לפעמים אנחנו אומרים גם על הטבע שהוא מושלם, בגלל ההרמוניה שבו, בגלל שכל יצור נברא כשגופו עובד בצורה כל כך מופלאה, והכל קשור אחד בשני, למשל שדגיגים קטנים הם טרף לגדולים ומצד שני חלקיקי אצות הן מאכל לדגיגים וכדו', אך על הטבע לא ניתן להגיד שהוא מושלם, היות ובכל זאת יש בו טורפים ונטרפים, וסופות שגורמות לנזקים בנפש ורכוש וכדו', אך ניתן לומר שהוא מופלא והרמוני.
ולגבינו - אנחנו רגילים לומר שאין אדם מושלם, אך יחד עם זאת מנסים להיות מושלמים, לא לעשות טעויות ולהתקרב לאלוהים, אך האם באמת אלוהים מושלם כמו שאנו חושבים? אז נכון, שאלוהים ברא לנו עולם יפהפה וטבע פלאי והכל נעשה בחוכמה מופלאה, אך אם אלוהים היה מושלם, לפחות עפ"י סיפור הבריאה התנ"כי, שכאמור הוא מקור בסיסי לדעתי להבנת העולם, הוא היה בורא איש ואישה מלכתחילה, כלומר בורא זוג שמכיר בהיותם חלק מהאנושות מלכתחילה, ולא בורא את האדם,רואה אותו בבדידותו ואז בורא את אותה היכולת להרגיש חלק מהאנושות שיש לאיש ולאישה. גם הוא התנסה. הוא ברא עולם וראה בהמשך איך לשפר אותו, וזו גדולתו. זה מוכיח חכמה אינסופית של הטבע, כי הטבע גם הוא התפתחות יצירתית אינסופית, ולפיכך גם אין בה שלמות.
ולמרות הכל, כשאנחנו עושים טעות או משהו שאנחנו מצטערים עליו, למרות שאנחנו אומרים : טוב אנחנו לא מושלמים, זה בדרך כלל נאמר, ובאופן מוטעה, מן הפה לחוץ, כלומר אנחנו אומרים את זה אך יחד עם זאת יש בנו, בתוך תוכנו, תוכחה ואשמה כלפי עצמנו על איך עשינו את הטעות הזאת, בעיקר כשמדובר במשהו שעשינו במסגרת העבודה או התנסות חשובה כלשהי שבה נכשלנו, או כשמדובר בילדינו, למרות שאנחנו בעצם כל כך משתדלים להיות הורים טובים.
אז קודם נבחן את המושג "טעות". טעות למעשה יכולה להימדד רק בדברים שהם ברי מדידה או במובן של נתון מוסכם. למשל: אחד+שניים= שלוש ולא ארבע. מדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 וכדומה.
כל דבר אחר הוא לא טעות!!! אלא התנסות, שהרי אם היינו יודעים את התוצאה לא היינו נוהגים כך. ואני לא מדברת כאן על רשלנות שיש בה ידיעה של התוצאה אך היא נובעת מחוסר תשומת לב מספקת או אי הקפדה על נהלים, כמו בנהיגה מהירה וחסרת אחריות, או בזלזול בנהלי בטיחות במקום העבודה. אני מדברת על מצב בו אדם מתייחס ברצינות למה שהוא עושה ובכל זאת טעה בדבר מה. לדוגמא ניקח אדם, שניסה להקים עסק, והעסק נכשל ומותיר אחריו חוב גדול. הוא הרי לא ידע על התוצאה מראש, ויתכן שהטעות הייתה שלא העריך נכון את השוק, וכשכבר השכיל להבין את הטעות, לא השכיל להשתנות בהתאם לנתונים, כלומר לשנות את מהות העסק למשהו אחר בתחום, או לשנות את קהל היעד וכדו'. טעויות אלה הוא עשה בתום לב, וזה המיטב שיכל לעשות בנתונים הקיימים. יותר מזה הוא לא יכול לעשות. לפיכך טעות זו אינה טעות במובן שאנחנו רגילים להסתכל על כך, אין פה שום נתון מוסכם וזה לא דבר בר מדידה. זוהי אך ורק התנסות. האדם התנסה במצב בו עשה טעויות ולמד מהן להבא, והדגש הוא על הלמידה. במצב כזה איננו צריכים להרגיש לא מוצלחים או אשמה. עשינו כמיטב יכולתנו וטעינו, לא מגיע לנו עונש, והלמידה היא לעמוד מול התוצאה ולתקן להבא.
איננו צריכים להיות מושלמים גם מבחינת המוסריות שבנו, האישיות שלנו. מותר לנו להתעצל לפעמים, להתפנק לפעמים, להרשות לעצמנו לא להיות כל כך טובים בכל דבר, או בדברים שאנחנו עושים. ולפעמים צריך עזרה כדי שיהיה קל יותר. גם זה חלק מהטבע.
לפעמים אנחנו גם מנסים להיות מושלמים בחיינו, בעיקר נשים שמנסות לשלב קריירה ואמהות ולהיות בת זוג ועקרת בית, והכול באופן הכי טוב שאפשר, מה שגובה לא אחת מחיר נפשי או גופני. אנחנו צריכים להבין שהטבע לא מושלם, אלוהים כאמור לא מושלם,
ואם כך, על אחת כמה וכמה אנחנו איננו יכולים להיות מושלמים ואיננו יכולים להימנע מטעויות, שהן תוצאה של התנסות מול הבלתי נודע, שזו מהות החיים, ואנחנו יכולים למעשה רק לעשות את המיטב שאנחנו יכולים בכל רגע נתון, לקבל את זה שזה מה שאנחנו יכולים או יכולנו לעשות, ולא להרגיש אשמה על שום טעות או על שום גילוי של אנושיות שבנו. וכמובן שאיננו צריכים להעניש את עצמנו על טעויות וגם הטבע אינו מעניש אותנו. כאשר הילד שלנו דפק את המכונית אנחנו לא מייסרים אותו בשוטים ועקרבים. אנחנו או מטילים עליו אם אפשר את עלות התיקון, או מונעים ממנו כמה שבועות את הרכב, על מנת שיפנים את חוש הזהירות, אך אנו לא מונעים ממנו אהבה בשל כך, ואם יש משהו דחוף, לפעמים אנחנו מקילים בעונש. כך גם הטבע לא מעניש אותנו על טעות בשוטים ועקרבים. עלינו לשאת בתוצאה הבלתי נמנעת, שגם זה חלק מהטבע, ללמוד ממנה ולהמשיך הלאה, אך הטבע מלמד אותנו את זה באהבה וגם בחמלה.
דפנה אשכנזי dafi_ash@walla.co.il
