מכירים את הטיפוסים האלה שצריכים לנסות כל יום משהו חדש? אתם בטוח מכירים אותם: השגרה הורגת אותם! ממש מוציאה להם את כל הרוח מהמפרשים ההרפתקניים שלהם, הם אפילו לא מסוגלים להגיע למשרד עם אותה עניבה. כן כן, אנשים שכאלו יפים להם המרחבים הפתוחים הרבה יותר מכותלי המשרד האפרפרים והמרופדים שטיחים מקיר אל קיר. אך הישועה, במקרים כאלו- נמצאת דווקא בפרטים הקטנים. ממש כשם שענידת אותה העניבה מעידה על צרות אופקים ודעת, כך תיחשב גם הזמנת מנה זהה של משלוחי אוכל למשרד בהפסקות הצהריים. הרפתקני צהריים אלו לא יבחלו בשום מנה: אתמול היה סושי צמחוני, מחר עוף בקארי וקוקוס. ומחרתיים? השמיים הם הגבול! הזמנות אוכל הופכות את אותם מזמינים הרפתקנים מאנשי ונשות עסקים מכופתרים למגלי ארצות אמיצים. אם משלוחי סושי כבר לא מאתגרים אותם, יפנו אלו לעבר משלוחי אוכל הודי. המזרח משעמם? אין בעייה, מקסיקו איט איז והרשימה נמשכת ונמשכת בערך כאורכו של רחוב אבן גבירול... הזמנות אוכל הן השלב ביום העבודה שממנו, לשם שינוי, נהנים כל הנוכחים. זוהי ההזדמנות להניח בצד את עיסוקי העבודה ולהחליט בעניינים החשובים באמת: ענייני הקיבה. תהליך הזמנות אוכל הוא לרוב תהליך מרתק לצפייה: כבר משעות הבוקר מתחילים לחשושים המבשרים את בחירתו של יעד הזמנות אוכל לאותו היום. התהייה זו הסושייה (שוב?), סופר סושי? דומינוס? ג'חנון? ארומה? הרשימה, כאמור, ארוכה ביותר. אך אל דאגה! עד הגיעה של שעת הצהריים מתייצבים הזרמים השונים ומתקבלות ההחלטות הגורליות. הזמנות אוכל הן לא עניין של מה בכך, ודורשות אנרגיה רבה בתהליך ההתלבטות המייגע. מזל גדול הוא שזמן קצר לאחר מכן מגיע נחיל הזמנות אוכל מכל קצוות העיר, המבטיח מנוחה ורגיעה לאחר ההתלבטות המתישה. שבו בשקט, השענו לאחור והתייחדו עם המאכלים בכירי ליבכם... מנגד לאסכולה הליברלית, הדורשת לאתגר את קיבתה מדי יום במאכל חדש, ניצבת, כמובן, אסכולת השמרנים. נציגים אלו כבר מוכרים בסניף האהוב עליהם בתור אלו שנוהגים להזמין בדיוק, אבל בדיוק את אותה המנה מדי יום, במשך חמש השנים האחרונות לפחות. אבל הי, מי אמר ששגרה זה רע? העיקר שיש תאבון...
