תופעת ה- ADD הופיעה כבר במאה ה- 19. מטופלים סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובעקבות הרגישות התנהגותם הפכה אימפולסיבית, חסרת ריכוז ופעלתנית. אנו צריכים להבין שתופעה זאת אינה מחלה אלה תסמונת רפואית. האבחון עצמו לא תמיד חד-משמעי.
סימנים שנוכל לראות אצל ילדנו: (עליי להזכיר שחייבים להיות לפחות 6 פרמטרים על מנת להדליק נורה אדומה).
הילד אינו מצליח לשים לב לפרטים קטנים, עושה טעויות בשל חוסר תשומת לב בלימודים.
ילד מעל גיל 5 אשר לא מצייר פרטים כמו אוזניים, שיער, גבות וכדומה בזמן ביצוע משימה או במשחק מתקשה לשמור על ריכוז לאורך זמן.
לא מקשיב לדברי אחרים.
אינו ממלא את המוטל עליו.
אינו ממלא את הוראותיו של הבוגר.
מתקשה בארגון מטלות ופעולות. כאשר נתקל במשימה הדורשת מאמץ, מתחמק או סולד.
נוטה לאבד דברים הנחוצים לביצוע המשימה (מחברות, צעצועים, כלים וכדומה).
קיימת לעיתים קרובות שכחה בפעילות היום יומית.
הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות בסיסיות עקב שיבושים בתהליכים חשיבתיים עקב עצבי - עצבים בגוף.
ליקויי למידה - יכול להיות ליקוי למידה בשפה, הילד לא מבין כאשר מדברים איתו והדבר גורם לקושי בקשב, תנועה ותזוזה. דיסלקציה - קושי בריכוז. עושים הכול חוץ מהדבר העיקרי שמוטל עליהם. קושי בזיכרון - ערבוב בין מושגים מונחים, החלפת אותיות ז' ו -ג' בלבול בין ימין ושמאל. חסך חברתי - ילדים עם שפה דלה עם גירויים התחלתיים נמוכים ללא כלים בהתחלת הדרך.
הפרעות נפשיות - דיכאון, חרדה, הפרעות נפשיות, הפרעות קשב, סכיזופרניה.
ישנו קושי לשים לב לדברים הללו במיוחד שהילד מגיע לשלב התבגרות משום שמצבי הרוח שלו משתנים ולכן כדאי לבדוק את הנושא בשלב מוקדם יותר בבית הספר היסודי.
בעיות שמיעה - במקום א' כותב ה', כאשר הופכים את האותיות הן נשמעות אותו דבר (ט'-ת' א' - ה' - ע').
בעיית כמות - כאשר הילד לוקח בקבוק ורוצה לשפוך מתוכו לכוס, אין לו פרופורציה לגבי הכמויות והמים ישפכו מתוך הכוס.
הפרעות קשב וריכוז נחשבות לאחת ההפרעות השכיחות. במחקרים שנערכו נמצא שבין 10 - 5 אחוזים היחס שבין בנים לבנות 1:5 . בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת כנגד האבחנה ונגד העלייה במספר הילדים המאובחנים ונגד השימוש בתרופות. קיימת תחושה בציבור שחלקה נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד נותן לאחר הערכה מדויקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים. היום אנו רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה.
הכיתות מאוכלסות במספר רב של ילדים ואינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד בצורה אינדיבידואלית. התפתחות הפרעת הקשב אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול דברים אשר על ידי הציור נוכל לזהותה ע"י סימנים: א. ביולוגיים. ב. פסיכולוגיים. ג. חברתיים.
מספר עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו: נוירולוגיים, פסיכולוגיים, מוטורים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים. עיקרון התפתחותי פרוס על ציר הזמן בהתפתחות הילד מגיל הרך ועד הבגרות. בגיל ההתבגרות כ- 30% יבריאו מתופעה זאת אולם יסבלו מסימנים גם בהיותם בוגרים, 25% יפתחו עימותים עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים. 35% מהילדים הסובלים מ- ADHD לא יסיימו תיכון/בגרות מלאה.
החשיבות לאבחון של הילד יכולה לגרום לפחות השפעות משניות וטיפול יעיל יותר, אחת הסיבות שהטיפול לא נעשה בשלבים מוקדמים הוא -"סטיגמה חברתית". אנחנו ההורים יוצרים וקובעים את המסגרת החשובה אצל ילדנו. הגדרת חוקים והצבת גבולות חיונית מאוד להתפתחות הילד וכמו כן גם ללמידת ערכים כלפי הזולת. לדוגמא: כאשר אנו אומרים לילד "לא" לגבי דבר מסוים ואחר כך מוותרים לו, הילד למד שעל ידי בכי ונדנודים הוא יכול להשיג את מבוקשו, או לחלופין כאשר אנו צריכים לבקש ממנו לעשות מטלה מסוימת (כמו לאסוף את הצעצועים בחדרו) ואנו חוזרים על עצמנו 20 פעם שוב ושוב, הילד למד שניתן להתל בנו ולמשוך אותנו "באף" לפי רצונו. ילדים אשר לא הוצבו להם גבולות עוד בהיותם קטנים, יסבלו בבגרותם מביטחון עצמי ירוד.
גרפולוג מרדכי שרם ממכון "פלאי הגרפולוגיה". מרדכי עורך סדנאות גיבוש, ערבי גיבוש, ערבי נשים ועוד. מרדכי הוא גם מומחה פענוח ציורי ילדים, זיופי חתימות ומופיע כעד מומחה בבתי משפט. גרפולוגיה משפטית
