ציוני הדרך הבסיסיים בתהליך הגנה על רעיון המצאתי, שנדונו גם במאמרים הקודמים, הם חיפוש ועריכת בקשה לפטנט. איתור ומיפוי של הידע הקודם וניסוח מילולי של ההמצאה הן פעולות מינימליות או הכרחיות לגיבוש בקשה לפטנט, ולעתים קרובות הן מספקות מסגרת הולמת לבחינת הרעיון ההמצאתי והגנה עליו. עם זאת, לרוב הרעיון האמצאתי משתקף ביותר מהיבט אחד, וזאת גם כאשר מדובר ברעיון בעל היקף מצומצם יחסית. במקרים אחרים, תהליך פיתוח ההמצאה יכול להניב, בשלביו המופשטים או היישומיים, יותר מתבנית אחת בעלת פוטנציאל להגנה בפטנט.
יישום השקפה זו בתחום הפטנטים יכול להתבצע בדרכים שונות בהתאם לשיקולים ארוכי-טווח שמטרתם ליצור הגנה גם על מה שלא נראה ענף מרכזי או ראשי של ההמצאה. השאלה הראשונה והטבעית שיש לשאול היא "מהי ההמצאה?". אמנם התשובה המיידית לשאלה זו נתפשת על-פניה כמובנת מאליה, אולם לא אחת היא מסמנת רק את התמרור הראשוני בדרך לפרישת כל היקף ההמצאה הניתנת להגנה בפטנט. סביר להניח שגם במהלך הפיתוח הטכני או הטכנולוגי של ההמצאה עולים היבטים אחרים, רחבים יותר, שונים או נפרדים מהרעיון המרכזי שעליו התבססה ההמצאה בתחילה. מעבר לכך, גם העריכה עצמה של הבקשה לפטנט יכולה לסייע באיתור היבטים אלה ובהורדתם לדפוס.
מן האמור עד כה נובע אם כן, שהקו המחבר בין הרעיון ההמצאתי לבין הבקשה לפטנט אינו בהכרח ליניארי. יתרה מכך, קו זה יכול להתפצל או להתכנס חזרה אל אותו רעיון המצאתי. משמעות התכנון האסטרטגי בעריכת בקשה לפטנט לאור קווי ההתפתחות שתוארו לעיל, היא לברור את התבניות היסודיות שנראות ראויות להגנה פטנטית ולאגד אותן במסגרת אחת או יותר היוצרות בין אותן תבניות הקשר אחיד וקוהרנטי. דרך זו פועלת כמעין "הנדסה לאחור" (reverse engineering), אלא שכאן היא מתבצעת במישור הרעיוני. שלב כתיבת הבקשה עצמה לאחר סימון היעד מכיל גם הוא היבטים אסטרטגיים המתבטאים החל בבחירת המלים המגדירות את ההמצאה, וכלה בסידור הפיסקאות והשרטוטים והסדר הנכון של התביעות במערכת התביעות. ניתן להסתייע בתבניות כתיבה בסיסיות שפותחו עם הזמן והנסיון, אולם תבניות אלה נדרשות להיות גמישות מספיק על-מנת להתאימן להמצאה המסויימת, ונחוצה כמובן מיומנות ביישומן למקרה הפרטי.
הרתיעה מאימוץ הגישה האסטרטגית, למה שנראה לכאורה הלבשת מידה גדולה מדי על בקשה "צנועה", מובנת. ייתכן שההסתפקות בהגנה נקודתית ו"רזה" בעלת שוליים צרים על רעיון המצאתי יכולה להצליח בתנאים מסויימים. בד בבד יש לזכור שגם ממציאים מקוריים הוגים רעיונות דומים, כל אחד בנפרד, וכשכל אחד מממציאים אלה מבקש להגן על המצאתו, אזי דרך ההימור הופכת לבטוחה פחות. היתרון הנגזר מהפעלת חשיבה אסטרטגית גם בעריכת בקשה על המצאה "פשוטה" הוא בעצם מיקומה במרחב סוג ההמצאות אליו היא משתייכת ותחימת גבולות רחבים ככל שניתן בתוך מרחב זה. אימוץ השקפה אסטרגית בעריכת בקשה לפטנט דומה למעבר מהימור גבוה על עצם צליחת הדרך עד לקבלת הפטנט הרשום לצליחת הדרך בהימור נמוך.
יישום השקפה זו בתחום הפטנטים יכול להתבצע בדרכים שונות בהתאם לשיקולים ארוכי-טווח שמטרתם ליצור הגנה גם על מה שלא נראה ענף מרכזי או ראשי של ההמצאה. השאלה הראשונה והטבעית שיש לשאול היא "מהי ההמצאה?". אמנם התשובה המיידית לשאלה זו נתפשת על-פניה כמובנת מאליה, אולם לא אחת היא מסמנת רק את התמרור הראשוני בדרך לפרישת כל היקף ההמצאה הניתנת להגנה בפטנט. סביר להניח שגם במהלך הפיתוח הטכני או הטכנולוגי של ההמצאה עולים היבטים אחרים, רחבים יותר, שונים או נפרדים מהרעיון המרכזי שעליו התבססה ההמצאה בתחילה. מעבר לכך, גם העריכה עצמה של הבקשה לפטנט יכולה לסייע באיתור היבטים אלה ובהורדתם לדפוס.
מן האמור עד כה נובע אם כן, שהקו המחבר בין הרעיון ההמצאתי לבין הבקשה לפטנט אינו בהכרח ליניארי. יתרה מכך, קו זה יכול להתפצל או להתכנס חזרה אל אותו רעיון המצאתי. משמעות התכנון האסטרטגי בעריכת בקשה לפטנט לאור קווי ההתפתחות שתוארו לעיל, היא לברור את התבניות היסודיות שנראות ראויות להגנה פטנטית ולאגד אותן במסגרת אחת או יותר היוצרות בין אותן תבניות הקשר אחיד וקוהרנטי. דרך זו פועלת כמעין "הנדסה לאחור" (reverse engineering), אלא שכאן היא מתבצעת במישור הרעיוני. שלב כתיבת הבקשה עצמה לאחר סימון היעד מכיל גם הוא היבטים אסטרטגיים המתבטאים החל בבחירת המלים המגדירות את ההמצאה, וכלה בסידור הפיסקאות והשרטוטים והסדר הנכון של התביעות במערכת התביעות. ניתן להסתייע בתבניות כתיבה בסיסיות שפותחו עם הזמן והנסיון, אולם תבניות אלה נדרשות להיות גמישות מספיק על-מנת להתאימן להמצאה המסויימת, ונחוצה כמובן מיומנות ביישומן למקרה הפרטי.
הרתיעה מאימוץ הגישה האסטרטגית, למה שנראה לכאורה הלבשת מידה גדולה מדי על בקשה "צנועה", מובנת. ייתכן שההסתפקות בהגנה נקודתית ו"רזה" בעלת שוליים צרים על רעיון המצאתי יכולה להצליח בתנאים מסויימים. בד בבד יש לזכור שגם ממציאים מקוריים הוגים רעיונות דומים, כל אחד בנפרד, וכשכל אחד מממציאים אלה מבקש להגן על המצאתו, אזי דרך ההימור הופכת לבטוחה פחות. היתרון הנגזר מהפעלת חשיבה אסטרטגית גם בעריכת בקשה על המצאה "פשוטה" הוא בעצם מיקומה במרחב סוג ההמצאות אליו היא משתייכת ותחימת גבולות רחבים ככל שניתן בתוך מרחב זה. אימוץ השקפה אסטרגית בעריכת בקשה לפטנט דומה למעבר מהימור גבוה על עצם צליחת הדרך עד לקבלת הפטנט הרשום לצליחת הדרך בהימור נמוך.
המחבר הינו עורך פטנטים, בעל תואר ד"ר בפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, ובימים אלה משלים תואר במשפטים. המאמר נועד לספק מידע כללי בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי. לקבלת ייעוץ מפורט יש לפנות לעורך פטנטים מוסמך.
http://www.drhezisaado.dpages.co.il
http://www.drhezisaado.dpages.co.il
