ע"א 4407/06, בנק הפועלים בע"מ נ' שלום זכריה ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופט ח' מלצר
עו"ד ג' לוינסון, עו"ד ע' שחר למערער; עו"ד א' רון למשיבים 1-2
17.09.2008
העובדות:
1. המשיבים 1-2 (להלן: המוכרים) הם הבעלים של דירת מגורים בירושלים. על הדירה הייתה רשומה משכנתה לטובת בנק טפחות. ביום 22.7.98 ערכו המוכרים חוזה למכירת הדירה למשיב הפורמאלי (להלן: הקונה). במסגרת חוזה המכר הסכימו הקונה והמוכרים כי התמורה תשולם בשישה תשלומים שונים. ביום 17.8.98 התקשר הקונה עם בנק הפועלים בהסכם לקבלת הלוואה לשם מימון רכישת הדירה. כבטוחה להשבת ההלוואה, והואיל והדירה טרם נרשמה על שמו, משכן הקונה לטובת הבנק את זכויותיו החוזיות בדירה. הקונה הפר את תנאי הפירעון שנקבעו בהסכם ההלוואה, וביום 13.1.03 פתח נגדו הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון על זכויותיו החוזיות בדירה.
החלטה:
1. עניין לנו במערכת יחסים משולשת בין: הבנק, המוכרים והקונה. המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים היא האם, ובאילו נסיבות, רשאי הבנק לרשום משכנתה על דירת המוכרים מכוח משכון זכויותיו החוזיות של הקונה בדירה וכתב ההתחייבות עליו חתמו המוכרים?
2. ברע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק "משכן", בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נו(5) 593 (2002), נקבע כי הבנק אינו רשאי לרדת במישרין אל דירתו של המוכר, לא מכוח משכון הזכויות החוזיות של הקונים ולא מכוח כתב ההתחייבות עליו חתם המוכר. הבנק רשאי לממש את המשכון בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין או בדרך של מימוש זכויותיהם של הקונים כלפי המוכר.
3. בע"א 1679/01 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שפייזמן, פ"ד נז(2) 145 (2003), נקבע כי חוזה המכר הוא חוזה למראית עין המהווה חלק מקנוניה שנרקמה ביניהן במטרה להוציא כספים מן הבנק במרמה. בנסיבות אלה, רשאי הבנק לרדת ישירות לדירה מכוח כתב ההתחייבות עליו חתמה המוכרת, כך שניתן לחייב את המוכרת לרשום משכנתא על הדירה לטובתו של הבנק חרף העובדה שחוזה המכר בינה ובין הקונה בוטל.
4. ככלל, כאשר חוזה המכר שנערך בין המוכר לקונה מבוטל והדירה נשארת בבעלותו של המוכר, אין ביכולתו של הבנק לרשום משכנתא על דירת המוכרים, לא באמצעות מימוש המשכון הקיים על הזכויות החוזיות של הקונה ולא באמצעות כתב ההתחייבות עליו חתמו המוכרים, כפי שנקבע בהלכת שטיינמץ. אולם, כאשר מוכח כי חוזה המכר שנחתם בין המוכר לקונה אינו אלא חוזה למראית עין שכל תכליתו להונות את הבנק ולהוציא ממנו כספים במרמה שלא במטרה להשיבם, משתנה האיזון בין הזכויות, כפי שנקבע בעניין שטיינמץ, ויש להחיל את החריג לכלל, אשר נקבע בהלכת שפייזמן, לפיו יכול הבנק תם הלב לרדת במישרין לדירתו של המוכר שנטל חלק בקנוניה נגדו.
5. השאלה איזו מן ההלכות יש להחיל על ענייננו - הלכת שטיינמץ או הלכת שפייזמן - תוכרע, למעשה, על בסיס מהותו של חוזה המכר שנערך בענייננו בין המוכרים לקונה. מדובר בסוגיה עובדתית שנדרשת להכרעה על מנת לבחור את המסלול המשפטי בו יש לילך בעניינו. נקבע, כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בירור הסוגיות.
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופט ח' מלצר
עו"ד ג' לוינסון, עו"ד ע' שחר למערער; עו"ד א' רון למשיבים 1-2
17.09.2008
העובדות:
1. המשיבים 1-2 (להלן: המוכרים) הם הבעלים של דירת מגורים בירושלים. על הדירה הייתה רשומה משכנתה לטובת בנק טפחות. ביום 22.7.98 ערכו המוכרים חוזה למכירת הדירה למשיב הפורמאלי (להלן: הקונה). במסגרת חוזה המכר הסכימו הקונה והמוכרים כי התמורה תשולם בשישה תשלומים שונים. ביום 17.8.98 התקשר הקונה עם בנק הפועלים בהסכם לקבלת הלוואה לשם מימון רכישת הדירה. כבטוחה להשבת ההלוואה, והואיל והדירה טרם נרשמה על שמו, משכן הקונה לטובת הבנק את זכויותיו החוזיות בדירה. הקונה הפר את תנאי הפירעון שנקבעו בהסכם ההלוואה, וביום 13.1.03 פתח נגדו הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון על זכויותיו החוזיות בדירה.
החלטה:
1. עניין לנו במערכת יחסים משולשת בין: הבנק, המוכרים והקונה. המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים היא האם, ובאילו נסיבות, רשאי הבנק לרשום משכנתה על דירת המוכרים מכוח משכון זכויותיו החוזיות של הקונה בדירה וכתב ההתחייבות עליו חתמו המוכרים?
2. ברע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק "משכן", בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נו(5) 593 (2002), נקבע כי הבנק אינו רשאי לרדת במישרין אל דירתו של המוכר, לא מכוח משכון הזכויות החוזיות של הקונים ולא מכוח כתב ההתחייבות עליו חתם המוכר. הבנק רשאי לממש את המשכון בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין או בדרך של מימוש זכויותיהם של הקונים כלפי המוכר.
3. בע"א 1679/01 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' שפייזמן, פ"ד נז(2) 145 (2003), נקבע כי חוזה המכר הוא חוזה למראית עין המהווה חלק מקנוניה שנרקמה ביניהן במטרה להוציא כספים מן הבנק במרמה. בנסיבות אלה, רשאי הבנק לרדת ישירות לדירה מכוח כתב ההתחייבות עליו חתמה המוכרת, כך שניתן לחייב את המוכרת לרשום משכנתא על הדירה לטובתו של הבנק חרף העובדה שחוזה המכר בינה ובין הקונה בוטל.
4. ככלל, כאשר חוזה המכר שנערך בין המוכר לקונה מבוטל והדירה נשארת בבעלותו של המוכר, אין ביכולתו של הבנק לרשום משכנתא על דירת המוכרים, לא באמצעות מימוש המשכון הקיים על הזכויות החוזיות של הקונה ולא באמצעות כתב ההתחייבות עליו חתמו המוכרים, כפי שנקבע בהלכת שטיינמץ. אולם, כאשר מוכח כי חוזה המכר שנחתם בין המוכר לקונה אינו אלא חוזה למראית עין שכל תכליתו להונות את הבנק ולהוציא ממנו כספים במרמה שלא במטרה להשיבם, משתנה האיזון בין הזכויות, כפי שנקבע בעניין שטיינמץ, ויש להחיל את החריג לכלל, אשר נקבע בהלכת שפייזמן, לפיו יכול הבנק תם הלב לרדת במישרין לדירתו של המוכר שנטל חלק בקנוניה נגדו.
5. השאלה איזו מן ההלכות יש להחיל על ענייננו - הלכת שטיינמץ או הלכת שפייזמן - תוכרע, למעשה, על בסיס מהותו של חוזה המכר שנערך בענייננו בין המוכרים לקונה. מדובר בסוגיה עובדתית שנדרשת להכרעה על מנת לבחור את המסלול המשפטי בו יש לילך בעניינו. נקבע, כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בירור הסוגיות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
