חוק הנכים, לאן? 

לאחרונה, ניתן פסק-דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בירושלים, על-ידי כבוד השופטת יהודית צור - סגנית נשיא, לפיו חויבה מדינת ישראל לשלם פיצוי כספי מכוח פקודת הנזיקין, לנכה צה"ל הסובל מפגיעה נפשית קשה עקב השתתפותו כמתנדב במלחמת יום הכיפורים, וזאת לאחר שהוכיח כי צה"ל ומשרד הביטחון התרשלו בטיפול בעניינו.

על-מנת להבין את חשיבותו של פסק-הדין הנ"ל, ואת השלכותיו האפשריות לגבי ציבור הנכים המוכרים במשרד הביטחון וכן לגבי מי שבכוונתו להגיש בעתיד תביעה דומה כנגד משרד הביטחון, יש להכיר תחילה את החוק העוסק בעניין זה והוא: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים").

חוק הנכים מחייב כל חייל או איש כוחות הביטחון אשר נפצע ו/או חלה במהלך שירותו להגיש תביעתו, ככל שיהיה מעוניין בכך, לאגף השיקום תוך ציון המחלה או הפציעה ממנה הוא סובל וכיצד היא קשורה לתנאי שירותו. לאחר הגשת התביעה כאמור, יבדוק אגף השיקום את טענות התובע ויחליט האם לקבל את התביעה או לדחותה. שעה שקיבל אגף השיקום את התביעה ייבדק התובע על ידי ועדה רפואית ויקבעו אחוזי הנכות כמפורט בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן: "התקנות"). בהתאם לגובה אחוזי הנכות יוחלט האם התובע זכאי לקבל מענק כספי חד פעמי או גמלה חודשית.

חוק הנכים אינו מקנה לתובע כל אפשרות לתבוע סעד כספי נוסף מעבר לגמלה או לקצבה שקיבל, כגון פיצוי עבור עוגמת נפש, כאב וסבל, ופגיעה בכושר התפקודי, וזאת בשונה מתובע, אשר מגיש תביעתו מכוח פקודת הנזיקין או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עקב כך, רבים המקרים בהם תובעים מסוימים, סובלים מפגיעות עקיפות לפגיעתם הרפואית כגון פגיעה במשלח ידם, פגיעה בתא המשפחתי, פגיעה בהנאת החיים, סבל רב וכדומה ואין באפשרותם לתבוע בגין נזקים אלו.

יצוין במאמר מוסגר כי החובה לתבוע על-פי חוק הנכים בלבד נובעת מסעיף 6א' לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב - 1952, המחייב כל איש משירות הביטחון הטוען כי נפגע או חלה במהלך שרותו להגיש תביעתו מכוח חוק הנכים בלבד. הדבר נובע מעקרון משפטי הקרוי "ייחוד העילה" לפיו באם לפלוני קיימת עילת תביעה כלשהיא, לגביה קיימת הוראה ספציפית בחוק כלשהוא, כגון הוראת סעיף 6א' הנ"ל, המחייבת אותו להגיש את תביעתו, באמצעות חוק ספציפי ובדרך הקבועה באותו חוק בלבד, אין הוא יכול רשאי לסטות מהוראות החוק.

סעיף 6א' לחוק הנזיקים האזרחיים, חוסם למעשה את דרכו של איש כוחות הביטחון שחלה ו/או נפצע במהלך ועקב שירותו מלהגיש תביעה נזיקית ולקבל פיצוי כספי עבור נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתו כגון כאב וסבל, עוגמת נפש. ברי, כי מטרתו של סעיף 6א' לחוק הנ"ל, היא להסיר את אחריותה של המדינה בנזיקין, רק במקרה הנופל בגדר אחריותה (המוחלטת) על-פי חוק הנכים.

בפסק הדין לעיל, בית המשפט הסכים לדון בתביעה אשר הוגשה בעילת רשלנות, מכח פקודת הנזיקין ולא על-פי חוק הנכים, ופסק לטובת התובע פיצוי כספי, מכוח פקודת הנזיקין, בגין עוגמת נפש וכאב וסבל אשר נגרמו לו. בית המשפט קיבל למעשה את טענת התובע על פיה צה"ל הסב לו נזק מעבר לנכותו הרפואית, כפי שזו נקבעה על ידי ועדה רפואית של משרד הביטחון, ולפיכך החליט כי התובע זכאי לפיצוי נוסף מעבר לגמלה שקיבל ממשרד הביטחון.

בית המשפט מנמק את החלטתו באומרו כי החסינות שנקבעה למדינה על-פי סעיף 6א' לחוק אחריות המדינה מהווה חריג לכלל הרחב לפיו המדינה אינה חסינה מפני תביעות רשלנות. קביעה זו של בית המשפט, סללה, איפוא, את הדרך להגשת תביעה נגד צה"ל ומשרד הביטחון על התנהגות רשלנית, בגינה ניתן כמובן לקבל פיצוי כספי על פי פקודת הנזיקין, וזאת באם יוכיח התובע, בהתאם למבחנים שנקבעו בדיני הנזיקין, כי משרד הביטחון על אגפיו השונים התרשל כלפיו.

במעשה זה, העניק בית המשפט הנכבד תקווה לציבור שלם של נכים אשר נפגעו וניזוקו במהלך שירותם ולא זכו מעולם לקבל פיצוי הולם. פסק הדין הנ"ל, מעבר לחשיבותו המשפטית, מציג במעט את המצוקות העומדות בפני חלק מהנכים אשר נאלצים לנהל את מאבקם במסגרתו של חוק הנכים, שהינו חוק מיושן אשר כמעט ולא נערכו בו שינויים מאז שנחקק בשנת 1959 ואינם זוכים לקבל, בחלק גדול מהמקרים, פיצוי הולם למצבם.

יש לציין כי בעבר נעשו ניסיונות על-ידי מספר חברי כנסת וגופים שונים, לעדכן את חוק הנכים על מנת שיטיב עם הנכים ויציג מערכת ברורה יותר של חוקים ותקנות. אולם למצער, ניסיונות אלו כשלו ולא הביאו לשינוי המיוחל.

לא זו רק, כתוצאה מכך שבחוק הנכים לא בוצע כל שינוי מהותי מאז חקיקתו נאלץ אגף השיקום ליצור מערכת פנימית של נהלים והוראות, אקס-חוק הנכים, על פיהם הוא פועל במקרים רבים בהם חוק הנכים אינו מציג פתרון. מערכת נהלים זו אשר נוצרה כאמור במטרה לחפות על הבעיות הרבות הקיימות בחוק הנכים, גורמת, לא פעם, לפגיעה נוספת בזכויותיהם של הנכים וציבור התובעים.

לאחרונה, היו פרסומים רבים בעניין ועדת ברודט בנוגע להמלצתה לבצע שינויים תקציביים באגף השיקום. הנני סבור כי לא יהיה זה נכון לערוך כל שינוי תקציבי באגף השיקום בטרם יבוצע באגף השיקום, שידוד מערכות כללי ולפני שיתוקן המצב כיום. על הרשות המחוקקת לפעול באופן מיידי ולבצע שינויים מהותיים ותיקונים בחוק הנכים, כך שחוק הנכים יהיה רלוונטי לימנו אנו, ייתן מענה ברור לבעיות מולן עומדים ציבור הנכים ויסדיר את נושא הפיצוי המגיע לנכים כך שזה יותאם לעקרון הידוע בדיני הנזיקין - השבת מצבו של הניזוק לקדמותו.

אמנם, השינויים הנדרשים בחוק הנכים הינם בעלי השלכות כלכליות אך יש לקחתן בחשבון במסגרת בחינת תקציב משרד הביטחון לנוכח חשיבותן כאמור. למותר לציין שהמדובר בציבור של אנשים אשר נפגעו במסגרת מילוי תפקידם למען המדינה ויש לראותם כראשונים בין שווים, לקבל, ולהיות זכאים למלוא הסעדים אשר היו נפסקים לטובתם על-פי כל דין אחר אילו היו נפגעים למשל בעבודתם, בביתם, או ברכבם. על פי המצב כיום ברור לכל כי קיימת הפליה ואי צדק בין הנפגעים בשירות הביטחון לבין הנפגעים בזמן היותם אזרחים ויש לתקן עוולה זו לאלתר.

יודגש כי מאמר זה משקף את דעתו של המחבר בלבד וכי אין בו בכדי להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מעו"ד או מכל גוף העוסק בעניין זה.