ת"פ 4697/06, מדינת ישראל נ' מילשטיין דוד
כב' השופט: ד' מור
11.09.2008
העובדות:
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ההוכחות, בשלוש עבירות של גניבה על ידי נפקד.
2. הנאשם, עורך דין, קיבל לידיו, בשלוש הזדמנויות שונות, פיקדונות כספיים, כספי לקוחותיו ותוך הפרת חובתו כנאמן וכעורך דין, שלח ידו בכספים אלו לשימושו האישי. רק במקרה אחד מהשלושה, נשוא האישום השלישי, השיב הנאשם את כספי הגניבה, ואף זאת באיחור ניכר.
ההכרעה:
1. ענייננו ברף העליון של החומרה. הנאשם, כעורך דין רב ניסיון, המתמחה בעסקאות מקרקעין - כך שאינו יכול שלא להבין את מלוא הנזק הנגרם למרשיו מהתנהגותו - נקלע, ככל הנראה, לקשיים כלכליים, והעביר לכיסו את סכומי הכסף הגדולים המגיעים לחזקתו כנאמן לשימושו האישי, כשאין בידו כל וודאות ואף הרבה פחות מכך, כי יוכל להשיב את הכסף במועד שיידרש לכך.
2. על ביהמ"ש ליתן משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מול חומרת מעשיו וחובת הרתעת הרבים.
3. הפגיעה האנושה באמון הציבור במקצוע עריכת הדין מחייב ענישה קשה ומכאיבה. רק בענישה שכזו יהיה כדי העברת המסר לציבור עורכי הדין על החומרה שבשליחת יד בכספי נאמנות.
4. רמת הענישה המקובלת, כשמדובר בעבירות רכוש המבוצעות תוך פגיעה קשה ביחסי אמון ששררו בין הנאשם וקורבנותיו, הינה עונש מאסר ארוך וחמור ואין כל הצדקה לסטות בפרשתנו מרמת ענישה שכזו.
5. מן הראוי כי מוסדות הלשכה ישקלו אמצעי פיקוח ודיווח בנושא זה ואם כלו כל הקיצין, אולי יש מקום לחייב עורכי דין להפקדת הפיקדונות בחשבון שייפתח ויפוקח על ידי מוסדות הלשכה, ולא בחשבונותיהם הפרטיים.
6. ביהמ"ש גוזר על הנאשם 60 חודשי מאסר, מהם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, דהיינו הנאשם לא ירצה יתרת עונש זו אלא אם יעבור, תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו זה, את העבירה בה הורשע או כל עבירה של גניבה. קנס כספי בסך של 10,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. פיצוי המתלוננים בסך של 30,000 ש"ח, מהם 15,000 ש"ח למתלוננת באישום הראשון, 10,000 ש"ח למתלוננים באישום השני ו-5,000 ש"ח למתלוננת באישום השלישי.
כב' השופט: ד' מור
11.09.2008
העובדות:
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ההוכחות, בשלוש עבירות של גניבה על ידי נפקד.
2. הנאשם, עורך דין, קיבל לידיו, בשלוש הזדמנויות שונות, פיקדונות כספיים, כספי לקוחותיו ותוך הפרת חובתו כנאמן וכעורך דין, שלח ידו בכספים אלו לשימושו האישי. רק במקרה אחד מהשלושה, נשוא האישום השלישי, השיב הנאשם את כספי הגניבה, ואף זאת באיחור ניכר.
ההכרעה:
1. ענייננו ברף העליון של החומרה. הנאשם, כעורך דין רב ניסיון, המתמחה בעסקאות מקרקעין - כך שאינו יכול שלא להבין את מלוא הנזק הנגרם למרשיו מהתנהגותו - נקלע, ככל הנראה, לקשיים כלכליים, והעביר לכיסו את סכומי הכסף הגדולים המגיעים לחזקתו כנאמן לשימושו האישי, כשאין בידו כל וודאות ואף הרבה פחות מכך, כי יוכל להשיב את הכסף במועד שיידרש לכך.
2. על ביהמ"ש ליתן משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מול חומרת מעשיו וחובת הרתעת הרבים.
3. הפגיעה האנושה באמון הציבור במקצוע עריכת הדין מחייב ענישה קשה ומכאיבה. רק בענישה שכזו יהיה כדי העברת המסר לציבור עורכי הדין על החומרה שבשליחת יד בכספי נאמנות.
4. רמת הענישה המקובלת, כשמדובר בעבירות רכוש המבוצעות תוך פגיעה קשה ביחסי אמון ששררו בין הנאשם וקורבנותיו, הינה עונש מאסר ארוך וחמור ואין כל הצדקה לסטות בפרשתנו מרמת ענישה שכזו.
5. מן הראוי כי מוסדות הלשכה ישקלו אמצעי פיקוח ודיווח בנושא זה ואם כלו כל הקיצין, אולי יש מקום לחייב עורכי דין להפקדת הפיקדונות בחשבון שייפתח ויפוקח על ידי מוסדות הלשכה, ולא בחשבונותיהם הפרטיים.
6. ביהמ"ש גוזר על הנאשם 60 חודשי מאסר, מהם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, דהיינו הנאשם לא ירצה יתרת עונש זו אלא אם יעבור, תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו זה, את העבירה בה הורשע או כל עבירה של גניבה. קנס כספי בסך של 10,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. פיצוי המתלוננים בסך של 30,000 ש"ח, מהם 15,000 ש"ח למתלוננת באישום הראשון, 10,000 ש"ח למתלוננים באישום השני ו-5,000 ש"ח למתלוננת באישום השלישי.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
