כואב הגב? נתפס הצוואר? כאב הראש משגע אותך? הקשיחות והעייפות מרפים את רצונך ליזום ולפעול? להלן המדריך המקוצר לבחירת מסלול הבדיקה, האבחון והגישה הטיפולית המתאימים לנו ולבריאותנו.
בשלב שאנו מרגישים כי דבר מה אינו תקין בגופנו, נחפש דוקטור המיומן בתשאול רפואי, בדיקות פיזיקליות, הדמייה ואבחון קליני ותפקודי. לכן, הגישה הישירה לבעלי המקצועות אשר אינם דוקטורים מיומנים או העוסקים בשיטות המשלימות איננה מומלצת.
האפשרויות העיקריות המקצועיות שמומלצות:
1. מצד הרפואה המדיצינית – רופא משפחה, רופא פנימי, נוירולוג או אורטופד.
2. מצד המקצועות המקבילים – דוקטור לכירופרקטיקה, דוקטור לאוסטיאופתיה (רק אם למד אוסטיאופתיה בארצות-הברית או באוסטרליה) ודוקטור לנטורופתיה. הנטורופת מקבל תואר דוקטור אשר איננו אקדמי כי אם פילוסופי, והוא עובר הכשרה קלינית מערבית חלקית הכוללת מקצת הבדיקות והאבחונים אשר נהוגים ברפואה המערבית בהשוואה לדוקטורים לכירופרקטיקה ואוסטיאופטיה המקבלים הכשרה מערבית מלאה ומקיפה.
כאשר אנו בוחרים כיוון מאבחן בתחומי הרפואה יש לזכור כי העוסקים ברפואה אינם בקיאים ולא למדו או הוכשרו מעולם במקצוע הכירופרקטיקה. הם בדרך כלל רגילים לעבוד ולהפנות בתוך מסלולי ההפניות של קופות-החולים ובתי החולים כגון הפניות למכוני הרנטגן, לפיזיותרפיה, למרפאות הכאב ולריפוי בעיסוק, והסבירות כי יפנו אתכם לבעלי המקצועות המקבילים קטנה יחסית, למעט אם טופלו או נחשפו אקדמית למחקרים מדעיים כירופרקטיים ואוסטיאופתיים. כמוכן, מכיוון שרוב בעיות הגב ועמוד השדרה נעוצות בתפקוד לקוי של מפרקי השלד והאגן עקב נטיית האגן והיווצרות עקמות מפצות בעמוד השדרה, אין בתחום הרפואה המדיצינית פתרון טיפולי יעיל ומוכח מחקרית לנושאים אלו כולל בפיזיוטרפיה המקובלת והנהוגה היום בישראל.
כאשר אנו בוחרים את כיוון האבחון בתחומי המקצועות המקבילים, כגון הכירופרקטיקה והאוסטיאופתיה, בדרך כלל נוכל להיות בטוחים כי אם תימצא סכנת חיים או מחלה פנימית, נופנה מיד לגורם רפואי מתאים על מנת להשלים את הבירור המקצועי או לתכנן טיפול משותף. הדוקטור לכירופרקטיקה עובר הכשרה מקיפה במכלול תחומי האבחון, כולל הכירופרקטי ותחומי ההדמיה, ויודע היטב מתי עליו להפנותכם. מצד אחר, יש להיזהר כאשר בעל המקצוע אינו מתייחס למצבכם הבריאותי, לתלונותיכם, למחלות ולתרופות שאתם לוקחים ומנסה להציג ולשווק את מקצועו בלבד או את משנתו הפילוסופית כדבר בלעדי.
הצעד השני, לאחר שלילת סכנת החיים והאבחון הכולל, מתחיל בחיפוש שלעתים קרובות הוא ניסיון ותהייה אחר הרכב תוכנית הטיפול האישית והמתאימה לכם, אשר לאו דווקא מתאימה לנוהלי קופת-החולים או למכסת הטיפולים הנתונה בפוליסת הביטוח. קביעת תוכנית טיפול בעלת מגוון מקצועות מקצרת ברוב המקרים את מספר הטיפולים, משך הכאב והעלות הכספית. כאשר מגיעים לשלב בו קובעים את תוכנית הטיפול, אתם חייבים לבדוק כי התוכנית תקיף את מכלול מרכיבי הבעיות.
כעת, לאחר שבחרתם את כיוון מקצוע הכירופרקטיקה, איך תבחרו את הדוקטור והמרפאה המתאימים לכם? כפי שכבר נוכחנו בפרקים הקודמים ובוודאי מניסיוננו האישי בתחומים אחרים, כפי שלא כל בעלי המקצוע זהים באופיים, במבנה גופם ובכוחם הפיזי, כך גם לא ברמת הידע המקצועי ובעיקר לא ביכולת להפוך את כל אלה לאמנות התקשורת והטיפול בחולה במצבי החולי השונים. מכיוון שגם המטופלים הם מתרבויות ומאוכלוסיות שונות, גילם שונה זה מזה, מבנה גופם שונה זה מזה והתלונות שלהם שונות, עלינו לוודא כי בעל המקצוע שלפנינו אמון ומסוגל לטפל בנו ובבעייתנו. ברוב בתי הספר הגבוהים לכירופרקטיקה, עוברים הכירופרקטורים הכשרה ואימון מקיפים. בארבע השנים הראשונות הם לומדים את כלל מקצועות המדעים הרפואיים, ולאורך שלוש השנים האחרונות ללימודיהם הם לומדים ומוכשרים בכל המקצועות התפקודיים, הקליניים ועשרות טכניקות הטיפול השונות, כולל תחומי השיקום ואמצעי העזר הפיזיוטרפיים וכל אלה על מנת להיות כשירים לבדוק, לאבחן ולטפל במגוון רחב של מבנה גוף, מגוון גילי מטופלים ובמגוון דרגות התלונה שלהם וחומרתן. כל אזור בעמוד השדרה וכל חוליה נלמדים ומתורגלים אלפי שעות במספר רב של דרכי טיפול ידניות וממוכשרות – גישות מלפנים, מהצד ומהגב, גישות עדינות וגישות מכאניות יסודיות יותר. דרכי הטיפול נלמדות ומתורגלות בגישות של טיפול בעמידה, בישיבה ובשכיבה, ובגישות של טיפול במתיחות בתנוחות כאלה ואחרות.
למה נחוץ לימוד כירופרקטי כה אינטנסיבי וארוך?
הרכב תוכנית הלימוד וההכשרה נועד לאפשר לכל דוקטור לכירופרקטיקה ללמוד לאבחן נכון, לקבוע תוכנית טיפול אישית למטופל ובמיוחד לדעת היכן ומתי לטפל ובוודאי מתי לא לטפל, ומתי לדחות טיפול ולהפנות לגורם אחר. הכשרה כה ארוכה גם נחוצה על מנת שהלומדים יוכלו לבחור לעצמם תוך כדי ההתמחות את השיטות המתאימות למבנה גופם וסגנון מרפאתם המיועד.
לאחר שהבנו כי המגוון והשוני בין אותם בעלי המקצוע קיימים בכל בעלי מקצועות הבריאות והרפואה, מתקיים הפסוק שאומר: "אינך יכול לקבל ולהפנים את מסר השליח לפני שקיבלת את השליח עצמו כאדם, בעל מקצוע, בעל רעיונות, גורם מטפל ומנחה הנחיות".
עובדה מחקרית ומדעית ידועה היא כי הצלחת טיפול מושפעת מאוד מהמפגש הראשון בין מטפל למטופל. יש חשיבות רבה ל"קליק" שנוצר בין מטפל למטופל. (פרופ' לה-בופ, כירופרקטורית מומחית, אוניברסיטת אודנסק דנמרק וכן, במחקר נוסף ובלתי תלוי באוניברסיטת מורדוך, אוסטרליה.
עובדה מחקרית ומדעית החשובה לא פחות מהנזכרות לעיל היא אופן הפעלת החיישנים העצביים השונים על ידי הדוקטור לכירופרקטיקה במהלך הטיפול הכירופרקטי ולאחריו. ד"ר ג'ילאט, כירופרקט מומחה, שוויץ.
במערכות העצבים השונות ובאיברי הגוף וברקמות הרכות קיימים כ- 9 סוגי חיישנים עצביים שונים אשר תפקידם לחוש תחושות שונות כגון לחץ, מתיחה, תנועה, שיווי משקל, חומציות, דלקת, אחוז החמצן בדם והלחץ הברומטרי המופעל על גופנו כל העת. כל אלו, הם בנוסף לחיישני החושים הפרימיטיביים העיקריים שלנו שהם הראייה, השמיעה, הריח והטעם.
החיישנים המופעלים ברקמות הגוף מתחלקים בעקרון לשתי משפחות תפקודיות פיסיולוגיות עיקריות:
חיישנים רגישים מאוד המופעלים במגע קל, רך ולא עמוק הגורמים להשפעה חשמלית בינונית עד רבה מאוד על מסלולי העצבים למרכזי המוח וחוט השדרה. יתרונם הוא בעוצמת פעולתם הגדולה והמהירה הכוללת סף גירוי נמוך אך חסרונם הגדול הוא במשך זמן השפעתם על המוח אשר הינו שברירי שניות עד דקות לאחר הטיפול. לכן, לא יוכלו לתת מענה ארוך טווח בשיפור פעולות העצבים ושרירי הגוף ומרכזי פענוח ושמירת היציבה לאורך ימים ושבועות. ריכוזם הגדול ביותר הוא בשכבות העור והרקמות הדקות מתחתיו. חיישנים אלו, יופעלו גם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העדינות אשר מבוצעות בנגיעות או בעזרת מכשירי עזר כדוגמת פטישים כירופרקטיים חשמליים וגם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העמוקות הגורמות לאיזון מפרקי החוליות עד טווח התנועה המקסימאלי עם שמיעת צלילי הקליק או הפיקוק הכירופרקטיים המפורסמים.
חיישנים רגישים פחות, אשר מופעלים במגע בינוני עד עמוק הגורמים להשפעה חשמלית נמוכה עד בינונית על מסלולי העצבים המוליכים למוח וחוט השדרה. הם בעלי סף גירוי גבוה ויתרונם הוא בזמן פעולתם הארוך יחסית האורך שניות עד שעות לאחר הטיפול ולכן יתנו מענה ארוך טווח בשיפור פעולת העצבים והשרירים בגוף. חיישנים ארוכי טווח אלו, יופעלו רק בעזרת הטכניקות הטיפוליות הכירופרקטיות העמוקות אשר מביאות את טווחי תנועת המפרקים לטווח המקסימאלי הפארא-פיסיולוגי שלהם וגורמות לצלילי הפיקוק והקליקים הכירופרקטיים הידועים וכן לטכניקות הטיפול העמוקות העוסקות בשחרור קשרי השרירים (טריגר פוינטים). לסיכום, אם נרצה להשפיע תחושתית, להרפיה, שיכוך כאב ורוגע לזמן קצר נבחר להתרכז בטכניקות העדינות בעיקר. כתוצאה מכך, יארך השיפור בתפקוד עמוד השדרה והגוף זמן רב יותר וידרשו מאיתנו יותר טיפולים וכמובן יותר עלויות כספיות. מאידך, אם נרצה לקצר את מהלך ריפוי הגוף והחלמתו, נקדיש זמן לא מבוטל בכל טיפול וטיפול לטכניקות העמוקות, נמשיך עם ביצוע תרגילי חיזוק ושיקום מיד לאחר מכן ונסיים בטכניקות העדינות. כך נוכל להנות מכל העולמות הכירופרקטיים: מהצד האחד נוכל להבטיח שיפור מהיר וחסכוני על ידי הפעלה קלינית ואקדמאית נבונה של סוגי החיישנים השונים ומהצד השני, נתעקש לשלב תרגילי חיזוק ושיקום במקביל לתוספי תזונה והרגלי מניעה. יהיה זה נבון לשלב בין כל הטכניקות ולא להתקבע בטכניקה מסוימת המבטיחה באופן לא נכון מחקרית את השמיים גם למטופל וגם לכירופרקטור.
לכן, על מנת ליעל את דרך בחירת הכירופרקטור המתאים לכם, להלן כמה עקרונות ושלבים שמומלץ לבצע:
בשלב הראשון להחלטתכם אם לקבל את הכירופרקטור כגורם המטפל שלכם, עליכם לחפש ולקבל עליו או עליה המלצות מרופאים, מחברים, מקרובים וממשפחה אשר סבלו מבעיה הדומה לשלכם, טופלו על ידו והשתפר מצבם. אם אין בידכם המלצות, אפשר לברר על הכירופרקטור באתרי הבריאות והכירופרקטיקה באינטרנט ובמשרד הבריאות.
השלב השני בהחלטתכם נעוץ בכישוריו האקדמיים של הכירופרקטור ובטכניקות אותן הוא משלב. עליכם לברר איתו או איתה בשיחת הטלפון או במפגש הראשון את מקום לימודיהם, הכשרתם, התמחויותיהם וטכניקות הטיפול בהן הם משתמשים, רישיונות עיסוק במקצוע בארצות זרות, תעודת הכרה רשמית ממשרד הבריאות בישראל ואם הם משתייכים לארגון מקצועי אשר דואג להם לרישום, להשכלת המשך, לפיקוח מקצועי ובעיקר פיקוח אתיקה מקצועי וחברתי. הארצות אשר בהן בלבד ישנם בתי ספר מורשים הן ארצות-הברית, קנדה, מקסיקו, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, אנגליה, צרפת, דנמרק, נורווגיה, ספרד, והולנד.
השלב השלישי בהחלטתכם נעוץ יותר בתחושת הבטן שלכם ובהתרשמותכם מאישיותו האישית והמקצועית של הכירופרקטור בפגישתכם הראשונה או בבאות אחריה.
האם אתם מרגישים בלבכם כי הכירופרקטור פועל ועובד בחושבו כמה כסף הוא יוכל לקבל מתוכנית הטיפולים הארוכה שלכם? או לחלופין האם הוא מטפל בכם מהלב, האם הוא מסביר פנים, קשוב ומתחשב בבקשותיכם ושאלותיכם?
האם הוא מנסה להציג חזות הדורה, חזות ליצנית, חזות היודעת הכי טוב מה טוב לכם ואיננה עושה טעויות? חזות זאת לעתים תחתוך את שאלותיכם, תבצע טיפול חפוז של כמה דקות ותסביר במונחים פילוסופיים שבשאר הליקויים שלא טופלו, יטפל הגוף לבדו.
האם התרשמתם כי הוא איננו נוטה להפנות מטופלים לרופאים וגורמי טיפול אחרים?
ומה עם סגנון הטיפול שאני המטופל או המטופלת אוהבים ומעדיפים? יש מטופלים אשר אינם מרגישים נוח עם מגע ידני רב, או לחלופין מעוניינים בטיפול עמוק יותר. יש מטופלים החוששים מצלילי איזון המפרקים וכאלה שאינם יכולים בלעדיהם.
האם הכירופרקטור קשוב לכם ומסוגל מקצועית להפנותכם לכירופרקטור אחר המתמחה בתחומי העדפותיכם?
השלב הרביעי הוא בדיקת ההיתכנות הפיזית והעלות הכלכלית. האם הכירופרקטור נגיש וזמין בימים ובשעות שנוחים לכם? האם הוא ממוקם מרחק נסיעה שאינו עולה על עשרים דקות ממקום עבודתכם או ביתכם?
האם נראה לכם הגיוני משך תקופת הטיפול שהוא מעריך וממליץ עליה בחום?
האם הוא מבקש לשלם את הטיפולים מראש כדוגמת משכנתה בריאותית פרטית או ביטוח פרטי מקומי שלו?
האם תוכנית הטיפול שהוא מציע לכם מתאימה ליכולותיכם הכלכליות?
כעת, לאחר שבחרנו את הכירופרקטור שלנו, למה עלינו לצפות? מהם נוהלי הטיפול הכירופרקטיים הקליניים המקובלים בעולם?
ד"ר ברוך שימש כנשיא האיגוד הכירופרקטי הישראלי בין השנים 2003-2005, מחבר המחקר הכירופרקטי הראשון הגדול בישראל על השפעת הכירופרקטיקה על תפקוד טייסי הקרב של חיל האויר בבסיס הצפוני במהלך מלחמת לבנון השניה וכן עוסק במחקר כירופרקטי אקדמי בתחומי השפעת הכירופרקטיקה על איכות הראיה וכוח השרירים.
http://www.modern-chiropractic.net
