פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירה כוריאוגרפית ובגין לשון הרע
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירה כוריאוגרפית ובגין לשון הרע 

מילים במאמר: 477   [ נצפה 1439 פעמים ]

 
 
ת"א 8303/06, מחולה המרכז למחול בע"מ ואח' נ' חנן כהן

כב' השופט יוסף שפירא


05.11.2008

העובדות:
1. מחולה מפעילה בית ספר למחול בירושלים. הנתבע (להלן: "כהן") שימש כמורה במחולה, עד חודש נובמבר 2005. לאחר מכן הדריך כהן להקת מחול במתנ"ס מעלה אדומים, וכן הקים סטודיו פרטי למחול בשם "אורות הבמה", שפעל בירושלים ובמבשרת ציון. התובעים הגישו תביעה כנגד כהן בעילת הפרת זכויות יוצרים במספר יצירות מחול, לאור טענתם כי כהן עשה שימוש פומבי בריקודים אשר זכות היוצרים בהם שייכת לתובעים.
2. פסק הדין בשאלת האחריות ניתן ביום 14.8.08, ועתה לפנינו שאלת גובה הנזק. בתביעה העיקרית שהתקבלה בחלקה, נקבע שהתובעים הוכיחו כי הינם בעלי זכויות היוצרים ביצירות 'אדמה' ו'תפוזים', וזכויות אלו הופרו על ידי הנתבע או מי מטעמו.

החלטה:
1. תביעה לפיצוי בגין פגיעה בקניינו הרוחני של האדם בכלל ובגין הפרת זכות יוצרים בפרט, שואבת את כוחה מפקודת הנזיקין על פי סעיף 6(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, אולם לאור ייחודן של עילות אלו קשה היא הוכחת הנזק. לפיכך, על אף שבית המשפט יקל על התובע פיצוי בעילות אלו, על התובע להניח לכל הפחות נתונים סבירים לביסוס טענותיו.
2. במקרה דנן, לא הגישו התובעים כל ראיה לירידה ברישום התלמידים למחולה, טענה אשר בגינה ובגין השלכותיה נדרש עיקר הפיצוי הכספי וכן לא הוגש כל דוח כספי לתמוך בטענה לפגיעה בהכנסות מחולה בשל הפרת זכות היוצרים. אף אם היתה מוכחת כדבעי הירידה המספרית ברישום למחולה, עדין אין בכך כדי להוכיח כי מדובר בנזק הנובע מהפרת זכות היוצרים, אלא מדובר בהליך טבעי של מעבר לסטודיו מתחרה.
3. הזכות לפיצוי סטטוטורי קבועה בסעיף 3א לפקודת זכות יוצרים. השיקולים לקביעת שיעור הפיצוי הינם עוצמת ההפרה, מספרן ומשכן של ההפרות, אופי היצירה, אשמו או תום ליבו של המפר ואופיו וגודלו של העסק המפר. במקרה דנן, הוכח כי ההפרה היתה בתום לב. אשר לעוצמת ההפרה ומספרן ומשכן של ההפרות, הרי שגם כאן עניינו במספר מועט של הפרות, ולמעלה מכך - במספר מועט של ביצועים של היצירה המפרה. כמו כן, הוכח שהריקודים המפרים בוצעו כחלק מהופעות נרחבות יותר, אשר עיקרן יצירות שאינן יצירות מפרות.
4. אין לפסוק את הסכום המירבי בגין כל הפרה, אולם היות שיש לגלם בפסיקת הפיצויים אף את הנזק שאינו ממוני הועמד הפיצוי על סך 15,000 ש"ח בגין כל הפרה, ובסך הכל 30,000 ש"ח.
5. התביעה שכנגד. פסיקת הפיצויים בעוולת לשון הרע נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. התובע שכנגד תולה את טענת הכוונה לפגוע בדברי הנתבע שכנגד בדיון בשאלת האחריות. אולם, מקריאת הקשרם של הדברים עולה כי כוונתו של הנתבע שכנגד היתה שהתובע שכנגד מפר זכויות יוצרים. יוצא אם כך, כי הכוונה לפגוע נוגעת לטענת הפרת זכות היוצרים, לגביה נקבע כי חוסה היא תחת ההגנות הקבועות בחוק. מאידך, אין מדובר רק בכינוי גנאי אשר הופנה כלפי התובע שכנגד, אלא מדובר בטענה הפוגעת בשמו המקצועי והאישי. מימד נוסף זה מביא לנטיה לפסוק לתובע שכנגד פיצוי משמעותי.
6. נפסק לטובת התובע שכנגד פיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין עוולת פרסום לשון הרע. במצב דברים זה, בו חיובי הצדדים מתאיינים, התוצאה בפועל הינה כי הם מתקזזים.

את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב