בצד זכויותיה של האישה לקבל מזונותיה מן הבעל, עומדות לאישה גם חובות. אי-קיום חובות אלה שוללות מן האישה את מזונותיה המגיעים לה מן הבעל.
להלן מספר מקרים בהם האישה מאבדת את זכותה למזונות מן הבעל:
1. אישה מורדת - משמעותו של המושג "מורדת" הוא, שהאישה מסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. התוצאה המשפטית אליה אנו מגיעים, כאשר אין כל הצדקה לסירובה בעניין זה של האישה - שהיא מפסידה את מזונותיה ואת כתובתה. אי-חיוב הבעל במזונות אשתו המורדת יתקיים כל עוד האישה ממשיכה למרוד בבעלה. על-פי ההלכות הקיימות בבתי-משפט אזרחיים ובבתי-דין רבניים, ישנם שני סוגי מרידה בדין האישי: האחד, מורדת מסוג "בעינא ליה ומצערנא ליה"(האישה מסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו כדי להצדיק מן הדין את סירובה), השני, מורדת מסוג "מאיס עלי"(האישה טוענת שאיננה יכולה להיבעל לבעל מחמת טעמים שהיא מוכיחה).
2. אישה שזינתה - אישה שזינתה תחת בעלה, בעלה פטור מתשלום מזונותיה. כדי לפטור את הבעל מתשלום המזונות עליו להוכיח סיבה מוצדקת לכך.
3. סירוב לחיי שלום בית עם הבעל - כאשר האישה מסרבת לקיים את מצוות בית-הדין הרבני, לחזור לביתה ולטפל בבעלה ובילדיה, תפסיד היא את מזונותיה.
4. כאשר האישה איננה עם הבעל - בדרך כלל אין האישה זכאית למזונותיה, אלא, אם היא חיה עם הבעל. במקרה ובני הזוג חיים בנפרד, יש להבחין במקרה והבעל עזב את הבית לבין המקרה בו האישה יצאה מן הבית. כך לדוגמא, אישה יכולה לעזוב את הבית ולהמשיך לקבל את מזונותיה במקרה ותוכיח כי סבלה במשך השנים המשותפות עם הבעל מהתפרצויות כלפיה, מהתעללויות, ואלימות פיזית נגדה.
5. כאשר האישה מסרבת לקבל גט מבעלה - "מעוכב מחמתה" - במקרה בו בית-הדין הרבני פוסק כי על הבעל ליתן גט לאשתו ולחילופין על האישה לקבל גט מבעלה, והאישה מסרבת לקבל הגט, אין הצדדים יכולים להתגרש ולקיים את אקט הגירושין. בשים-לב, כי אקט הגירושין בין הצדדים מתקיים כאשר שני הצדדים מביעים הסכמה הדדית לגירושין. במידה והאישה איננה מביעה את הסכמתה, הרי שבאי-הסכמה זו, הבעל "מעוכב מחמתה" כדי להתגרש ממנה. על-כן, במקרה זה האישה מפסידה את מזונותיה.
6. כאשר האישה ויתרה על מזונותיה - הלכה ידועה היא, כי כאשר האישה התחייבה מפורשות בהסכם כי היא מוותרת על מזונותיה - אין היא יכולה לתבוע אותם. כאן, יש להבחין בין מקרה והויתור היה במפורש וברור ובין מקרה שהויתור לא היה במפורש.
*מאמר זה נלקח מתוך ספרו של עו"ד נרקיס שלומי "דיני משפחה בעין המשפט - מזונות אישה וילדים".
להלן מספר מקרים בהם האישה מאבדת את זכותה למזונות מן הבעל:
1. אישה מורדת - משמעותו של המושג "מורדת" הוא, שהאישה מסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. התוצאה המשפטית אליה אנו מגיעים, כאשר אין כל הצדקה לסירובה בעניין זה של האישה - שהיא מפסידה את מזונותיה ואת כתובתה. אי-חיוב הבעל במזונות אשתו המורדת יתקיים כל עוד האישה ממשיכה למרוד בבעלה. על-פי ההלכות הקיימות בבתי-משפט אזרחיים ובבתי-דין רבניים, ישנם שני סוגי מרידה בדין האישי: האחד, מורדת מסוג "בעינא ליה ומצערנא ליה"(האישה מסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו כדי להצדיק מן הדין את סירובה), השני, מורדת מסוג "מאיס עלי"(האישה טוענת שאיננה יכולה להיבעל לבעל מחמת טעמים שהיא מוכיחה).
2. אישה שזינתה - אישה שזינתה תחת בעלה, בעלה פטור מתשלום מזונותיה. כדי לפטור את הבעל מתשלום המזונות עליו להוכיח סיבה מוצדקת לכך.
3. סירוב לחיי שלום בית עם הבעל - כאשר האישה מסרבת לקיים את מצוות בית-הדין הרבני, לחזור לביתה ולטפל בבעלה ובילדיה, תפסיד היא את מזונותיה.
4. כאשר האישה איננה עם הבעל - בדרך כלל אין האישה זכאית למזונותיה, אלא, אם היא חיה עם הבעל. במקרה ובני הזוג חיים בנפרד, יש להבחין במקרה והבעל עזב את הבית לבין המקרה בו האישה יצאה מן הבית. כך לדוגמא, אישה יכולה לעזוב את הבית ולהמשיך לקבל את מזונותיה במקרה ותוכיח כי סבלה במשך השנים המשותפות עם הבעל מהתפרצויות כלפיה, מהתעללויות, ואלימות פיזית נגדה.
5. כאשר האישה מסרבת לקבל גט מבעלה - "מעוכב מחמתה" - במקרה בו בית-הדין הרבני פוסק כי על הבעל ליתן גט לאשתו ולחילופין על האישה לקבל גט מבעלה, והאישה מסרבת לקבל הגט, אין הצדדים יכולים להתגרש ולקיים את אקט הגירושין. בשים-לב, כי אקט הגירושין בין הצדדים מתקיים כאשר שני הצדדים מביעים הסכמה הדדית לגירושין. במידה והאישה איננה מביעה את הסכמתה, הרי שבאי-הסכמה זו, הבעל "מעוכב מחמתה" כדי להתגרש ממנה. על-כן, במקרה זה האישה מפסידה את מזונותיה.
6. כאשר האישה ויתרה על מזונותיה - הלכה ידועה היא, כי כאשר האישה התחייבה מפורשות בהסכם כי היא מוותרת על מזונותיה - אין היא יכולה לתבוע אותם. כאן, יש להבחין בין מקרה והויתור היה במפורש וברור ובין מקרה שהויתור לא היה במפורש.
*מאמר זה נלקח מתוך ספרו של עו"ד נרקיס שלומי "דיני משפחה בעין המשפט - מזונות אישה וילדים".
המשרד ממוקם ברח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, קומה 1, בנין בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן.
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
