לפני שנים, נגיד 20 שנה, ישראלים לא היו נוסעים לעבוד בחו"ל. היו את אלה שברחו מהארץ והתחתנו, הרי בכל זאת - ישראלים, אבל לא היה טבעי ומקובל לטוס לעבוד בחו"ל. היום? ישראלים נמצאים בכל, אבל בכל חור בכדור הארץ. אז למה אנחנו מעדיפים לעבוד בחו"ל ולא בארץ? למה חייל משוחרר כבר לא חושב על עבודה מועדפת וחודש אחרי השחרור כבר טס לעבוד בחו"ל? חבר'ה, התשובה היא כסף.
מי שרוצה ואוהב כסף יעשה בחו"ל כסף. וזה לא כל כך משנה איפה למרות שהדעות חלוקות בנושא הזה, כי כשרואים כסף בעיניים יש כסף בכיס. ויש כל כך הרבה עבודות בכל כך הרבה מקומות - עגלות של ים המלח, עגלות של מיישרי שיער, מכירת תמונות שמן, הובלות, אוטו גלידה, חנויות בגדים, מסעדות ועוד רשימה ארוכה.
כל עבודה שונה ויש לה את הפלוסים והמינוסים שלה ועל זה נפרט בהמשך אבל הישראלי הממוצע חושב ששונאים אותנו בחו"ל. טוב הוא צודק, אבל לא לגמרי. ישראלים מאוד מוערכים כמוכרים בחו"ל, כפילפלים אמיתיים שיודעים גם לעשות שמח ומי שמגיע רואה את זה. וכאמור היום זה דבר מקובל, כי אם פעם ואני כבר לא מדבר על 20 שנה אלא על 7-8 שנים ישראלי אחרי צבא היה טס למזרח, לדרום אמריקה או לאוסטרליה וניו זילנד הרי היום יש ישראלים בעגלות בפורטוגל, בחנויות בגדים במיאמי ובחוות גידול באתיופיה; ישראלים עובדים בתאילנד ובברזיל, בספרד ובהולנד, ישראלים עובדים בדרום אפריקה, באוסטרליה, ובכל מקום שמשלם לנו כסף טוב.
אז איך הפכנו לעם שלא אוהב לעבוד בארצו וטס לחפש כסף בחו"ל?
ככל שיותר ויותר ישראלים הגיעו והבינו את הפוטנציאל לכסף שיש בחו"ל יותר ויותר שמעו על האפשרות הזאת והבינו ש- 3000 ש"ח לחודש בתחנת דלק בשביל המענק לחיילים משוחררים "זה לא בשבילי" ונסעו להרוויח בדולרים, מרקים, ושטרלינגים, ואם יש גם לירות, אז כמו שאמר המשורר, נעשה מהם טפטים. כי בחו"ל גם אם אתה לא רואה רק כסף בעיניים ועובד כמו משוגע בשביל הכסף, אתה תרוויח יותר מבתחנת דלק הזאת.
היום גם חבר'ה שעוד לא התגייסו מודעים לעובדה שבחו"ל פשוט מרוויחים יותר וחבר'ה שמתגייסים במרץ נוסעים מאוקטובר עד ינואר לעבוד וחוזרים להתגייס עם כסף בכיס וחוויה מדהימה לספר.
אז מה צריך לדעת לפני שטסים לחו"ל לעבוד?
הרבה דברים, כמו שהעבודה בחו"ל היא בדרך כלל עבודה קשה ואפילו שהחברות שיעסיקו אתכם מבטיחות בריכה במגורים, אל תפנטזו על הבריכה הזאת כי אתם לא תראו אותה הרבה, תתכוננו לעבוד ואל תחשבו שאתם נוסעים לנופש - אתם פשוט לא תעשו כסף. מה עוד? צריך להבין שמי שנוסע לעבודה במכירות, בהתחלה רוב האנשים לא עושים כסף וזו תקופה קשה, כי הרווח הוא רק בעמלות ולא עושים כסף. אז שתדעו שגם המוכר התותח שאתכם בעגלה ומלמד אתכם היה שם ובהתחלה שלו לא עשה הרבה כסף, צריך לעבור שבוע, ולחלק מהאנשים שבועיים ושלוש עד שמבינים את הפואנטה ומתחילים לעשות כסף. חבר'ה, סבלנות! גם אתם תגיעו לזה.
חוץ מזה צריך לבחור חברה אמינה - אל תשמעו רק חברה אחת ותגידו אני בא, תשמעו שתיים-שלוש הצעות לפני ההחלטה. בעלי חברות יבטיחו לכם החזר על ויזה או החזר על כרטיס טיסה, תבינו שישראלים לא פראיירים ולא אוהבים להפסיד כסף. אם הבטיחו לכם החזר תבדקו שלא לוקחים מכם יותר שכר דירה או יותר על דברים אחרים.
ועוד דבר חשוב לדעתי הוא מיקום. כשאנחנו טסים לעבוד בחו"ל חשוב לנו לחזור עם כסף יותר מחוויות, כי מי שרוצה חוויות טס לטייל ולא לעבוד, אז שתדעו שגם בעבודה בחו"ל יש חוויות, אבל כדי לעשות כסף, אל תבחרו בשם הכי גדול כי מיאמי לדוגמה זאת עיר מדהימה אבל אתם תבזבזו בה כל כך הרבה כסף, שתחזרו לארץ עם יותר חוויות מכסף, וזה בסדר - אם זה מה שחיפשתם, אבל בערים הקטנות יותר - תחסכו יותר כסף מסיבה פשוטה - יש פחות על מה לבזבז ולצורך השוואה פשוטה בארה"ב - בירה במועדון במיאמי עולה 10-12$ ובירה במועדון בעיר קטנה עולה 3-4$.
אז מה נשאר לכם לעשות? להחליט אם גם אתם רוצים להרוויח בדולרים, מרקים ושטרלינגים ולטוס לעבוד. החברות בחו"ל כבר מחכות לכם.
מאת ניר איצקוביץ
מי שרוצה ואוהב כסף יעשה בחו"ל כסף. וזה לא כל כך משנה איפה למרות שהדעות חלוקות בנושא הזה, כי כשרואים כסף בעיניים יש כסף בכיס. ויש כל כך הרבה עבודות בכל כך הרבה מקומות - עגלות של ים המלח, עגלות של מיישרי שיער, מכירת תמונות שמן, הובלות, אוטו גלידה, חנויות בגדים, מסעדות ועוד רשימה ארוכה.
כל עבודה שונה ויש לה את הפלוסים והמינוסים שלה ועל זה נפרט בהמשך אבל הישראלי הממוצע חושב ששונאים אותנו בחו"ל. טוב הוא צודק, אבל לא לגמרי. ישראלים מאוד מוערכים כמוכרים בחו"ל, כפילפלים אמיתיים שיודעים גם לעשות שמח ומי שמגיע רואה את זה. וכאמור היום זה דבר מקובל, כי אם פעם ואני כבר לא מדבר על 20 שנה אלא על 7-8 שנים ישראלי אחרי צבא היה טס למזרח, לדרום אמריקה או לאוסטרליה וניו זילנד הרי היום יש ישראלים בעגלות בפורטוגל, בחנויות בגדים במיאמי ובחוות גידול באתיופיה; ישראלים עובדים בתאילנד ובברזיל, בספרד ובהולנד, ישראלים עובדים בדרום אפריקה, באוסטרליה, ובכל מקום שמשלם לנו כסף טוב.
אז איך הפכנו לעם שלא אוהב לעבוד בארצו וטס לחפש כסף בחו"ל?
ככל שיותר ויותר ישראלים הגיעו והבינו את הפוטנציאל לכסף שיש בחו"ל יותר ויותר שמעו על האפשרות הזאת והבינו ש- 3000 ש"ח לחודש בתחנת דלק בשביל המענק לחיילים משוחררים "זה לא בשבילי" ונסעו להרוויח בדולרים, מרקים, ושטרלינגים, ואם יש גם לירות, אז כמו שאמר המשורר, נעשה מהם טפטים. כי בחו"ל גם אם אתה לא רואה רק כסף בעיניים ועובד כמו משוגע בשביל הכסף, אתה תרוויח יותר מבתחנת דלק הזאת.
היום גם חבר'ה שעוד לא התגייסו מודעים לעובדה שבחו"ל פשוט מרוויחים יותר וחבר'ה שמתגייסים במרץ נוסעים מאוקטובר עד ינואר לעבוד וחוזרים להתגייס עם כסף בכיס וחוויה מדהימה לספר.
אז מה צריך לדעת לפני שטסים לחו"ל לעבוד?
הרבה דברים, כמו שהעבודה בחו"ל היא בדרך כלל עבודה קשה ואפילו שהחברות שיעסיקו אתכם מבטיחות בריכה במגורים, אל תפנטזו על הבריכה הזאת כי אתם לא תראו אותה הרבה, תתכוננו לעבוד ואל תחשבו שאתם נוסעים לנופש - אתם פשוט לא תעשו כסף. מה עוד? צריך להבין שמי שנוסע לעבודה במכירות, בהתחלה רוב האנשים לא עושים כסף וזו תקופה קשה, כי הרווח הוא רק בעמלות ולא עושים כסף. אז שתדעו שגם המוכר התותח שאתכם בעגלה ומלמד אתכם היה שם ובהתחלה שלו לא עשה הרבה כסף, צריך לעבור שבוע, ולחלק מהאנשים שבועיים ושלוש עד שמבינים את הפואנטה ומתחילים לעשות כסף. חבר'ה, סבלנות! גם אתם תגיעו לזה.
חוץ מזה צריך לבחור חברה אמינה - אל תשמעו רק חברה אחת ותגידו אני בא, תשמעו שתיים-שלוש הצעות לפני ההחלטה. בעלי חברות יבטיחו לכם החזר על ויזה או החזר על כרטיס טיסה, תבינו שישראלים לא פראיירים ולא אוהבים להפסיד כסף. אם הבטיחו לכם החזר תבדקו שלא לוקחים מכם יותר שכר דירה או יותר על דברים אחרים.
ועוד דבר חשוב לדעתי הוא מיקום. כשאנחנו טסים לעבוד בחו"ל חשוב לנו לחזור עם כסף יותר מחוויות, כי מי שרוצה חוויות טס לטייל ולא לעבוד, אז שתדעו שגם בעבודה בחו"ל יש חוויות, אבל כדי לעשות כסף, אל תבחרו בשם הכי גדול כי מיאמי לדוגמה זאת עיר מדהימה אבל אתם תבזבזו בה כל כך הרבה כסף, שתחזרו לארץ עם יותר חוויות מכסף, וזה בסדר - אם זה מה שחיפשתם, אבל בערים הקטנות יותר - תחסכו יותר כסף מסיבה פשוטה - יש פחות על מה לבזבז ולצורך השוואה פשוטה בארה"ב - בירה במועדון במיאמי עולה 10-12$ ובירה במועדון בעיר קטנה עולה 3-4$.
אז מה נשאר לכם לעשות? להחליט אם גם אתם רוצים להרוויח בדולרים, מרקים ושטרלינגים ולטוס לעבוד. החברות בחו"ל כבר מחכות לכם.
מאת ניר איצקוביץ
ניר איצקוביץ, בעל חברת השמה לעבודות בחו"ל
http://www.avodabehul.co.il
http://www.avodabehul.co.il
