זכויות העובד בהתמוטטות כלכלית של המעסיק, כשהחברה המעבידה בפירוק או כשהמעביד בפשיטת רגל 

החוק הישראלי לא נוטש את העובד כשמעבידו נקלע לפשיטת רגל או במקרה של חברה - כשהיא מגיעה להליך של פירוק החברה. עובדים שמעבידם לא שילם להם את זכויותיהם (כגון משכורת, פיצויי פיטורים וכד') עקב היקלעותו למצב כלכלי קשה ולחדלות פרעון אינם עומדים מול שוקת שבורה.

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 , פרש לעובדים רשת ביטחון. פרק ח' לחוק זה קובע כי במצב בו ניתן צו לפירוק החברה בה העובד עבד, או צו לפשיטת רגל כנגד המעביד ישולמו לעובד זכויותיו על ידי המוסד בכפוף לתנאים הקבועים בחוק (החוק חל גם על מקרים של צו לפירוק עמותה או אגודה שיתופית).

בקצרה: עובד שכנגד מעבידו ניתן צו כאמור (פשיטת רגל/פירוק החברה), יכול להגיש תביעת חוב אשר תועבר אל המוסד לביטוח לאומי. המחלקה הרלוונטית במוסד תבדוק את התביעה ותאשר את הזכויות שיש לשלם לו על פי החוק, והכסף יועבר אל העובד ואף אל קופת הגמל שלו בנסיבות מסוימות. העברת הכספים על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה שוללת את זכות העובד לדרוש את יתרת הכספים מקופת הפירוק של החברה אם יצטברו כאלה.

אם כך, מה על העובד שלא קיבל שכרו, פיצויים ויתר זכויותיו לעשות, כיצד יגבה את זכויותיו ממעביד שהתמוטט כלכלית ומה התהליך?

•  במקרה כזה הדרך הנכונה לפעול היא כלל לא לטרוח לפנות לבית הדין לעבודה אלא לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת שיוציא צו לפירוק החברה המעבידה חדלת הפרעון ו/או צו פשיטת רגל כנגד המעביד, במטרה להגיע אל המוסד לביטוח לאומי בסופו של דבר ולגבות ממנו את החוב.


•  על מנת שבית המשפט יוציא צו כאמור על עוה"ד אליו המייצג את העובד לנקוט מספר פעולות מקדימות לרבות, בדרך כלל, משלוח מכתב התראה למעביד.


•  לאחר מכן עוה"ד יגיש בקשה בשם העובד לבית המשפט המחוזי למתן צו לפירוק החברה ו/או צו לפשיטת רגל.


•  לאחר שינתן צו פירוק / צו לפשיטת רגל יערוך עוה"ד "תביעת חוב" שתופנה למנהל המיוחד הממונה מטעם כונס הנכסים הרשמי בצירוף מסמכים להוכחת החוב והלה יבדוק אותה. את תביעת החוב יש לערוך בתשומת לב. עו"ד שאינו מומחה בדיני עבודה ואין לו נסיון בתחום זכויות עובד בפירוק חברה עלול שלא להביא למקסימום את הסכומים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולגרום לעובד להפסדים מיותרים.


•  הסכום המירבי אותו ישלם המוסד לביטוח לאומי לעובד עומד החל מ - 1.1.08 על כ - 73,000 - ברוטו ומתעדכן מעת לעת. נוסף על כך ניתן לגבות בנסיבות המתאימות עוד 14,000 - לערך (נכון ל - 1.1.08 ומתעדכן מעת לעת) לקופת הגמל של העובד. מהסכומים להם זכאי העובד ינוכו ביטוח בריאות, דמי ביטוח לאומי וסכום נוסף לפי חוק.


•  בכלליות ומבלי להכנס להגדרות ופרטים, העובד יכול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי חוב שכר עבודה של - 12 החודשים שקדמו לסיום יחסי עובד מעביד, פיצויי פיטורין, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה הפרשות כספים לקופת הגמל וכן הפרשי הצמדה על הסכומים.


•  אגרת פתיחת תיק בית המשפט וההוצאות הנלוות בתיק אינן נמוכות ומוטלות על כתפי העובד ולכן רצוי כי העובד "יגייס" לצורך ההליך עובדים נוספים אשר יחלקו את נטל ההוצאות. למרות זאת, במרבית המקרים ההוצאה כדאית אף מבלי שעובדים נוספים יצטרפו להליך.

התהליך לגבית הזכויות להן זכאי העובד אינו קצר אולם משתלם ויש לפתוח בו מוקדם ככל האפשר.


מאמר זה נותן הסבר כללי לעובד על מנת שידע על ההליך שעומד בפניו. אין המאמר מהווה ייעוץ משפטי.

ליצירת קשר: עו"ד דנה ערער arardana@netvision.net.il 052-8824954

הכותבת הנה עורכת דין המתמחה בדיני עבודה, יעוץ משפטי ויצוג עובדים ומעבידים בבית הדין לעבודה . כמו כן מתמחה בדיני נזיקין - נזקי גוף ורכוש תביעות נגד חברות ביטוח וטיפול מול המוסד לביטוח לאומי. במסגרת משרדה נותנת גם שירותים משפטיים מסחריים וכלליים אחרים.
המשרד פועל בינוב ליד נתניה. לשאלות ניתן לפנות לדוא''ל: arardana@netvision.net.il ובטלפון 052-8824954
המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי.