הטוטאליות של ריקוד מאת זוהר רבינוביץ
איברים קטנים שלא נמצא להם מקום בגוף, תארו לעצמכם איזה עינוי עושה גדר בין כל שתי מחשבות בראש, כמה עשן צריך כדי להחריש את אי הנוחות.."
למה זה סוחף אותי? מה יש בסחף הזה שכל כך מסקרן, כל כך מושך? מתי בפעם האחרונה הרגשתם את תחושת היותכם "אחד" - אולי בצדק תשאלו למה לעזאזל הוא מתכוון? אישית זכרתי את " יושב על הגדר" של איינשטיין כשיר הלל לסטלבט, עד לכתיבת השורה הזו..
"יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
לוקח את הזמן
דופק חיוכים לכל הכיוונים
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.
יושב חושב על הגדר
מביט לפה, מציץ לשם
קורא עיתון שומע חדשות בזמן
עוטף את עצמו במסך עשן."
"רגל פה, רגל שם.." מזל שיש רק שתיים. לעתים אני מצטער שבראש יש מקום ליותר משתי מחשבות, להרבה יותר. אם לשבת על הגדר כואב רק בשני איברים קטנים שלא נמצא להם מקום בגוף, תארו לעצמכם איזה עינוי עושה גדר בין כל שתי מחשבות בראש, כמה עשן צריך כדי להחריש את "אי הנוחות". זו כנראה הסיבה בשבילי להרקיד איברים שהם אחד, יותר קל איתם. אין מקום לגדרות.
כמה פשוט לרקוד מהלב, מהבטן, לתת לראש לעוף.
לרקוד את מה שעומד בגרון. לרקוד בעקבות מה שעומד.
לרקוד משהו גדול, גדול מספיק לעשות אותי קטן, בלי פרטים, מתמסר, מתמזג לתוך הגדול.
לרקוד עם האיוב שבי בנקודת השפל שאין נמוך ממנה, אין קטנה ממנה, יש בה מקום מקום בודד, לאחד.
לרקוד כרטיס ישיר הלוך, ליפול, לעוף, להתפוצץ - בלי שוב, בלי תחנות ביניים.
להשתוקק, למות לרקוד, לשאוף.
אוויר להתמלא בלי מחיצות - חלל אחד נקי שיהיה מקום גם בשבילי להיות לרגע מוחשי, אחד
ואמיתי.
זוהר רבינוביץ מנחה קבוצות ויחידים בתנועה קונטאקט ואלתור במסגרות פרטיות ואקדמיות. מובילים תהליכי שינוי פרטניים ובקבוצות. מנחים מאז 1993 קבוצות של מטפלים, מאמנים עיסקיים,מנהלים, צוותים באירגונים,נשים, אוכלוסיות בקונפליקט,נוער ובוגרים.
איברים קטנים שלא נמצא להם מקום בגוף, תארו לעצמכם איזה עינוי עושה גדר בין כל שתי מחשבות בראש, כמה עשן צריך כדי להחריש את אי הנוחות.."
למה זה סוחף אותי? מה יש בסחף הזה שכל כך מסקרן, כל כך מושך? מתי בפעם האחרונה הרגשתם את תחושת היותכם "אחד" - אולי בצדק תשאלו למה לעזאזל הוא מתכוון? אישית זכרתי את " יושב על הגדר" של איינשטיין כשיר הלל לסטלבט, עד לכתיבת השורה הזו..
"יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
לוקח את הזמן
דופק חיוכים לכל הכיוונים
ותמיד, תמיד נמצא בעניינים.
יושב חושב על הגדר
מביט לפה, מציץ לשם
קורא עיתון שומע חדשות בזמן
עוטף את עצמו במסך עשן."
"רגל פה, רגל שם.." מזל שיש רק שתיים. לעתים אני מצטער שבראש יש מקום ליותר משתי מחשבות, להרבה יותר. אם לשבת על הגדר כואב רק בשני איברים קטנים שלא נמצא להם מקום בגוף, תארו לעצמכם איזה עינוי עושה גדר בין כל שתי מחשבות בראש, כמה עשן צריך כדי להחריש את "אי הנוחות". זו כנראה הסיבה בשבילי להרקיד איברים שהם אחד, יותר קל איתם. אין מקום לגדרות.
כמה פשוט לרקוד מהלב, מהבטן, לתת לראש לעוף.
לרקוד את מה שעומד בגרון. לרקוד בעקבות מה שעומד.
לרקוד משהו גדול, גדול מספיק לעשות אותי קטן, בלי פרטים, מתמסר, מתמזג לתוך הגדול.
לרקוד עם האיוב שבי בנקודת השפל שאין נמוך ממנה, אין קטנה ממנה, יש בה מקום מקום בודד, לאחד.
לרקוד כרטיס ישיר הלוך, ליפול, לעוף, להתפוצץ - בלי שוב, בלי תחנות ביניים.
להשתוקק, למות לרקוד, לשאוף.
אוויר להתמלא בלי מחיצות - חלל אחד נקי שיהיה מקום גם בשבילי להיות לרגע מוחשי, אחד
ואמיתי.
זוהר רבינוביץ מנחה קבוצות ויחידים בתנועה קונטאקט ואלתור במסגרות פרטיות ואקדמיות. מובילים תהליכי שינוי פרטניים ובקבוצות. מנחים מאז 1993 קבוצות של מטפלים, מאמנים עיסקיים,מנהלים, צוותים באירגונים,נשים, אוכלוסיות בקונפליקט,נוער ובוגרים.
זוהר רבינוביץ מנחה פרטים וקבוצות בתנועה.
פרטים על שיעורי אימפרוביזציה ותנועה של זוהר וורד רבינוביץ: http://www.bodyways.org/index/flyer_index.asp?details_new_id=205
עוד על ריקוד ועל ריקודים בפורטל דרך גוף
פרטים על שיעורי אימפרוביזציה ותנועה של זוהר וורד רבינוביץ: http://www.bodyways.org/index/flyer_index.asp?details_new_id=205
עוד על ריקוד ועל ריקודים בפורטל דרך גוף
