אמצאה/המצאה - דיני הקניין הרוחני אינם מגדירים מהי אמצאה, בעיקר בגלל הקושי להצביע על הנקודה המדוייקת המפרידה בין המחשבה המופשטת על רעיון כלשהו לבין יישומו הטכני. לפיכך, סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי (חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967), המובא להלן, מגדיר מהי אמצאה כשירת פטנט:
3. אמצאה כשירת פטנט - מהי? (תיקון: תש"ס)
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
סעיפים 4 ו-5 לחוק הנ"ל מגדירים מהי אמצאה חדשה ומהי התקדמות המצאתית -
4. אמצאה חדשה - מהי?
אמצאה, נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
5. התקדמות המצאתית - מהי?
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
ראוי להדגיש שהמינוח הנכון הקבוע בחוק הפטנטים מתייחס ל"חידוש" ולא "חדשנות" המכיל בהגדרתו גם אלמנט של התקדמות המצאתית, ושגיאה "מינוחית" זו נפוצה אף בקרב אנשי מקצוע בתחום הקניין הרוחני. שגיאה מינוחית נוספת היא הבלבול בין "יעילות" לבין "מועילות". בעוד ש"יעילות" נקבעת על-פי הטקסט הפטנטי עצמו, הרי ש"מועילות" נבחנת גם על-פי משתנים חיצוניים.
גרעין אמצאתי (ה"ניצוץ") - המרכיב באמצאה אשר מקנה לה יתרון טכני או טכנולוגי על פני הידע הקיים בתחום.
הידע הקודם בתחום (או "prior art") - סך כל המידע הרלוונטי לאמצאה המתוארת בבקשה. הידע הקיים בתחום משמש רקע הייחוס לבחינת החידוש וההתקדמות האמצאתית של האמצאה.
בעל מקצוע בתחום ובעל מקצוע ממוצע בתחום - "בעל מקצוע ממוצע בתחום" הוא דמות תיאורטית שלא ניתן לייחס לה את אותו כושר המצאתי כזה של ממציא ההמצאה כפי שבא לידי ביטוי בבקשת הפטנט על מנת לבחון את ההתקדמות ההמצאתית שבהמצאה. "בעל מקצוע בתחום" הוא דמות תיאורטית שניתן לייחס לה את הכישורים לבצע את ההמצאה כפי שהיא מתוארת בבקשת הפטנט על מנת לבחון את החידוש שבהמצאה זו. שני סוגי בעלי מקצוע אלה משמשים מעין סטנדרט ייחוס שלפיו בוחנים, הן רשויות הפטנטים והן בתי-המשפט, את כשירות ההמצאה לפטנט, דהיינו אם היא ממלאת את דרישת החידוש במובן זה שהיא מבצעת דבר שלא פורסם או בוצע באף פרסום גלוי לציבור, ואת דרישת ההתקדמות ההמצאתית, שמשמעותה היא האם בנוסף לחידוש ההמצאה גם מוסיפה ידע שלא ניתן היה להשיגו בהסתמך על הידע הקיים.
אחידות אמצאתית - דרישה בחוק הפטנטים להגדיר המצאה אחת בלבד בבקשת פטנט אחת. לא ניתן לקבל פטנט אחד על יותר מהמצאה אחת או רעיון המצאתי אחד.
חיפוש - שלב מקדים לעריכת בקשה לפטנט הבודק את הידע הקיים בתחום האמצאה שעליה מבקש הממציא להגן בפטנט רשום. חיפוש מתבצע בדרך כלל על-ידי עורך פטנטים או מידען במאגרי מידע נפוצים, בפרט מאגרי פרסומי פטנט לאומיים ובינלאומיים ואתרי אינטרנט שונים. החיפוש עצמו מגדיל את כמות הידע של הממציא בנוגע להמצאתו ומקטין את רמת הסיכון שבהגשת בקשה לפטנט. עם זאת, החיפוש עצמו אינו מהווה ערובה מוחלטת להיותה של ההמצאה כשירת פטנט, או שתוכר לאחר תהליך הבחינה כהמצאה כשירת פטנט.
פירוט - החלק במסמך בקשת הפטנט המתאר את הרקע להמצאה ואת ההמצאה עצמה. הפירוט יכול לכלול בין השאר הסבר מילולי של ההמצאה, דוגמאות, הדגמות ושרטוטים, המתארים ומדגימים את ההמצאה. הפירוט עצמו משמש בסיס תומך למערכת התביעות.
מערכת התביעות - החלק במסמך בקשת הפטנט המגדיר את היקף ההמצאה שעליה הממציא מבקש הכרת בלעדיות. מערכת התביעות צריכה להגדיר באופן מדוייק את ההמצאה וחייבת לכלול לפחות תביעה אחת. מערכת התביעות יכולה לכלול תביעות בלתי-תלויות ותביעות תלויות. התביעות התלויות מגדירות היבטים מסויימים של ההמצאה הנתבעת בתביעות הבלתי-תלויות.
עורך פטנטים - איש מקצוע בעל התמחות מוכרת באחד מתחומי המדע או הטכנולוגיה המוגדרים בחוק הפטנטים, אשר עבר הכשרה כעורך פטנטים המוכרת על-ידי רשות הפטנטים ועבר את מבחני הרשות לעורכי-פטנטים. תפקידו של עורך הפטנטים הוא, בין השאר, לסייע לממציא לנסח את המצאתו בבקשת פטנט באופן המקובל על-ידי רשות הפטנטים שאליה מוגשת הבקשה.
בקשת פטנט - המסמך המתאר את האמצאה עליה מתבקשת הגנה בפטנט. המסמך מוגש לרשות הפטנטים ונבחן על-ידי בוחן פטנטים שההמצאה המתוארת בבקשת הפטנט נמצאת בתחום התמחותו המקצועית, מדעית או טכנולוגית.
פטנט - המסמך הסופי שאושר על-ידי רשות הפטנטים, לאחר שנבחן על-ידי בוחן פטנטים וההמצאה המתוארת ונתבעת בו נמצאה כשירת פטנט. פטנט מקנה לבעליו את הזכות למנוע מאחרים מלנצל את המצאתו.
רשות הפטנטים - גוף ממשלתי, מסונף בדרך כלל למשרד המשפטים, אשר מטפל בקבלת בקשות לפטנט, בחינה וקיבול שלהם. רשות הפטנטים מנהלת את כלל הקניין הרוחני שעליו מתבקשת הגנה מוכרת על-ידי המדינה. קניין רוחני זה כולל, מלבד פטנטים, גם סימני מסחר, ומדגמים ועיצובים תעשייתיים.
בוחן פטנטים - איש מקצוע המועסק על-ידי רשות הפטנטים והוסמך על-ידה לבחון בקשות לפטנט ולקבוע את כשירותן ההמצאתית. בדרך כלל, הבקשות הנבחנות על-ידי בוחן הפטנטים מגדירות המצאות הנמצאות בתחום התמחותו המדעית או הטכנולוגית.
רשם פטנטים - ראש רשות הפטנטים שמונה לתפקידו כאחראי על קבלת בקשות לרישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים, בחינה וקיבול שלהם. רשם הפטנטים משמש גם רשות ערעור על החלטות בוחני הפטנטים, ופוסק גם בהליכי התנגדות לקיבול של בקשות לפטנט. התנגדות לקיבול בקשת פטנט אפשרית לאחר קיבול הבקשה ופרסום דבר הקיבול, ויכולה להיות מוגשת על-ידי כל אחד ואחת.
זכות בכורה - זכותו של מבקש בקשת הפטנט על ההמצאה המוגדרת בבקשתו, הקודמת לזכותו של כל אחד אחר שהגיש או פיתח את ההמצאה המוגדרת בבקשה לאחר תאריך הגשתה לרשות הפטנטים. זכות הבכורה מקנה למגיש הבקשה בלעדיות פוטנציאלית על המצאתו. לאחר שהאמצאה הוכרה ככשירת פטנט ואושרה כפטנט, זכות הבכורה מקנה לבעל הפטנט גם סעדים בדיעבד למנוע מכל אחד אחר זולתו מלנצל את המצאתו.
בקשה בינלאומית - בקשה לפטנט המוגשת לרשות הפטנטים הבינלאומית. הבקשה נבחנת על-ידי בוחן פטנטים המועסק על-ידי רשות בחינה המוכרת על ידי רשות הפטנטים הבינלאומית, ומפיק תוצאות חיפוש שערך וחוות דעת ראשונית באשר לכשירותה לפטנט של ההמצאה המוגדרת בבקשה. הבקשה עצמה מוצאת לפרסום במאגר המידע של רשות הפטנטים הבינלאומית תקופת זמן מוגדרת לאחר הגשתה.
פטנט בינלאומי (יש חיה כזאת?) - אז אין חיה כזאת (עדיין לפחות). פטנט הוא בהכרח מסמך המוכר על-ידי המדינה שבה הוגש לבחינה, ולרשות הפטנטים הבינלאומית אין סמכות להעניק פטנט להמצאות שמוערכות על-ידה ככשירות פטנט. רשות הפטנטים הבינלאומית מאגדת באמנה משותפת, אמנת ה-PCT, את מרבית המדינות בעולם ומשמשת מעין גוף המנהל את תעבורת הפטנטים בעולם ומקנה, בין השאר, הגנה זמנית לבקשת הפטנט, עד לשלב הגשתה למדינות שנבחרו על-ידי מבקש הבקשה.
אמנת פריז - אמנה בינלאומית שנחתמה בסוף המאה ה-19 בפריז, על-ידי המדינות המתועשות. לאמנה הצטרפו מדינות שונות במהלך הזמן מאז קיומה, ביניהן גם ישראל. האמנה מקנה בין השאר שנת חסד למגישי בקשות לפטנט בכל המדינות החברות בה.
אמנת PCT - אמנה מאוחרת יותר המאגדת את מרבית המדינות בעולם בהסדר שלפיו הוקמה רשות הפטנטים הבינלאומית ואשר מנהל את מערך בקשות הפטנט המוגשות אליו. אמנת ה-PCT מאפשרת את הארכת תקופת ההגנה הזמנית ("שנת החסד") ב-18 חודשים נוספים בכל המדינות החברות באמנה, ובכך מעניקה "אורך נשימה" גדול יותר למגיש הבקשה לבחון את היבטיה המסחריים של המצאתו.
שנת חסד - Grace Period - שנים-עשר חודשים המוענקים למגיש הבקשה בכל מדינה החברה באמנת פריז מיום הגשת בקשתו באחת המדינות החברות באמנה, לצורך הגשת הבקשה בכל מדינה אחרת מלבד המדינה בה הוגשה הבקשה במקור.
3. אמצאה כשירת פטנט - מהי? (תיקון: תש"ס)
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
סעיפים 4 ו-5 לחוק הנ"ל מגדירים מהי אמצאה חדשה ומהי התקדמות המצאתית -
4. אמצאה חדשה - מהי?
אמצאה, נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
5. התקדמות המצאתית - מהי?
התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
ראוי להדגיש שהמינוח הנכון הקבוע בחוק הפטנטים מתייחס ל"חידוש" ולא "חדשנות" המכיל בהגדרתו גם אלמנט של התקדמות המצאתית, ושגיאה "מינוחית" זו נפוצה אף בקרב אנשי מקצוע בתחום הקניין הרוחני. שגיאה מינוחית נוספת היא הבלבול בין "יעילות" לבין "מועילות". בעוד ש"יעילות" נקבעת על-פי הטקסט הפטנטי עצמו, הרי ש"מועילות" נבחנת גם על-פי משתנים חיצוניים.
גרעין אמצאתי (ה"ניצוץ") - המרכיב באמצאה אשר מקנה לה יתרון טכני או טכנולוגי על פני הידע הקיים בתחום.
הידע הקודם בתחום (או "prior art") - סך כל המידע הרלוונטי לאמצאה המתוארת בבקשה. הידע הקיים בתחום משמש רקע הייחוס לבחינת החידוש וההתקדמות האמצאתית של האמצאה.
בעל מקצוע בתחום ובעל מקצוע ממוצע בתחום - "בעל מקצוע ממוצע בתחום" הוא דמות תיאורטית שלא ניתן לייחס לה את אותו כושר המצאתי כזה של ממציא ההמצאה כפי שבא לידי ביטוי בבקשת הפטנט על מנת לבחון את ההתקדמות ההמצאתית שבהמצאה. "בעל מקצוע בתחום" הוא דמות תיאורטית שניתן לייחס לה את הכישורים לבצע את ההמצאה כפי שהיא מתוארת בבקשת הפטנט על מנת לבחון את החידוש שבהמצאה זו. שני סוגי בעלי מקצוע אלה משמשים מעין סטנדרט ייחוס שלפיו בוחנים, הן רשויות הפטנטים והן בתי-המשפט, את כשירות ההמצאה לפטנט, דהיינו אם היא ממלאת את דרישת החידוש במובן זה שהיא מבצעת דבר שלא פורסם או בוצע באף פרסום גלוי לציבור, ואת דרישת ההתקדמות ההמצאתית, שמשמעותה היא האם בנוסף לחידוש ההמצאה גם מוסיפה ידע שלא ניתן היה להשיגו בהסתמך על הידע הקיים.
אחידות אמצאתית - דרישה בחוק הפטנטים להגדיר המצאה אחת בלבד בבקשת פטנט אחת. לא ניתן לקבל פטנט אחד על יותר מהמצאה אחת או רעיון המצאתי אחד.
חיפוש - שלב מקדים לעריכת בקשה לפטנט הבודק את הידע הקיים בתחום האמצאה שעליה מבקש הממציא להגן בפטנט רשום. חיפוש מתבצע בדרך כלל על-ידי עורך פטנטים או מידען במאגרי מידע נפוצים, בפרט מאגרי פרסומי פטנט לאומיים ובינלאומיים ואתרי אינטרנט שונים. החיפוש עצמו מגדיל את כמות הידע של הממציא בנוגע להמצאתו ומקטין את רמת הסיכון שבהגשת בקשה לפטנט. עם זאת, החיפוש עצמו אינו מהווה ערובה מוחלטת להיותה של ההמצאה כשירת פטנט, או שתוכר לאחר תהליך הבחינה כהמצאה כשירת פטנט.
פירוט - החלק במסמך בקשת הפטנט המתאר את הרקע להמצאה ואת ההמצאה עצמה. הפירוט יכול לכלול בין השאר הסבר מילולי של ההמצאה, דוגמאות, הדגמות ושרטוטים, המתארים ומדגימים את ההמצאה. הפירוט עצמו משמש בסיס תומך למערכת התביעות.
מערכת התביעות - החלק במסמך בקשת הפטנט המגדיר את היקף ההמצאה שעליה הממציא מבקש הכרת בלעדיות. מערכת התביעות צריכה להגדיר באופן מדוייק את ההמצאה וחייבת לכלול לפחות תביעה אחת. מערכת התביעות יכולה לכלול תביעות בלתי-תלויות ותביעות תלויות. התביעות התלויות מגדירות היבטים מסויימים של ההמצאה הנתבעת בתביעות הבלתי-תלויות.
עורך פטנטים - איש מקצוע בעל התמחות מוכרת באחד מתחומי המדע או הטכנולוגיה המוגדרים בחוק הפטנטים, אשר עבר הכשרה כעורך פטנטים המוכרת על-ידי רשות הפטנטים ועבר את מבחני הרשות לעורכי-פטנטים. תפקידו של עורך הפטנטים הוא, בין השאר, לסייע לממציא לנסח את המצאתו בבקשת פטנט באופן המקובל על-ידי רשות הפטנטים שאליה מוגשת הבקשה.
בקשת פטנט - המסמך המתאר את האמצאה עליה מתבקשת הגנה בפטנט. המסמך מוגש לרשות הפטנטים ונבחן על-ידי בוחן פטנטים שההמצאה המתוארת בבקשת הפטנט נמצאת בתחום התמחותו המקצועית, מדעית או טכנולוגית.
פטנט - המסמך הסופי שאושר על-ידי רשות הפטנטים, לאחר שנבחן על-ידי בוחן פטנטים וההמצאה המתוארת ונתבעת בו נמצאה כשירת פטנט. פטנט מקנה לבעליו את הזכות למנוע מאחרים מלנצל את המצאתו.
רשות הפטנטים - גוף ממשלתי, מסונף בדרך כלל למשרד המשפטים, אשר מטפל בקבלת בקשות לפטנט, בחינה וקיבול שלהם. רשות הפטנטים מנהלת את כלל הקניין הרוחני שעליו מתבקשת הגנה מוכרת על-ידי המדינה. קניין רוחני זה כולל, מלבד פטנטים, גם סימני מסחר, ומדגמים ועיצובים תעשייתיים.
בוחן פטנטים - איש מקצוע המועסק על-ידי רשות הפטנטים והוסמך על-ידה לבחון בקשות לפטנט ולקבוע את כשירותן ההמצאתית. בדרך כלל, הבקשות הנבחנות על-ידי בוחן הפטנטים מגדירות המצאות הנמצאות בתחום התמחותו המדעית או הטכנולוגית.
רשם פטנטים - ראש רשות הפטנטים שמונה לתפקידו כאחראי על קבלת בקשות לרישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים, בחינה וקיבול שלהם. רשם הפטנטים משמש גם רשות ערעור על החלטות בוחני הפטנטים, ופוסק גם בהליכי התנגדות לקיבול של בקשות לפטנט. התנגדות לקיבול בקשת פטנט אפשרית לאחר קיבול הבקשה ופרסום דבר הקיבול, ויכולה להיות מוגשת על-ידי כל אחד ואחת.
זכות בכורה - זכותו של מבקש בקשת הפטנט על ההמצאה המוגדרת בבקשתו, הקודמת לזכותו של כל אחד אחר שהגיש או פיתח את ההמצאה המוגדרת בבקשה לאחר תאריך הגשתה לרשות הפטנטים. זכות הבכורה מקנה למגיש הבקשה בלעדיות פוטנציאלית על המצאתו. לאחר שהאמצאה הוכרה ככשירת פטנט ואושרה כפטנט, זכות הבכורה מקנה לבעל הפטנט גם סעדים בדיעבד למנוע מכל אחד אחר זולתו מלנצל את המצאתו.
בקשה בינלאומית - בקשה לפטנט המוגשת לרשות הפטנטים הבינלאומית. הבקשה נבחנת על-ידי בוחן פטנטים המועסק על-ידי רשות בחינה המוכרת על ידי רשות הפטנטים הבינלאומית, ומפיק תוצאות חיפוש שערך וחוות דעת ראשונית באשר לכשירותה לפטנט של ההמצאה המוגדרת בבקשה. הבקשה עצמה מוצאת לפרסום במאגר המידע של רשות הפטנטים הבינלאומית תקופת זמן מוגדרת לאחר הגשתה.
פטנט בינלאומי (יש חיה כזאת?) - אז אין חיה כזאת (עדיין לפחות). פטנט הוא בהכרח מסמך המוכר על-ידי המדינה שבה הוגש לבחינה, ולרשות הפטנטים הבינלאומית אין סמכות להעניק פטנט להמצאות שמוערכות על-ידה ככשירות פטנט. רשות הפטנטים הבינלאומית מאגדת באמנה משותפת, אמנת ה-PCT, את מרבית המדינות בעולם ומשמשת מעין גוף המנהל את תעבורת הפטנטים בעולם ומקנה, בין השאר, הגנה זמנית לבקשת הפטנט, עד לשלב הגשתה למדינות שנבחרו על-ידי מבקש הבקשה.
אמנת פריז - אמנה בינלאומית שנחתמה בסוף המאה ה-19 בפריז, על-ידי המדינות המתועשות. לאמנה הצטרפו מדינות שונות במהלך הזמן מאז קיומה, ביניהן גם ישראל. האמנה מקנה בין השאר שנת חסד למגישי בקשות לפטנט בכל המדינות החברות בה.
אמנת PCT - אמנה מאוחרת יותר המאגדת את מרבית המדינות בעולם בהסדר שלפיו הוקמה רשות הפטנטים הבינלאומית ואשר מנהל את מערך בקשות הפטנט המוגשות אליו. אמנת ה-PCT מאפשרת את הארכת תקופת ההגנה הזמנית ("שנת החסד") ב-18 חודשים נוספים בכל המדינות החברות באמנה, ובכך מעניקה "אורך נשימה" גדול יותר למגיש הבקשה לבחון את היבטיה המסחריים של המצאתו.
שנת חסד - Grace Period - שנים-עשר חודשים המוענקים למגיש הבקשה בכל מדינה החברה באמנת פריז מיום הגשת בקשתו באחת המדינות החברות באמנה, לצורך הגשת הבקשה בכל מדינה אחרת מלבד המדינה בה הוגשה הבקשה במקור.
המחבר הינו עורך פטנטים, בעל תואר ד"ר בפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, ובימים אלה משלים תואר במשפטים. המאמר נועד לספק מידע כללי בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי. לקבלת ייעוץ מפורט יש לפנות לעורך פטנטים מוסמך.
http://www.drhezisaado.dpages.co.il
http://www.drhezisaado.dpages.co.il
