה שבבדיקות שהם עורכים המוצרים עומדים בתקנים.
ובישראל? אין גוף שבודק את כל התכשירים להגנה מפני קרינת השמש ומשווה ביניהם. משרד הבריאות מסתמך על בדיקות היצרנים. המשרד בודק את פרוטוקול הניסויים ואת תוצאות הבדיקות להגנה מקרני יו.וי.איי ו-יו.וי.בי הנעשות במעבדות בארץ ובמכונים בחול ומסתמך גם על הצהרות היצרן, נמסר ממשרד הבריאות
תאריך פג תוקף
אומנם החוק איננו מחייב סימון של פגות תוקף, אבל מומלץ להשתמש בתכשירים בתוך שנתיים מיום הקנייה. חלק מהחומרים עלולים לשנות את הרכבם הכימי כעבור שנתיים ולהפסיק להיות יעילים.
איזה תכשיר מתאים לי
ככלל מומלץ לבחור עפ"י מחיר , כאשר בדר"כ אפשר לקנות בהנחה משמעותית בבתי המרקחת ולקראת סוף הקיץ בהנחה של עד 60% .
קיימים תכשירים אשר משתמשים בטכנולוגיית חוסם שמש (סאן בלוק) בניגוד לתכשירים המשתמשים בטכנולוגיית מגן שמש (סאן סקרין). על פי הנחיות רשות המזון והתרופות האמריקנית FDA, חסם שמש חייב להכיל מקדם הגנה של 15 ומעלה בעוד שמגן שמש רגיל יכול להכיל כל רמה של מקדם הגנה. חשוב לזכור כי אין תכשיר המסנן 100% מהקרינה. קיים שוני בין יכולת ההגנה של התכשירים מפני סוגי הקרינה השונים. ההגנה מפני קרינת יו.וי.בי יעילה יותר ומגיעה עד ל-93% בתכשיר עם מקדם הגנה 15 בעוד שההגנה מפני קרינת יו.וי.איי בתכשיר עם מקדם הגנה זהה מגיעה למקסימום 90%.
יש לזכור שעדיין לא קיים בשוק תכשיר למריחה אחרי החשיפה המבטל את הנזקים המצטברים מהשמש שהם בלתי הפיכים. תכשירי לחות שונים בשוק רק משפרים את ההרגשה אך לא מבטלים את הנזקים.
האם התכשירים עמידים במים?
כשיצרן כותב שהתכשיר שלו עמיד במים, פירושו של דבר שהוא עמיד במים עד 40 דקות ולא לעד. גם תכשיר עמיד במים מחייב למרוח אותו מחדש אחרי שהיה ממושכת במים. על חוף הים או בבריכה מומלץ למשוח על הגוף תכשיר אחת לשעתיים. לספיגה מירבית מומלץ להימרח חצי שעה לפני הכניסה למים. כמות של 35 מ"ל מספיקה למריחה של מבוגר ממוצע בסיבוב אחד.
אז שמרו על עצמכם ושהיה קיץ מהנה
כיצד עובדים תכשירי ההגנה?
המשחות ושלל התכשירים מסוגלים להקטין עד למנוע את נזקי החשיפה ב 3 דרכים: 1.ע"י ספיגה של הקרניים (UV ) לפני שהם מיעים לעור. 2. ע"י החזרה של קרני השמש - כמין אפקט מראה. 3.בשיטה ביולוגית - על ידי הפחתת התגובה הדלקתית באמצעות עיכובה או דרך שכלול תהליכי הריפוי. בשיטה זו החומר חייב לעבור דרך השכבה החיצונית כדי להגיע לשכבות הפנימיות שעליהן הוא משפיע. במספר תכשירים קיים שילוב של 3 השיטות.
הסימונים על האריזות
UVB: קרינה על סגולה בי. קרני שמש קצרות באורכי גל של 290-320 ננומטר (ביליונית המטר). קרניים מפיקות חום, בעלות יכולת רבה יותר לגרום כוויות מאשר קרינת UVA. נחשבות לגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור ובעלות השפעה משמעותית בגרימת מלנומה.
UVA: קרינה על סגולה איי. קרני שמש ארוכות באורכי גל של 320-400 ננומטר. קרניים אלו, שאינן מפיקות חום, חודרות עמוק יותר לעור מאשר קרני UVB והן האחראיות העיקריות לקמטים ולהזדקנות המוקדמת של העור. קרינת UVA מחריפה את ההשפעה המסרטנת של קרינת VBU.
מקדם הגנה (SPF): מהווה מדד לפרק הזמן שבו התכשיר מגן על העור מפני כווית השמש הנגרמת מהקרינה בהשוואה לזמן שבו העור מאדים ללא הגנה. אם, לדוגמה, דרושות לעור ללא הגנה כ-10 דקות עד שהוא מאדים, הרי שהשימוש בתכשיר מסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה, יאריך (תיאורטית) את פרק הזמן פי 15 כלומר למשך 2.5 שעות. כאשר מקדמי ההגנה עולים - פער ההגנה שהם מספקים הולך ומצטמצם. למשל, תכשיר עם מקדם הגנה 50 מוסיף רק 2% להגנה מפני השמש בהשוואה לתכשיר עם מקדם הגנה של 25. תכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים לא רק יקרים יותר, אלא גם עלולים לגרום לגירוי העור והעיניים. לרוב האנשים די בתכשיר הגנה עם מקדם של 15-30. רק לבעלי עור רגיש במיוחד או הסובלים ממחלות המגבירות את רגישות העור לקרני השמש מומלץ להשתמש בתכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים. בישראל ממליצה האגודה למלחמה בסרטן להשתמש בתכשיר עם מקדם הגנה 15 לפחות. על פי נתוני ד"ר פישר, מקדם ההגנה הנמכר ביותר בישראל הוא 34. מספר 15 נדחק למקום השני. מקדמי הגנה 8-2 נעלמו כמעט לחלוטין.
מספר מקדם ההגנה נכון או לא בהכרח
עפ"י מחקרים שנערכו באירופה נמצא שלא תמיד המספר שמופיע תואם את המוצר , הבעיות נתגלו גם בבדיקת מרכיב ההגנה הבסיסית לשמש (לקרני יו.וי.בי) אבל בעייתית יותר הייתה ההגנה לקרני יו.וי.איי. בישראל, אגב, מאושרים לשיווק משנת 2004 רק תכשירים המכילים הגנה מפני שני סוגי הקרניים. כל היצרנים טענו בתגובה שבבדיקות שהם עורכים המוצרים עומדים בתקנים.
ובישראל? אין גוף שבודק את כל התכשירים להגנה מפני קרינת השמש ומשווה ביניהם. משרד הבריאות מסתמך על בדיקות היצרנים. המשרד בודק את פרוטוקול הניסויים ואת תוצאות הבדיקות להגנה מקרני יו.וי.איי ו-יו.וי.בי הנעשות במעבדות בארץ ובמכונים בחול ומסתמך גם על הצהרות היצרן, נמסר ממשרד הבריאות
תאריך פג תוקף
אומנם החוק איננו מחייב סימון של פגות תוקף, אבל מומלץ להשתמש בתכשירים בתוך שנתיים מיום הקנייה. חלק מהחומרים עלולים לשנות את הרכבם הכימי כעבור שנתיים ולהפסיק להיות יעילים.
איזה תכשיר מתאים לי
ככלל מומלץ לבחור עפ"י מחיר , כאשר בדר"כ אפשר לקנות בהנחה משמעותית בבתי המרקחת ולקראת סוף הקיץ בהנחה של עד 60% .
קיימים תכשירים אשר משתמשים בטכנולוגיית חוסם שמש (סאן בלוק) בניגוד לתכשירים המשתמשים בטכנולוגיית מגן שמש (סאן סקרין). על פי הנחיות רשות המזון והתרופות האמריקנית FDA, חסם שמש חייב להכיל מקדם הגנה של 15 ומעלה בעוד שמגן שמש רגיל יכול להכיל כל רמה של מקדם הגנה. חשוב לזכור כי אין תכשיר המסנן 100% מהקרינה. קיים שוני בין יכולת ההגנה של התכשירים מפני סוגי הקרינה השונים. ההגנה מפני קרינת יו.וי.בי יעילה יותר ומגיעה עד ל-93% בתכשיר עם מקדם הגנה 15 בעוד שההגנה מפני קרינת יו.וי.איי בתכשיר עם מקדם הגנה זהה מגיעה למקסימום 90%.
יש לזכור שעדיין לא קיים בשוק תכשיר למריחה אחרי החשיפה המבטל את הנזקים המצטברים מהשמש שהם בלתי הפיכים. תכשירי לחות שונים בשוק רק משפרים את ההרגשה אך לא מבטלים את הנזקים.
האם התכשירים עמידים במים?
כשיצרן כותב שהתכשיר שלו עמיד במים, פירושו של דבר שהוא עמיד במים עד 40 דקות ולא לעד. גם תכשיר עמיד במים מחייב למרוח אותו מחדש אחרי שהיה ממושכת במים. על חוף הים או בבריכה מומלץ למשוח על הגוף תכשיר אחת לשעתיים. לספיגה מירבית מומלץ להימרח חצי שעה לפני הכניסה למים. כמות של 35 מ"ל מספיקה למריחה של מבוגר ממוצע בסיבוב אחד.
אז שמרו על עצמכם ושהיה קיץ מהנה
