מחקר כירופרקטי השוואתי ראשון בישראל, שנערך במלחמת לבנון האחרונה ובדק את השפעת הטיפול הכירופרקטי על אנשי חיל האוויר בזמן הלחימה 

בסיס חיל האוויר שהיה עסוק בלחימה בזמן מלחמת לבנון ה-2, היה המקום שיצר תנאים מיוחדים לעריכת בדיקה מחקרית כירופרקטית מאוחרת רטרו-ספקטיבית). בבסיס עבדו ולחמו אנשי חיל אוויר ממגוון טייסות וטייסים של כלי טיס שונים, ולכן ניתנה בפעם הראשונה האפשרות לנתח סטטיסטית את תוצאות הבדיקה והטיפול הכירופרקטי באנשי הסדיר, הקבע והמילואים של חיל האוויר. בזמן אמת של לחץ ועומס פיזי בשעות קרב.

חשוב לזכור שעל הטייסים בעיקר ועל שאר אנשי החיל בפרט הופעלו בו זמנית תנאים סביבתיים לוחצים, כגון עומסי גיחות יומיות חוזרות, פציעות עבר, לחץ וציפייה פיקודית, פחד מטילים שירו החיזבאללה, מתח נפשי מאיכות ביצוע המשימות וכן דאגה לכוחות הקרקע או בני משפחה הנמצאים באזור הבסיס המטווח. כל אלו השפיעו רבות על התפקוד הפיזי של אנשי החיל. כמו כן, התאפשרה בחינה כירופרקטית סטטיסטית של השפעת הארגונומיה (תורת בריאות סביבת העבודה) בתא הטייס על דפוסי היציבה השונים שנמצאו אצל הטייסים בהווה ולמען מניעת נזקי גוף ושלד ושיפור יציבת הטייסים לעתיד.

כל נבדק נשאל לגבי מקצועו האווירי או הקרקעי, עברו הרפואי, פציעות עבר, תלונות עכשוויות ועבר בדיקת יציבה, טווחי תנועה ותפקוד יחידות התנועה בשלד כולו כולל בדיקות אורטופדיות, נוירולוגיות וכוח שרירים פונקציונלי. הטיפול התבצע על מיטת טיפול כירופרקטית ניידת וכריות עליהן בוצעו מגוון טכניקות טיפול כירופרקטיות, משולבות בשחרור טריגר-פוינטים, הכוונה אישית לתרגילי מתיחה, הרפיה וחיזוק לפני ואחרי טיסות. כמו כן ניתנו המלצות לשיפור היציבה והארגונומיה ככל שמאפשרים תא הטייס והדרישות המבצעיות. כל בדיקה וטיפול נרשמו ותועדו ביומן טיפולים כירופרקטי מיוחד השייך למרפאת הבסיס.

במהלך חודש המלחמה ניתנו ארבעה ימי טיפולים וממצאיהם הוכנסו לטבלאות השוואה סטטיסטיות לפי שיוך המקצוע הצבאי, התלונות והליקויים בגבם:

ניתנו 112 בדיקות ראשונות ליציבה ולתפקוד שלדי מלוות בטיפולים כירופרקטיים מורכבים.

81 מטופלים פנו לבדיקה וטיפול עקב תלונות כאב ושמונה מטופלים פנו ללא תלונות, סה"כ 89 פניות.

מתוך 89 המטופלים, 74 קיבלו בדיקה ראשונה וטיפול כירופרקטי מורכב יחיד, 13 קיבלו בדיקה ראשונה ושני טיפולים בלבד ורק שלושה קיבלו בדיקה ראשונה ושלושה טיפולים.

כפי שגם נמצא במחקרים אחרים באוכלוסיה הכללית, מבין 89 המטופלים נמצאו רק שלושה אנשי צוות אויר וקרקע עם יציבת אגן ישרה ורגליים שוות.

במרבית המקצועות נמצאו הטייסים, הנגדים והחיילים סובלים בצווארם, בגבם העליון בין השכמות ובגבם התחתון, אך לא במותנית העליונה בין הגב התחתון לעליון, ללא מובהקות סטטיסטית עקב הרכבן הקטן יחסית של קבוצות המטופלים.

אצל קבוצת טייסי הקרב נמצאה מובהקת סטטיסטית בקשר בין המקצוע ליציבה ותפקוד לקויים בחוליות הצוואר והגב העליון עד כדי עקמת וניוון.

הטיפול הכירופרקטי באיזון האגן ויישורו נמצא יעיל סטטיסטית והשוואתית בין הקבוצות. לא נמצאה מובהקות סטטיסטית בטיפול הכירופרקטי בעמוד השדרה בין הקבוצות עקב הרכב קבוצות קטן ולא אחיד.

אצל 59 מטופלים מכלל הקבוצות נמצא שיפור מלא בכאב ובתפקוד לאחר הטיפול הכירופרקטי המורכב.

אצל 29 מטופלים נמצא שיפור חלקי. מטופל אחד בלבד נמצא לאחר הטיפול הכירופרקטי המורכב ללא שינוי תפקודי אך עם אגן ישר. לא נרשמה או דווחה אף לא החמרה אחת מכלל 112 הטיפולים.

סה"כ טופלו 58 אנשי צוות אוויר ו-31 אנשי צוות קרקע לפי הפירוט הבא:

 41 טייסי F-16 משלוש טייסות, ששה נווטי F-16 מטייסת נוספת, שמונה טייסי אפאצ'י משתי טייסות, שלושה טייסי דולפין מטייסת אחת, חמישה מכונאים מוטסים/קרקעיים, שמונה אנשי מבצעים ומודיעין, 12 אנשי משרד ורפואה וחמישה אנשי תחזוקה ושירותים.

סיכום הממצאים מצביע על העובדות הבאות:

• לחצי הטיסה, עומסי הכבידה (G’s), ארגונומיית תא הטייס ב-16-F וכן באפאצ'י והפעלת מוט ההיגוי ביד ימין עם נטיית הגוף לפנים ולימין, משפיעה בעיקר על קימורי עמוד השדרה העליון והצווארי וגורמת לעקמת בהם.
• אופן טיסת טייסי ה-16-F וטייסי מסוקי האפאצ'י קשור לפגיעה ביציבה ובתפקוד עמוד השדרה.
• במצב מלחמה נמצא כי גם צוותי הקרקע סובלים ביציבתם וגבם משחיקה ועומסי עבודה.
• יש לחשוב על שיפור התקנת המכשור האלקטרוני החיוני לביצוע המשימות על קסדת הטייס או בחופת המטוס לשיפור יציבת הראש, הצוואר ועמוד השדרה.

המחקר הוצג בכנס השנתי הישראלי לרפואה התעופתית, ינואר 2008.