שקיפות פעולות רשויות השלטון, אינה רק נורמה חשובה או מליצה, אלא צורך חיוני כדי למגר את השחיתות השלטונית ולהבטיח כי בעלי השררה לא ינהגו בנו וברכושנו, כבתוך שלהם.
אור השמש הנו המחטא היעיל ביותר - שקיפות פעולות המנהל הציבורי, הנה נדבך יסוד זה במאבק נגד שחיתות שלטונית. אצלנו מסתירים את שצריך לגלות ומוציאים בראש חוצות דברים שצריך להצניע.
עובדי רשויות השלטון הם נאמני הציבור וכל מעשיהם אמורים להיות למען הציבור ולא למען עצמם. לפיכך, כל המידע שנמצא בחזקתם של רשויות שלטון החוק, רכוש הציבור הוא והם- נבחרי הציבור והעובדים תחתם, מחזיקים בו בנאמנות עבור הציבור ולהוציא מקרים חריגים בהם אין לחשוף את המידע, הרי שהוא צריך להיות נגיד לציבור בלא מכשולים וקשיים. כך אומר החוק, כך קובעת הפסיקה, כך דורשים - ההגינות והשכל הישר.
לפני שבועות מספר התפרסם מדד השקיפות השנתי של משרדי הממשלה שהוכן על-ידי התנועה למען חופש המידע. שוב נחשפת ברבים, עליבותם של משרדי הממשלה נוכח חוסר הציות בנושא שקיפות פעולות המנהל, על-פי הוראות חוק חופש המידע. שרי ממשלת ישראל, חלקם מושחתים, אחדים מדברים גבוהה-גבוהה, למען שלטון החוק, בעד שקיפות, הגינות השלטון ולמען טוהר המידות, אך רובם, לוקים בבינוניות מכאיבה של חוסר מעש או חוסר יכולת, או שניהם כאחד.
הידרדרות מוסר השלטון בישראל, השחיתות שהתגלתה אצל העומדים בראש, אינה רק משום שהמנהיגים הפוליטיים של ישראל מושחתים יותר מאשר עמיתיהם בארצות אחרות, אלא השיטה ותפישת העולם לפיה - מעשי השלטון צריכים להתנהל במחשכים, בחדרי-חדרים ומידע אותו מחזיקים בעלי השררה, כנאמני הציבור, לא יראה את אור השמש המחטא. גם נסיגתה של ישראל, במדד השחיתות העולמי, שפורסם בחודש ספטמבר, אינו מעורר התרגשות רבה. זהו פועל יוצא של שקיפות נמוכה של מעשי השלטון.
בעוד מידע בנושאי ביטחון, דיוני ישיבות ממשלה וחקירות פליליות הנמצאות בעיצומן, ראוי שישמר בצנעה הרחק מעיני הרבים, אצלנו מידע זה, משופץ וממחוזר, מתגלגל בראש חוצות ודומה שאין שר או בכיר כזה או אחר, שלא חטא בהדלפת מידע רגיש או אסור.
באותן ארצות העולם, בהם השחיתות נמוכה, ראשי המערכת השלטונית וזרועותיה, הפנימו כבר לפני זמן רב, כי כל המידע שהם מחזיקים, הנו רכוש הציבור וכי הדברים חייבים להיות שקופים לעיני הרבים. רק שקיפות מלאה תאפשר בקרה ציבורית ותמנע מצבים נוהגים פוליטיקאים ברכוש הציבור כבשלהם. מצב בו שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ופקידים בכירים, נוסעים בארצות העולם שלא בענייני תפקידם, כאשר המימון נעשה על-ידי גופים פרטיים או עמותות למיניהן, בעוד דמי נסיעותיהם או הוצאותיהם משולמים במסתרים, או שלא באופן גלוי תחת עין הציבור המפקחת, הדברים מובילים בהכרח למצב בו פוליטיקאים הדוניסטים, רודפי בצע וסתם ארחי-פרחי שעלו לגדולה, אינם מבחינים בגבולות האסור ועושים בכספים אלה כבשלהם. עצם הרעיון לפיו, ניתן לקבל בגין אותה נסיעה, מימון מכמה גופים, באופן שסך התקבולים יהיה גבוה מעלות הנסיעה וההוצאות ולשמור את ההפרש בקרן אישית למימון הוצאות עתידיות, גם אם רק הפוליטיקאי הוא שישתמש בהן למטרות אחרות - הנו רעיון מטורף, מושחת ואווילי, שכן מדובר בעבירה פלילית על-פניה בה העקבות אינן ניתנות לטשטוש.
נביא מספר דוגמאות בדבר חוסר שקיפות אצל רשויות השלטון, בנושאים בהם ניתן היה לצפות כי דווקא רשויות אכיפת החוק, צריכות היו להיות מעוניינות, כי המידע יגיע לידיעת הרבים בתפוצה הרחבה ביותר:
למרות החקיקה בנושא, מימון מפלגות הנו עדיין הפקר. חשיפת הכנסות והוצאות המפלגות, הסיעות, בעיקר בפוליטיקה של רשויות המקומיות, טעונה שיפור השקיפות ואיסורים לבצע כל פעולה שלא תחת עין הציבור הבוחנת. החובה בחוק, לפרסם את שמות התורמים באינטרנט, מוגבלת לשנתיים ימים בלבד וכך, כאשר בהתקרב בחירות חדשות, לא ניתן לעקוב כמה הוציאו הסיעות והמפלגות קודם ומי היו התורמים. מי שמאמין, כי שקיפות הנה נדבך בסיסי הנדרש לצורך מניעת שחיתות, צריך היה לראות לכך, כי המידע אודות התרומות למפלגות ולסיעות, יוצג ברבים, עד לאחר הבחירות שיתקיימו לאחר מכן. מבקר המדינה אינו פועל באופן נחרץ לביעור נגע הפעילות במסתרים ובלא שקיפות וההתנסות שלי, בעניין הצפת התרומות לסיעת מרצ-הרצליה, מצביעה כי תפישתו אינה בעד שקיפות מלאה, תוך מתן נגישות לציבור למידע זה במשך תקופה ארוכה.
הוועדה לחיוב אישי של נושאי משרה ברשויות מקומיות, שפעלו שלא-כדין, הפועלת ליד משרד הפנים, הנה גוף מעין-שיפוטי, שהחלטותיו, צריכים להיות גורם מרתיע כלפי ראשי רשויות מקומיות, אשר אינם מקפידים לקיים את הוראות החוק. מתברר, כי החלטותיה של הוועדה לחיוב אישי, אינן מפורסמות ברבים באופן נגיש, אם בכלל וכך, אין הציבור יודע, או אפילו אינו יכול לדעת על עבודת הוועדה לחיוב אישי ועל דרך עבודת משרד הפנים המביא את החומר בפני הוועדה לחיוב אישי ועל אותם ראשי רשויות מקומיות שסרחו.
קיומו של מחסור חמור במים בצד הגרעון העצום המצטבר במשק המים, הנם בעיה לאומית אסטרטגית. רשות המים והביוב, הפועלת במסגרת משרד התשתיות, מופקדת על אכיפת תקנות המים, האוסרות השקיה באמצעות ממטרות בשעות היום. מתברר, כי אנשים לא מעטים בצד רשויות מקומיות, מפרים את תקנות המים והן נקנסות על-ידי רשות המים בסכומים שנקבעו בתקנות, שהם מגוחכים כשלעצמם. מתברר, כי רשות המים לא רק שאינה מפרסמת ברבים את שמות העבריינים ביניהם רשויות מקומיות, שחלקם חוזרים על המעשה שוב ושוב, אלא רשות המים, מסרבת למסור את השמות ומספר העבירות, גם כאשר מבקשים זאת ממנה באופן פרטני.
שכרם השערורייתי של אנשי בנק ישראל אפשרי, משום שאין שקיפות מלאה על שכרם של עובדי הציבור על כל מרכיביו, וכך בידם של עובדי בנק ישראל 'לחלוב' את הקופה הציבורית בסכומי עתק, כל זאת באופן לגיטימי, אך בלתי הוגן ובלתי צודק כלפי הציבור בכלל וכלפי שכבות המצוקה בפרט. כך הם הדברים לגבי עובדי הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, מוסדות הנמצאים בבעלות המדינה והכספים שהם מקבלים באים באופן ישיר או עקיף מקופת הציבור. ואנחנו יכולים להמשיך ולהביא עוד ועוד דוגמאות.
עיננו הרואות, כאשר הדברים נעשים בחדרי חדרי ובמחשכים - הסיאוב, העדר טוהר-המידות, חוסר ניקיון-כפיים, השחיתות - מרימים ראש וגוררים מדינה שלימה אל פי תהום. אור השמש הנו המחטא הטוב ביותר ואור המנורה הנו השוטר היעיל ביותר. כמה קל, פשוט ואפשרי ליישם את תפישת השקיפות ולקיים את הוראות חוק המידע, בקפידה תוך נחרצות. עשר שנים חלפו מאז נחקק חוק חופש המידע והניסיון שהצטבר, קורא למספר שינויים שישפרו את השקיפות. אלא שבמקומותינו, שר המשפטים פרופסור דניאל פרידמן, הבהיר לנו, כי אין מכוונת משרד המשפטים ליזום שינוי בחוק חופש המידע, וגם חברי כנסת אליהם פנינו, אינם נחרצים לעשות מעשה. וכך, נשאר החוק הטוב, נכה, טעון שיפורים וממתין למנהיג שיחוש באמת, כי הוא שליחו של הציבור וכי מעשיו הם למען הציבור והוא רק הנאמן - השליח.
הגברת המודעת בדבר הצורך של שקיפות המנהל הציבור ושלוחותיו, מקצה שיפורים בחוק חופש המידע, יכולים להיעשות בנקל ולא נראה שיהיו כאלה אשר יהינו להתנגד, אך כאשר אלה העומדים בראש, אינם מעוניינים כי אור השמש יחשוף את מעשיהם, נשאר באפלה, השחיתות תחגוג והמדינה תלך ותידרדר.....
אור השמש הנו המחטא היעיל ביותר - שקיפות פעולות המנהל הציבורי, הנה נדבך יסוד זה במאבק נגד שחיתות שלטונית. אצלנו מסתירים את שצריך לגלות ומוציאים בראש חוצות דברים שצריך להצניע.
עובדי רשויות השלטון הם נאמני הציבור וכל מעשיהם אמורים להיות למען הציבור ולא למען עצמם. לפיכך, כל המידע שנמצא בחזקתם של רשויות שלטון החוק, רכוש הציבור הוא והם- נבחרי הציבור והעובדים תחתם, מחזיקים בו בנאמנות עבור הציבור ולהוציא מקרים חריגים בהם אין לחשוף את המידע, הרי שהוא צריך להיות נגיד לציבור בלא מכשולים וקשיים. כך אומר החוק, כך קובעת הפסיקה, כך דורשים - ההגינות והשכל הישר.
לפני שבועות מספר התפרסם מדד השקיפות השנתי של משרדי הממשלה שהוכן על-ידי התנועה למען חופש המידע. שוב נחשפת ברבים, עליבותם של משרדי הממשלה נוכח חוסר הציות בנושא שקיפות פעולות המנהל, על-פי הוראות חוק חופש המידע. שרי ממשלת ישראל, חלקם מושחתים, אחדים מדברים גבוהה-גבוהה, למען שלטון החוק, בעד שקיפות, הגינות השלטון ולמען טוהר המידות, אך רובם, לוקים בבינוניות מכאיבה של חוסר מעש או חוסר יכולת, או שניהם כאחד.
הידרדרות מוסר השלטון בישראל, השחיתות שהתגלתה אצל העומדים בראש, אינה רק משום שהמנהיגים הפוליטיים של ישראל מושחתים יותר מאשר עמיתיהם בארצות אחרות, אלא השיטה ותפישת העולם לפיה - מעשי השלטון צריכים להתנהל במחשכים, בחדרי-חדרים ומידע אותו מחזיקים בעלי השררה, כנאמני הציבור, לא יראה את אור השמש המחטא. גם נסיגתה של ישראל, במדד השחיתות העולמי, שפורסם בחודש ספטמבר, אינו מעורר התרגשות רבה. זהו פועל יוצא של שקיפות נמוכה של מעשי השלטון.
בעוד מידע בנושאי ביטחון, דיוני ישיבות ממשלה וחקירות פליליות הנמצאות בעיצומן, ראוי שישמר בצנעה הרחק מעיני הרבים, אצלנו מידע זה, משופץ וממחוזר, מתגלגל בראש חוצות ודומה שאין שר או בכיר כזה או אחר, שלא חטא בהדלפת מידע רגיש או אסור.
באותן ארצות העולם, בהם השחיתות נמוכה, ראשי המערכת השלטונית וזרועותיה, הפנימו כבר לפני זמן רב, כי כל המידע שהם מחזיקים, הנו רכוש הציבור וכי הדברים חייבים להיות שקופים לעיני הרבים. רק שקיפות מלאה תאפשר בקרה ציבורית ותמנע מצבים נוהגים פוליטיקאים ברכוש הציבור כבשלהם. מצב בו שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ופקידים בכירים, נוסעים בארצות העולם שלא בענייני תפקידם, כאשר המימון נעשה על-ידי גופים פרטיים או עמותות למיניהן, בעוד דמי נסיעותיהם או הוצאותיהם משולמים במסתרים, או שלא באופן גלוי תחת עין הציבור המפקחת, הדברים מובילים בהכרח למצב בו פוליטיקאים הדוניסטים, רודפי בצע וסתם ארחי-פרחי שעלו לגדולה, אינם מבחינים בגבולות האסור ועושים בכספים אלה כבשלהם. עצם הרעיון לפיו, ניתן לקבל בגין אותה נסיעה, מימון מכמה גופים, באופן שסך התקבולים יהיה גבוה מעלות הנסיעה וההוצאות ולשמור את ההפרש בקרן אישית למימון הוצאות עתידיות, גם אם רק הפוליטיקאי הוא שישתמש בהן למטרות אחרות - הנו רעיון מטורף, מושחת ואווילי, שכן מדובר בעבירה פלילית על-פניה בה העקבות אינן ניתנות לטשטוש.
נביא מספר דוגמאות בדבר חוסר שקיפות אצל רשויות השלטון, בנושאים בהם ניתן היה לצפות כי דווקא רשויות אכיפת החוק, צריכות היו להיות מעוניינות, כי המידע יגיע לידיעת הרבים בתפוצה הרחבה ביותר:
למרות החקיקה בנושא, מימון מפלגות הנו עדיין הפקר. חשיפת הכנסות והוצאות המפלגות, הסיעות, בעיקר בפוליטיקה של רשויות המקומיות, טעונה שיפור השקיפות ואיסורים לבצע כל פעולה שלא תחת עין הציבור הבוחנת. החובה בחוק, לפרסם את שמות התורמים באינטרנט, מוגבלת לשנתיים ימים בלבד וכך, כאשר בהתקרב בחירות חדשות, לא ניתן לעקוב כמה הוציאו הסיעות והמפלגות קודם ומי היו התורמים. מי שמאמין, כי שקיפות הנה נדבך בסיסי הנדרש לצורך מניעת שחיתות, צריך היה לראות לכך, כי המידע אודות התרומות למפלגות ולסיעות, יוצג ברבים, עד לאחר הבחירות שיתקיימו לאחר מכן. מבקר המדינה אינו פועל באופן נחרץ לביעור נגע הפעילות במסתרים ובלא שקיפות וההתנסות שלי, בעניין הצפת התרומות לסיעת מרצ-הרצליה, מצביעה כי תפישתו אינה בעד שקיפות מלאה, תוך מתן נגישות לציבור למידע זה במשך תקופה ארוכה.
הוועדה לחיוב אישי של נושאי משרה ברשויות מקומיות, שפעלו שלא-כדין, הפועלת ליד משרד הפנים, הנה גוף מעין-שיפוטי, שהחלטותיו, צריכים להיות גורם מרתיע כלפי ראשי רשויות מקומיות, אשר אינם מקפידים לקיים את הוראות החוק. מתברר, כי החלטותיה של הוועדה לחיוב אישי, אינן מפורסמות ברבים באופן נגיש, אם בכלל וכך, אין הציבור יודע, או אפילו אינו יכול לדעת על עבודת הוועדה לחיוב אישי ועל דרך עבודת משרד הפנים המביא את החומר בפני הוועדה לחיוב אישי ועל אותם ראשי רשויות מקומיות שסרחו.
קיומו של מחסור חמור במים בצד הגרעון העצום המצטבר במשק המים, הנם בעיה לאומית אסטרטגית. רשות המים והביוב, הפועלת במסגרת משרד התשתיות, מופקדת על אכיפת תקנות המים, האוסרות השקיה באמצעות ממטרות בשעות היום. מתברר, כי אנשים לא מעטים בצד רשויות מקומיות, מפרים את תקנות המים והן נקנסות על-ידי רשות המים בסכומים שנקבעו בתקנות, שהם מגוחכים כשלעצמם. מתברר, כי רשות המים לא רק שאינה מפרסמת ברבים את שמות העבריינים ביניהם רשויות מקומיות, שחלקם חוזרים על המעשה שוב ושוב, אלא רשות המים, מסרבת למסור את השמות ומספר העבירות, גם כאשר מבקשים זאת ממנה באופן פרטני.
שכרם השערורייתי של אנשי בנק ישראל אפשרי, משום שאין שקיפות מלאה על שכרם של עובדי הציבור על כל מרכיביו, וכך בידם של עובדי בנק ישראל 'לחלוב' את הקופה הציבורית בסכומי עתק, כל זאת באופן לגיטימי, אך בלתי הוגן ובלתי צודק כלפי הציבור בכלל וכלפי שכבות המצוקה בפרט. כך הם הדברים לגבי עובדי הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, מוסדות הנמצאים בבעלות המדינה והכספים שהם מקבלים באים באופן ישיר או עקיף מקופת הציבור. ואנחנו יכולים להמשיך ולהביא עוד ועוד דוגמאות.
עיננו הרואות, כאשר הדברים נעשים בחדרי חדרי ובמחשכים - הסיאוב, העדר טוהר-המידות, חוסר ניקיון-כפיים, השחיתות - מרימים ראש וגוררים מדינה שלימה אל פי תהום. אור השמש הנו המחטא הטוב ביותר ואור המנורה הנו השוטר היעיל ביותר. כמה קל, פשוט ואפשרי ליישם את תפישת השקיפות ולקיים את הוראות חוק המידע, בקפידה תוך נחרצות. עשר שנים חלפו מאז נחקק חוק חופש המידע והניסיון שהצטבר, קורא למספר שינויים שישפרו את השקיפות. אלא שבמקומותינו, שר המשפטים פרופסור דניאל פרידמן, הבהיר לנו, כי אין מכוונת משרד המשפטים ליזום שינוי בחוק חופש המידע, וגם חברי כנסת אליהם פנינו, אינם נחרצים לעשות מעשה. וכך, נשאר החוק הטוב, נכה, טעון שיפורים וממתין למנהיג שיחוש באמת, כי הוא שליחו של הציבור וכי מעשיו הם למען הציבור והוא רק הנאמן - השליח.
הגברת המודעת בדבר הצורך של שקיפות המנהל הציבור ושלוחותיו, מקצה שיפורים בחוק חופש המידע, יכולים להיעשות בנקל ולא נראה שיהיו כאלה אשר יהינו להתנגד, אך כאשר אלה העומדים בראש, אינם מעוניינים כי אור השמש יחשוף את מעשיהם, נשאר באפלה, השחיתות תחגוג והמדינה תלך ותידרדר.....
אריה גבע, גמלאי, מפעיל אתר בושה - בעד: שקיפות פעולות רשויות השלטון, ניקיון כפיים, כבוד האדם, צרכנות נבונה, אהבת הארץ.
נגד - שחיתות-שלטונית, עוולות-השלטון, חוסר יושרה, דבר-שקר, מינהל לא-תקין, צביעות, איוולת
http://www.busha.co.il
נגד - שחיתות-שלטונית, עוולות-השלטון, חוסר יושרה, דבר-שקר, מינהל לא-תקין, צביעות, איוולת
http://www.busha.co.il
