תאונות דרכים - מהו שימוש ברכב המזכה בתשלום פיצויים במקרה של תאונת דרכים? 

מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נחקק במטרה להעניק פיצוי כספי לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, במהלך שימוש ברכב. אך מהו "שימוש ברכב" שאותו מכסה החוק? ברור שאדם שנוסע ברכב נחשב כמי שעושה שימוש ברכב ולכן זכאי לפיצוי - אך מה לגבי מי שנפגע בעת עליה או ירידה מהרכב? או לגבי מי שטיפס על הרכב כדי לגזום עץ ונפל? או לגבי מי שנפגע בעת החלפת גלגל תקור? האם גם מקרים אלה מהווים "שימוש ברכב" המזכה בתשלום פיצויים???

כדי להבהיר אילו מצבים ייחשבו ל"תאונת דרכים" שהנפגע במסגרתם יהיה זכאי לקבל פיצויים מחברת ביטוח החובה של הרכב המעורב - יצר החוק הגדרה של "תאונת דרכים", שאחד מיסודותיה המרכזיים הינו "השימוש ברכב". ללא "שימוש ברכב" - אין תאונת דרכים, ואין פיצוי עפ"י חוק זה.

ההגדרות שאותן טבע החוק הן הגדרות מורכבות ומסובכות, שבתי המשפט בארץ התחבטו בהן קשות בעבר, וממשיכות להתחבט בהן גם כיום. בשורות הבאות אנסה להציג באופן פשוט ובהיר ככל הניתן מספר דוגמאות נפוצות יותר של "שימוש ברכב", ואבדוק האם תאונה אגב שימושים אלה מזכה בפיצוי מכוח החוק:

1. כניסה או ירידה מן הרכב - החוק קבע כי אלה הם אכן "שימושים ברכב", ולכן מי שנופל למשל אגב יציאה מן הרכב, יהיה זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים. אבל עד כמה ניתן לדחוק את גבולות הדבר? - האם אדם שנופל בעת ההליכה אל המכונית, לפני שהגיע אליה, הינו נפגע תאונת דרכים? והאם מי שיוצא מן הרכב, מתרחק ממנו ואז נופל, הינו נפגע תאונת דרכים?
לגבי כניסה לרכב - הנטיה היא לראות את הכניסה כמתחילה אך ורק ברגע שיש מגע כלשהו עם הרכב. אם הנפגע נפל לפני מגע עם הרכב - זו אינה תאונת דרכים. ולגבי היציאה מן הרכב - הנטיה היא לבדוק האם הנפילה נובעת מחוסר היציבות וחוסר השליטה שכרוכה בירידה מן הרכב (מקרה המהווה תאונת דרכים), או שמא התאונה ארעה לאחר שהנפגע החזיר לעצמו את השליטה על הגוף (מקרה שאינו מהווה תאונת דרכים).
בכל מקרה - כדי שתאונה המתרחשת בעת כניסה או יציאה מרכב תיחשב "תאונת דרכים" ותזכה בפיצויים, על הכניסה או היציאה להיות קשורים לשימוש תחבורתי ברכב. אם, למשל, נפלתי בעת כניסה לרכב, שלא נועדה לשם נסיעה, אלא לשם לקיחת המכשיר הסלולרי ששכחתי ברכב - זו אינה תאונת דרכים.

2. התנעת הרכב - מי שנפגע מהתלקחות של הרכב בעת התנעתו, הוכר כנפגע תאונת דרכים, שכן ההתנעה הינה חלק הכרחי לקראת הנסיעה ברכב.

3. חניה - עפ"י החוק, רכב שחונה במקום מותר - השימוש בו הסתיים. לכן, אם אדם נפגע בעת שהוא יושב בתוך רכב החונה במקום מותר - זו אינה תאונת דרכים. חניה במקום אסור תהווה שימוש ברכב, אם היא שגרמה לתאונה - כך למשל רוכב אופניים שמתנגש ברכב החונה במקום אסור, יוכר כנפגע תאונת דרכים.

4. תיקון-דרך או טיפול-דרך - אלה נחשבים ל"שימוש ברכב". לכן, אדם שנפגע למשל במהלך החלפת גלגל מפונצ'ר, ייחשב כמי שנפגע ב"תאונת דרכים". התנאי היחיד בעניין זה הינו כי מי שמתקן את הרכב אינו אדם שעושה זאת במסגרת עבודתו. כלומר, אם הזמנתי פנצ'רמאכר לטפל בצמיג, והוא נפגע במהלך החלפתו - הוא לא ייחשב כנפגע תאונת דרכים.

5. פעולות לוואי אחרות כגון הפעלת מזגן, פתיחת חלון וסגירתו, ניקוי הרכב, הזזת כיסא ברכב - כל אלה אינן מהוות שימוש ברכב ועל כן מי שנפגע במהלכן לא יהיה זכאי לפיצוי לפי החוק.

כמובן שהרשימה שלעיל הינה חלקית בלבד, ומטרתה להביא דוגמאות בולטות ולעמוד בקצרה על הקשיים שביישום החוק. לנוכח מורכבותו של הנושא, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמצא בתביעות מסוג זה, כבר מייד לאחר התאונה.

מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com