אל תיקחי לריאות! מאת דר יוסף ברנר 

אם חשבתם שסרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ והקטלני ביותר אצל נשים, טעות גדולה בידיכם. אמנם סרטן השד הוא המדובר והמתוקשר ביותר, אך בשנת 2007 מספר מקרי המוות מסרטן ריאה בקרב נשים בארה"ב, לדוגמה, היה כמעט כפול ממספר מקרי המוות מסרטן השד  - 70 אלף לעומת 40 אלף.

למרבה האירוניה, הסיבה העיקרית לשכיחות הגבוהה של סרטן ריאה בקרב נשים בעשורים האחרונים קשורה דווקא להצלחת המאבק לשוויון האישה. דרישת נשות העולם המערבי לעצמאות ולדעתנות כללה גם את הזכות והפריבילגיה לעשן "כמו גברים". עד שנות ה-30 של המאה הקודמת היו הנשים המעשנות מצרך נדיר. התנועות לשוויון האישה שהחלו לצוץ ולצמוח באותן שנים, כמו גם סרטי הקולנוע בהם נראו הכוכבות ההוליוודיות המיתולוגיות אוחזות בנון-שלנטיות בסיגריה בין אצבעותיהן המטופחות ושואפות את העשן עמוק לקרבן, עשו את שלהם: בין שנות ה-30 לשנות ה-60 חלה עליה דרמתית במספר הנשים המעשנות, וכן באינטנסיביות של העישון אצל נשים.

תוצאות הגידול במספר הנשים המעשנות בארצות הברית נראו היטב לאחר "תקופת דגירה" של כ-30 שנה, כשמחקרים שנערכו בשנות ה-60 הצביעו על עליה ברורה הן במספר החולות והן באחוזי התמותה מסרטן ריאה בקרב נשים. מגמה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-80, כשהנשים הגיעו לשוויון מוחלט עם הגברים בשכיחות ובתמותה מסרטן הריאה.  

התעמולה המאסיבית נגד עישון השפיעה על הגברים מוקדם יותר וכבר ב-1984 החלה להירשם מגמה של ירידה במספר הגברים שחלו בסרטן הריאה בארה"ב. רק שמונה שנים אחר-כך נעצרה העלייה המתמדת בשכיחות של סרטן הריאה גם בקרב נשים, ומשנת 1992 ועד היום נותר מספר הנשים החולות בסרטן ריאה יציב. באירופה נרשמה ירידה בתמותה מסרטן הריאה בקרב נשים רק בשנים האחרונות. עם זאת, מחקר מעודד שפירסמה קבוצת רופאים אונקולוגים מהעיר רוטרדם בהולנד בינואר השנה (2008), הצביע על כך שעיקר הירידה היתה דווקא בקרב נשים צעירות - נתון המצביע כי פחות ופחות נשים צעירות מעשנות ו/או חשופות לסכנות של העישון.  

מחקר אחר שנערך ב-NCI ((National Cancer Institute בוושינגטון ארה"ב ושפורסם בימים אלה בחוברת המקצועית הנחשבת Lancet Oncology, בא לענות על השאלה - האם נשים רגישות יותר מגברים לעשן הסיגריות. המחקר נערך בעקבות תחושה בקרב רופאים מסוימים כי בהשוואה בין קבוצות של נשים וגברים עם היסטורית עישון זהה, יימצא כי יותר נשים יחלו בסרטן הריאה מאשר גברים. אולם המחקר של ה-NCI הפריח את התיאוריה הזו, לאחר שלא נמצא הבדל סטטיסטי משמעותי בין שתי הקבוצות.  

מחקרים נוספים שפורסמו לאחרונה העלו כמה הבנות חדשות ומעניינות בנושא. מאחד המחקרים, שנערך על-ידי המרכז הלאומי למניעת סרטן ביפן בקרב קבוצה של חולים בסרטן ריאה אשר מעולם לא עישנו, עולה כי השכיחות של נשים היא הרבה יותר גבוהה מזו של גברים. במילים אחרות: נשים חשופות לפגיעה מעישון פאסיבי יותר מגברים. מחקר זה פורסם בפברואר 2008 בחוברת הבינלאומית לסרטן. מחקר אחר העלה כי אחוז הנשים בקרב חולי סרטן ריאה מתחת לגיל 50, גבוה מאחוז הנשים החולות מעל גיל 50. ממצא זה מעלה חשד כי קיים אצל נשים גורם גנטי כלשהוא, הגורם להן לרגישות יתר לקרצינוגנים (חומרים יוצרי סרטן) של סרטן ריאה.  

בשנים האחרונות אף נתגלה כי גורם סיכון ייחודי להתפתחות סרטן ריאה בקרב נשים הוא ההקרנות הניתנות לנשים עם סרטן שד. מסתבר כי חלק מההקרנות הניתנות לאזור השד הפגוע מגיעות לריאה, ושם גורמות לשינויים אשר בטווח של מספר שנים הופכים לגידולים סרטניים של הריאה. דוגמה עצובה לביטוי "מן הפח אל הפחת". מחקרים אחרים הראו כי לקיחת הורמונים על ידי נשים, בין אם גלולות כנגד הריון אצל נשים צעירות ובין אם הורמונים למניעת תופעות הלוואי של גיל הבלות, מפחיתה אצלן את הסיכון לפתח סרטן ריאה. גם במקרים בהם בכל זאת התפתח גידול ריאתי אצל נשים כאלה, הוא היה במרבית המקרים בעל מהלך איטי בהשוואה לסרטן ריאה בקבוצות אחרות. גורמים אחרים הקשורים לסיכון גבוה לפתח סרטן ריאה הם סיפור משפחתי, היסטוריה של מחלה ריאתית קודמת, היסטוריה של הצטלקויות בריאה ותזונה לקויה.  

כאשר משווים קבוצות של נשים ושל גברים עם גידול ריאתי, מסתמן יתרון ברור של כ-25 אחוז בהישרדות הנשים לעומת הגברים. ההשערה היא שממצא זה קשור למבנה ההורמונלי של הנשים. במחקר פרוספקטיבי שנעשה באוניברסיטת אלבמה בקרב 1,085 חולים נמצא שההישרדות לתקופה של חמש שנים בקרב גברים הנמצאים בשלב 1 של המחלה עומדת כל 64 אחוז, לעומת 69 אחוזי הישרדות לאותו פרק זמן בקרב נשים. יתרון ההישרדות אצל הנשים נמשך גם בחולים וחולות בשלב 2 של המחלה, עם 60 אחוז לנשים לעומת 50 אחוז אצל הגברים, וכן בשלב 3 של המחלה - 46 אחוז אצל נשים לעומת 37 אחוז בלבד אצל גברים.  

הנשים אם כן, "הרוויחו ביושר" את העלייה בשכיחות ובתמותה מסרטן הריאה. ההכרה בכך "היכתה" בזמנו את הנשים ורבות מהן מיהרו להפנים את החשיבות בהפסקת עישון או אי התחלתו כלל, בפעילות ספורטיבית, בבדיקות לגילוי מוקדם של המחלה ובדיקות למעקב, בתזונה נכונה ובשינוי באורח החיים. כל אלה מתחילים להראות בעשרים השנים האחרונות את תוצאותיהם, ולכן העלייה בתמותה מסרטן הריאה בקרב נשים נבלמה וכיום היא נמצאת בשלבים ברורים של ירידה.