תכנון אסטרטגי, האם תכנון אסטרטגי המיושם בעסקים קטנים מעלה את רמת הביצועים? 

מאמר זה - הרביעי בסידרת המאמרים העוסקים בתכנון אסטרטגי - דן בשאלה, האם תכנון אסטרטגי המיושם בעסקים קטנים מעלה את רמת הביצועים? הדרך בה ניגש לבדיקת תשובה אפשרית לשאלה זו הנה באמצעות סקירת תוצאות מחקרים אמפיריים שנערכו בחמשת העשורים האחרונים.

(1961) Mayer and Goldstein חקרו שמונים ואחת פירמות מתעשיות שירותים וקמעונאות. המחקר עסק במעקב אחר הישרדותן של הפירמות בשנתיים הראשונות להפעלתן. החוקרים מצאו, כי הגורמים המרכזיים לכישלון היו חוסר תכנון וחוסר בקבלת החלטות מסודרת. (1979) Chigha and Julien בדקו תשעים עסקים קטנים מתחום הייצור במחקר אורך שהשתרע על פני השנים 1968-1978 ובדק תכנון אסטרטגי וביצועים. הממצאים הצביעו על גידול משמעותי בכמות העובדים, מכירות ונכסים, בעסקים שיישמו תכנון אסטרטגי ברמה הגבוהה ביותר. (1979) Robinson בחן את ההשפעה של אימוץ תכנון אסטרטגי על ביצועי הפירמה בארבעים ושניים עסקים קטנים מתחום השירותים. נמצא, כי תכנון אסטרטגי שיפר את עשיית ההחלטות, מה שהוביל לעלייה משמעותית במכירות וברווחים ולירידה משמעותית ביחס חוב/הון. (1982)Robinson בדק שני ממדי ביצועים - רווחיות (רווח נקי לפני מס מחולק בסך הכל מכירות) ופריון (מכירות, החזר על מכירות, מספר עובדים במשרה מלאה) - בשתי קבוצות עסקים, האחת - עסקים שיישמו תכנון אסטרטגי אשר בוצע בעזרת גורמים חיצוניים (יועצים, עורכי דין, רואי חשבון, בנקאים). השניה - עסקים שלא יישמו תכנון אסטרטגי שכזה. ממצאי המחקר הצביעו, כי קבוצת העסקים שיישמה תכנון אסטרטגי בעזרת יועצים חיצוניים הציגה רמת רווחיות גבוהה יותר באופן מובהק, כמו גם עדיפות מובהקת בשלושת המדדים אשר שימשו למדידת פריון. (1982) Bracker חקר את הקשר בין מורכבות התכנון האסטרטגי וביצועי הפירמה ב- 224 עסקים קטנים מתחום ניקוי יבש. עסקים קטנים המשתמשים בתכנון אסטרטגי מובנה הגיעו לרמת ביצועים גבוהה משמעותית מהממוצע בענף, בהשוואה לעסקי ניקוי יבש שהשתמשו בסוגים אחרים של תכנון. Bracker and Pearson (1986) דגמו 188 עסקים קטנים מתחום ניקוי יבש תוך שהם מגדירים ארבע רמות של תכנון אסטרטגי: א. ללא תוכניות - אין בפירמה תוכניות הניתנות למדידה. ב. תוכניות אינטואיטיביות - תוכניות בלתי רשמיות, מפותחות על ידי האינטואיציה והניסיון של בעלי הפירמה. התוכניות אינן כתובות ולמעשה נמצאות בזיכרונו של הבעלים. תוכניות אלה הן לטווח קצר (לא יותר משנה אחת), הן מבוססות על היעדים של בעלי הפירמה ועל הסביבה הנוכחית בה פועלת הפירמה. ג. תוכניות פעולה מובנות - תקציב כתוב להפעלה בהיקף מצומצם ותוכניות פעולה לשנת הכספים הנוכחית. ד. תוכניות אסטרטגיות - תוכניות רשמיות (כתובות) לפרק זמן של שלוש עד חמש עשרה שנים, המכסות את התחומים הבאים: תהליך הגדרת תחומי עניין - חוץ ארגוניים - מרכזיים לארגון, תחומי עניין פנים ארגוניים, מידע על ביצועי עבר ביצועים בהווה ותחזית לביצועים בעתיד, ניתוח סביבה, ניתוח יתרונות וחסרונות של הפירמה. ביצועי הפירמה נמדדו במסגרת זמן של חמש שנים בעזרת שלושה מדדים - גידול בהכנסות, גידול בתגמול ליזם (בעלים/מנהל), ומדד המורכב מהוצאות שכר מחולק בסה"כ מכירות. ממצאי המחקר הצביעו על גידול מובהק בהכנסות ובתגמול ליזם בעסקים שהכינו "תוכניות אסטרטגיות" לעומת עסקים אחרים. במדד הוצאות שכר מחולק בסה"כ מכירות לא נמצא הבדל מובהק. Bracker, Kets and Pearson (1988) המשיכו את הקו שהותווה על ידי Bracker and Pearson (1986), במחקרם נבדק הקשר בין תכנון אסטרטגי ברמות מורכבות שונות לבין ביצועים בשבעים ושלושה עסקים קטנים בתעשיית האלקטרוניקה. רמות התכנון האסטרטגי התבססו על מחקרם של Bracker and Pearson (1986), למעט "תוכניות אינטואיטיביות" שלא נכלל במחקר זה לאחר התייעצות עם מומחים בתעשיית האלקטרוניקה אשר חשו שתכנון זה אינו מאפיין בעלי עסקים או מנהלים בתעשייה. ביצועי העסקים נמדדו במסגרת זמן של חמש שנים באמצעות ארבעה מדדים - גידול בהכנסות, הכנסה לפני מס, גידול בערך הפירמה הנוכחי (כולל ערך בספרים, פטנטים), גידול בתגמול מזומן למנכ"ל. נמצא, כי היה גידול מובהק בהכנסות, בערך הפירמה הנוכחי ובתגמול מזומן למנכ"ל, בעסקים שהכינו "תוכניות אסטרטגיות" לעומת עסקים אחרים. במדד, הכנסה לפני מס, לא נמצא הבדל מובהק. (1998) Rue and Ibrahim בחנו את הקשר בין תכנון מתוחכם לביצועים ב- 253 עסקים קטנים שאותרו באמצעות שני בסיסי נתונים; המרכז לעסקים קטנים של Georgia State University, ומאגר נתונים מסחרי של Wholesale List Marketing. הוגדרו שלוש רמות תכנון - ללא תכנון כתוב, תכנון כתוב בעל מורכבות בסיסית (התייחסות לגורמים חיצוניים, יעדים כמותיים, תקציב), תכנון כתוב מורכב (בנוסף לתכנון בעל תחכום בסיסי - נהלים המבקרים תכנון מול ביצוע). ביצועי העסקים נמדדו על ידי שני מדדים - החזר על השקעה ושיעור הגידול במכירות בשנת הכספים האחרונה. נמצא הבדל מובהק בשיעור הגידול במכירות בעסקים קטנים שביצעו תכנון כתוב בעל מורכבות בסיסית או תכנון כתוב מורכב לעומת עסקים אחרים. לא נמצא הבדל מובהק לגבי המדד החזר על השקעה. Perry (2001) בחן את ההשפעה של תכנון על כישלון פירמות, באמצעות מדגם של 152 צמדי עסקים קטנים הזהים בגיל, גודל, מיקום וסוג תעשייה ונבדלים בהשרדותם - 152 פירמות הגישו בקשה לפשיטת רגל כשיש להם חובות לספקי אשראי ואילו הפירמות המקבילות להן היו פעילות. רמת מורכבות התכנון בפירמה נמדדה באמצעות סולם הגדרות בן חמש שאלות בסדר עולה - כל שאלה ייצגה פעולת תכנון מוגדרת יחידה. המשותף לכול אחת מחמש השאלות, הייתה ההנחה, כי על מנת שתכנון יוכל להיחשב רשמי עליו להיות כתוב, באם אין כך הדבר הרי שאין מתקיים בפירמה תכנון כלל. נמצא הבדל מובהק במידה בה מתקיים תכנון, בין עסקים קטנים שלא נכשלו לבין אלה שנכשלו. Wijewardena et al. (2004) הגדירו שלוש רמות תכנון, ללא תכנון כתוב, תכנון בסיסי ותכנון מפורט. נמצא כי ככל שעולה רמת התכנון עולה גם רמת הגידול במכירות. Yusuf and Saffu (2005) דירגו שלוש רמות תכנון, נמוכה, מתונה, גבוהה. נמצא קשר בין גידול במכירות לרמת תכנון נמוכה. לא נמצא קשר בין תכנון אסטרטגי לגידול בנתח שוק וגידול ברווחיות.

ניתוח של תוצאות המחקרים האמפיריים מלמד על ממצאים שאינם חד משמעיים לגבי הקשר בין תכנון אסטרטגי לביצועים. העובדה שסקירת הספרות כוללת מחקרים בתקופות זמן שונות, בתעשיות שונות וכן בדיקה לגבי הקשר למדדי ביצועים שונים, מהווה חיזוק למסקנה מהסקירה, כי יישומו של תכנון אסטרטגי כפי שנבדק במחקרים השונים אינו ערובה לרמת ביצועים גבוהה יותר בעסקים קטנים. אין זה מובן מאליו לומר, כי ככל שהתכנון האסטרטגי מורכב יותר ומכסה פרק זמן ארוך יותר כך עולה רמת הביצועים.