השימוש בקבוצה דינאמית להעצמת נשים.
אמונה גדולה יש לי במין האנושי, אמונה גדולה כמוה יש לי בחשיבות החברה בתהליך האישי של האדם ותרומתה הרבה בהתפתחותו.
האדם הוא יצור חברתי והתנהלותו משפיעה ומושפעת מהחברה סביבו. סביבה תומכת תאדיר את אושרו והצלחתו וחברה אחרת יכולה להרוס את חייו. כשהחלטתי לכתוב מאמר על קבוצות דינאמיות והתאמתן לאוכלוסיות השונות חשבתי שהדבר הראשון לעשותו הוא להגדיר את המושג קבוצה.
"קבוצות הן חלק מרכזי של החוויה האנושית. בין אם הקבוצה היא משפחה, קבוצת עבודה או רשת של ידידים. חברות בקבוצה משקפת אחד מן הכוחות החזקים ביותר המעצבים את רגשותינו, השיפוטיים וההתנהגותיים " (ברון, ר: קר,נ: מילר, נ. 2004). התנסויות קבוצתיות יכולות להיות הרסניות אך גם יכולות להיות מקור לאהבה, טיפוח, השגיות, נאמנות ותכונות חברתיות חיוביות נוספות.
נאווה רוזנווסר ולירון נתן (1997) הגדירו קבוצה כ"מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מאחרים. קבוצה זו ישות שיכולה להיווצר באופן ספונטאני או מתוכנן, כאשר נוצר אצל שלושה אנשים או יותר מרחב תפיסתי משותף, ייצוג פנימי הדדי, אליהם נלווים תלות הדדית, קשרים רגשיים ופעילות גומלין."
ירון זיו ודר' יעל בהרב בספרם מסע קבוצתי(2001) מביאים את הגדרתו של הומנס: "קבוצה היא כמה בני אדם הבאים במגע ומקיימים תקשורת זה עם זה לעיתים קרובות ובפרק זמן מסוים, עד שכל אחד מהם מסוגל לבוא במגע ישיר, פנים אל פנים, עם כל האחרים. הקבוצה מותחת קו תיחום בינה ובין קבוצות אחרות ומגדירה את עצמה כמערכת חברתית."
נאווה רוזנווסר ולירון נתן (1997) מציינים כי המאפיינים החשובים של קבוצה הם תלות הדדית בין חבריה ואינטראקציה ביניהם. תלות הדדית מתקיימת כאשר חברי הקבוצה משפיעים ומושפעים אחד מהשני. חברי הקבוצה משפיעים זה על זה בדרכים שונות: מתן עצה, מתן משוב, החלפה חוויות, בקשת תגובה ציות לחוקי הקבוצה וגם לימוד דרך הייצוג הפנימי.
במהותו של האדם, החיה החברתית, המשפחה מהווה את קבוצה התמיכה החברתית הראשונית, מספקת את מקור הביטחון הפיסי והנפשי. במהלך חייו מפתח הפרט קשרים חברתיים עם יחידים וקבוצות שהופכים עבורו לקרקע בטוחה לעמוד עליה, כתף להישען עליה. (כהן 1985)
מאחר והאדם חווה את שנות חייו הראשונות בתוך קבוצה - משפחה, ניתנת חשיבות רבה לקבוצה גרעינית זו להמשך חייו. מסיבה זו נלקח מודל הקבוצה לצורכי טיפול. הקבוצה הפכה לכלי טיפולי יעיל לצורך למידת האדם על התנהלותו בתוך החברה. התנאים שמתקיימים בקבוצה טיפולית דומים לתנאי קבוצת התמיכה הראשונית - המשפחה. כאן לומד האדם על רגשותיו בתוך החברה, על יכולתו ליצור קשר חברתי, ניתנים לו משובים על התנהגותו ודרך התנהלותו. הקבוצה הטיפולית היא מיקרוקוסמוס לחיים מחוץ לה והאדם לומד איך להתנהג בחברה הרחבה יותר.
אנשים מתארגנים בקבוצה כדי לענות על איזשהו צורך או עניין משותף שניתן להביעו כמטרה קבוצתית. נוצרת בה רשת יחסים חברתיים, החברים מקבלים או דוחים זה את זה ועוסקים בפעילויות נבחרות. תוך כדי כך נקבעים ומופיעים ערכים ונורמות של התנהגות, שבאמצעותם יכולים אנשים לשנות זה את זה ולהשפיע זה על זה המהלך הזמן (הברמן, 2005).
התנסות ואינטראקציה אישית וקבוצתית מתגלים כל הזמן בחיי ה"כאן ועכשיו" של הקבוצה, ולכן הם פתוחים לשינויים. ההשתתפות בתופעה אישית או קבוצתית בזמן התרחשותה, מאפשרת למשתתפי הקבוצה לשנות כיוון ולהמציא דרכי פעולה אחרות. כל משתתף יכול ללמוד להפוך מצופה למשתתף משום שהוא נמצא באירועים הנוגעים לו, והוא גורם להתרחשותם תוך כדי צפייה. אחת מממטרות הקבוצה היא ליצור סביבה תומכת שבה הפרטים או הזוגות יכולים לפעול בכדי להשיג את המטרות האישיות שלהם.
במהלך העבודה בקבוצה הפרט לומד הרבה על עצמו, מאחר והקבוצה הופכת למעין מראה עבורו. האדם מקבל משוב, עידוד, תמיכה או ביקורת מחברי הקבוצה והמזוגות האחרים. ככל שהעבודה הקבוצתית תהיה עשירה יותר כך יתרם ממנה הפרט. התועלת האישית של הפרט מתבטאת בקבלה עצמית, הערכה עצמית, ומודעות לגבי הצרכים של הפרט והקבוצה.
ארווין יאלום (2006) בספרו "טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה", כותב על כוחה הטיפולי של הקבוצה ועל "המשתנים הרפואיים" שלה. בענותו על השאלה: האם וכיצד טיפול קבוצתי עוזר למטופלים אומר יאלום כי הוא רואה את השינוי הטיפולי כתהליך מורכב להפליא המתחולל דרך משחק גומלין רב פנים של חוויות אנושיות הנקראות בפיו "גורמים טיפוליים". יאלום טוען שהגורמים הללו לא תלויים בסוג הקבוצה, בדרך ניהולה, או בשיטת ההנחיה שלה, אלו גורמים המשותפים לכול קבוצה והם מתרחשים מעצם התקיימות הקבוצה כקבוצה. משתנים אלו פועלים מעצם תהליך העבודה הקבוצתית בכול קבוצה, גם כאשר מטרת העבודה המוצהרת בקבוצה אינה טיפולית. אחד עשר הגורמים המרפאים של יאלום הם סוכני השינוי הראשוניים בתוך הקבוצה. סוג הקבוצה יקבע אלו גורמים רפואיים יפעלו בקבוצה.
1. הפחת תיקווה - קבוצה מביאה את האדם להפיח תיקווה שיש מה לעשות, שלא הכול אבוד. לאדם שבא לקבוצה יש את הרצון לשנות ויש לו את התקווה החשובה שניתן לשנות ולשפר. האמונה לא רק נחוצה להביא את המטופלים לטיפול אלא היא אמצעי טיפולי יעיל בפני עצמו. נמצא כי אנשים שהייתה להם אמונה בטיפול תוצאת הטיפול הייתה חיובית יותר.
2. אוניברסאליות - רבים מהאנשים שבאים לטיפול חושבים שהם ייחודיים בבעייתם. בקבוצה הם לומדים שהם לא הראשונים והיחידים עם בעיות. הם לומדים שלהרבה מאוד אנשים יש בעיות דומות או שונות בחייהם. בקבוצה הם לומדים על חוויות ורגשות דומים של אחרים וחווים אינטימיות רבה. הפרחת תחושת הייחודיות מביאה לתחושה גדולה של הקלה.
3. מסירת מידע - במהלך התנהלות הקבוצה נחשפים המשתתפים להרבה מידע של ניתן להם לפני השתתפותם. הם לומדים מהאחרים על דרכי התנהגות אחרות, צורות התמודדות שונות. בנוסף הם מקבלים מחברי קבוצה אחרים משובים, ועצות שונות לגבי התמודדות מומלצת, משובים שלא מגיעים ממטפל אלא מחבר קבוצה שמתמודד גם הוא עם בעיות.
4. אלטרואיזם - המטופלים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. הנתינה מתבטאת בתמיכה, עידוד, הצעות, תובנות.
5. שחזור מתקן של הקבוצה המשפחתית הראשונית - הפרטים הבאים לקבוצה באים לא פעם מרקע של התנסות בלתי מספקת בקבוצה הראשונה והחשובה בחייהם והיא המשפחה. הקבוצה הטיפולית דומה למשפחה במובנים רבים, בשתיהן יש דמויות סמכות, יש חברים, אינטימיות, לצד רגשות של עוינות. דרך הדמויות השונות בקבוצה אפשר ליצור הדמיה קרובה ככל האפשר למשפחה וכך לומדים מהאחרים דרכי התנהלות וכבוד הדדי.
6. פיתוח טכניקות של חברות חיקוי התנהגותי - דרך הלמידה החברתית רואה האדם את דרכי התנהגותו הלקויה. האדם לומד מה מקרב ומה מרחיק אותו מהחברה.
7. חיקוי - המטפל וכן חברי הקבוצה משמשים מודל להתנהגויות מסוימות. לדוגמא מודל לחשיפה עצמית או תמיכה. מודל זה עובר מתוך הקבוצה להתנהלות שמחוץ לקבוצה ולחיי היום יום בבית. חברים לומדים ע"י צפייה בחבריהם כיצד להתמודד עם בעיות שונות.
8. למידה בין- אישית וקשירת קשרים בין אישיים - הלמידה בקבוצה מכילה את התובנות, והחוויות הרגשיות המתקנות שחווים המטופלים. גיבוש התפישה העצמית על סמך הערכות שאנחנו קוראים בעיניהם של האחרים. היעד ההתחלתי של מטופלים רבים שהיה הקלת סבל ומצוקה הפך עם הזמן לשיפור תקשורת ושיפור התנהגות אנטי חברתית שעומדת בבסיס כל קבוצה לרבות המשפחה. האדם לומד כיצד לתקשר נכון יותר, לתת אמון ולהיות גלוי וישר עם הזולת, או ללמוד לאהוב.
9. לכידות קבוצתית - הצורך בהשתייכות טבוע בכולנו. השתייכות במסגרת הקבוצה עונה על הצורך הזה. בקבוצה נוצר מעגל חיובי המחזק את עצמו: אמון - חשיפה - אמפטיה - קבלה - אמון וחוזר חלילה.הקבוצה תקבל את הפרט בתנאי שהוא עונה על הנורמות של הקבוצה, בלי קשר להתנסויות עבר, עברות או כישלונות.
10. קתרזיס - זיכוך - הורדת אבן מהלב - תהליך של אוורור, בקבוצה נאמרים דברים שלעיתים לא נאמרו מאז ומעולם. כאשר יש לכידות קבוצתית, אמון ואהבה האדם מרגיש בטוח כדי לספר את אשר על ליבו, דבר שנותן תחושה גדולה של הקלה. ותחושה גדולה שמקבלים אותך למרות השיתוף.
11. גורמים קיומיים - האדם או הזוג לומד שלא הכול תלוי בקבוצה או בכל טיפול שהוא והוא צריך לדעת להתנהל גם מחוץ לקבוצה, וזו תיגמר בשלב כלשהו. הם לומדים שהחיים אינם צודקים לפעמים ולעיתים אין מפלט מסבל וכאבי החיים. עליהם להתייצב מול החיים ולקחת אחריות עליהם.
דרך העבודה הקבוצתית לומד האדם לאהוב את עצמו יותר מבעבר, לומד להכיר את עצמו את יתרונותיו וגם את חסרונותיו. למידה והכרה זו של האדם מביאה אותו לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו ואהבה זו של העצמי מביאה לאהבת הזולת.
קבוצה טיפולית או דינאמית יכולה להתקיים באופן מילולי בלבד אך יש גם כלים רבים שונים המשמשים לעזר לקבוצה והם כלים אומנותיים. אנשים רבים יכולים לחשוש לדבר אך האומנות יכולה להוציא מהם נפלאות, ולעזור להם בתהליך הטיפולי. הכלים יכולים להיות, ציור, סיפור,מוסיקה, דמיון מודרך, תנועה פסיכודרמה ועוד ועוד.
אמונה גדולה יש לי במין האנושי, אמונה גדולה כמוה יש לי בחשיבות החברה בתהליך האישי של האדם ותרומתה הרבה בהתפתחותו.
האדם הוא יצור חברתי והתנהלותו משפיעה ומושפעת מהחברה סביבו. סביבה תומכת תאדיר את אושרו והצלחתו וחברה אחרת יכולה להרוס את חייו. כשהחלטתי לכתוב מאמר על קבוצות דינאמיות והתאמתן לאוכלוסיות השונות חשבתי שהדבר הראשון לעשותו הוא להגדיר את המושג קבוצה.
"קבוצות הן חלק מרכזי של החוויה האנושית. בין אם הקבוצה היא משפחה, קבוצת עבודה או רשת של ידידים. חברות בקבוצה משקפת אחד מן הכוחות החזקים ביותר המעצבים את רגשותינו, השיפוטיים וההתנהגותיים " (ברון, ר: קר,נ: מילר, נ. 2004). התנסויות קבוצתיות יכולות להיות הרסניות אך גם יכולות להיות מקור לאהבה, טיפוח, השגיות, נאמנות ותכונות חברתיות חיוביות נוספות.
נאווה רוזנווסר ולירון נתן (1997) הגדירו קבוצה כ"מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מאחרים. קבוצה זו ישות שיכולה להיווצר באופן ספונטאני או מתוכנן, כאשר נוצר אצל שלושה אנשים או יותר מרחב תפיסתי משותף, ייצוג פנימי הדדי, אליהם נלווים תלות הדדית, קשרים רגשיים ופעילות גומלין."
ירון זיו ודר' יעל בהרב בספרם מסע קבוצתי(2001) מביאים את הגדרתו של הומנס: "קבוצה היא כמה בני אדם הבאים במגע ומקיימים תקשורת זה עם זה לעיתים קרובות ובפרק זמן מסוים, עד שכל אחד מהם מסוגל לבוא במגע ישיר, פנים אל פנים, עם כל האחרים. הקבוצה מותחת קו תיחום בינה ובין קבוצות אחרות ומגדירה את עצמה כמערכת חברתית."
נאווה רוזנווסר ולירון נתן (1997) מציינים כי המאפיינים החשובים של קבוצה הם תלות הדדית בין חבריה ואינטראקציה ביניהם. תלות הדדית מתקיימת כאשר חברי הקבוצה משפיעים ומושפעים אחד מהשני. חברי הקבוצה משפיעים זה על זה בדרכים שונות: מתן עצה, מתן משוב, החלפה חוויות, בקשת תגובה ציות לחוקי הקבוצה וגם לימוד דרך הייצוג הפנימי.
במהותו של האדם, החיה החברתית, המשפחה מהווה את קבוצה התמיכה החברתית הראשונית, מספקת את מקור הביטחון הפיסי והנפשי. במהלך חייו מפתח הפרט קשרים חברתיים עם יחידים וקבוצות שהופכים עבורו לקרקע בטוחה לעמוד עליה, כתף להישען עליה. (כהן 1985)
מאחר והאדם חווה את שנות חייו הראשונות בתוך קבוצה - משפחה, ניתנת חשיבות רבה לקבוצה גרעינית זו להמשך חייו. מסיבה זו נלקח מודל הקבוצה לצורכי טיפול. הקבוצה הפכה לכלי טיפולי יעיל לצורך למידת האדם על התנהלותו בתוך החברה. התנאים שמתקיימים בקבוצה טיפולית דומים לתנאי קבוצת התמיכה הראשונית - המשפחה. כאן לומד האדם על רגשותיו בתוך החברה, על יכולתו ליצור קשר חברתי, ניתנים לו משובים על התנהגותו ודרך התנהלותו. הקבוצה הטיפולית היא מיקרוקוסמוס לחיים מחוץ לה והאדם לומד איך להתנהג בחברה הרחבה יותר.
אנשים מתארגנים בקבוצה כדי לענות על איזשהו צורך או עניין משותף שניתן להביעו כמטרה קבוצתית. נוצרת בה רשת יחסים חברתיים, החברים מקבלים או דוחים זה את זה ועוסקים בפעילויות נבחרות. תוך כדי כך נקבעים ומופיעים ערכים ונורמות של התנהגות, שבאמצעותם יכולים אנשים לשנות זה את זה ולהשפיע זה על זה המהלך הזמן (הברמן, 2005).
התנסות ואינטראקציה אישית וקבוצתית מתגלים כל הזמן בחיי ה"כאן ועכשיו" של הקבוצה, ולכן הם פתוחים לשינויים. ההשתתפות בתופעה אישית או קבוצתית בזמן התרחשותה, מאפשרת למשתתפי הקבוצה לשנות כיוון ולהמציא דרכי פעולה אחרות. כל משתתף יכול ללמוד להפוך מצופה למשתתף משום שהוא נמצא באירועים הנוגעים לו, והוא גורם להתרחשותם תוך כדי צפייה. אחת מממטרות הקבוצה היא ליצור סביבה תומכת שבה הפרטים או הזוגות יכולים לפעול בכדי להשיג את המטרות האישיות שלהם.
במהלך העבודה בקבוצה הפרט לומד הרבה על עצמו, מאחר והקבוצה הופכת למעין מראה עבורו. האדם מקבל משוב, עידוד, תמיכה או ביקורת מחברי הקבוצה והמזוגות האחרים. ככל שהעבודה הקבוצתית תהיה עשירה יותר כך יתרם ממנה הפרט. התועלת האישית של הפרט מתבטאת בקבלה עצמית, הערכה עצמית, ומודעות לגבי הצרכים של הפרט והקבוצה.
ארווין יאלום (2006) בספרו "טיפול קבוצתי תיאוריה ומעשה", כותב על כוחה הטיפולי של הקבוצה ועל "המשתנים הרפואיים" שלה. בענותו על השאלה: האם וכיצד טיפול קבוצתי עוזר למטופלים אומר יאלום כי הוא רואה את השינוי הטיפולי כתהליך מורכב להפליא המתחולל דרך משחק גומלין רב פנים של חוויות אנושיות הנקראות בפיו "גורמים טיפוליים". יאלום טוען שהגורמים הללו לא תלויים בסוג הקבוצה, בדרך ניהולה, או בשיטת ההנחיה שלה, אלו גורמים המשותפים לכול קבוצה והם מתרחשים מעצם התקיימות הקבוצה כקבוצה. משתנים אלו פועלים מעצם תהליך העבודה הקבוצתית בכול קבוצה, גם כאשר מטרת העבודה המוצהרת בקבוצה אינה טיפולית. אחד עשר הגורמים המרפאים של יאלום הם סוכני השינוי הראשוניים בתוך הקבוצה. סוג הקבוצה יקבע אלו גורמים רפואיים יפעלו בקבוצה.
1. הפחת תיקווה - קבוצה מביאה את האדם להפיח תיקווה שיש מה לעשות, שלא הכול אבוד. לאדם שבא לקבוצה יש את הרצון לשנות ויש לו את התקווה החשובה שניתן לשנות ולשפר. האמונה לא רק נחוצה להביא את המטופלים לטיפול אלא היא אמצעי טיפולי יעיל בפני עצמו. נמצא כי אנשים שהייתה להם אמונה בטיפול תוצאת הטיפול הייתה חיובית יותר.
2. אוניברסאליות - רבים מהאנשים שבאים לטיפול חושבים שהם ייחודיים בבעייתם. בקבוצה הם לומדים שהם לא הראשונים והיחידים עם בעיות. הם לומדים שלהרבה מאוד אנשים יש בעיות דומות או שונות בחייהם. בקבוצה הם לומדים על חוויות ורגשות דומים של אחרים וחווים אינטימיות רבה. הפרחת תחושת הייחודיות מביאה לתחושה גדולה של הקלה.
3. מסירת מידע - במהלך התנהלות הקבוצה נחשפים המשתתפים להרבה מידע של ניתן להם לפני השתתפותם. הם לומדים מהאחרים על דרכי התנהגות אחרות, צורות התמודדות שונות. בנוסף הם מקבלים מחברי קבוצה אחרים משובים, ועצות שונות לגבי התמודדות מומלצת, משובים שלא מגיעים ממטפל אלא מחבר קבוצה שמתמודד גם הוא עם בעיות.
4. אלטרואיזם - המטופלים מפיקים תועלת רבה מנתינה, לא רק בכך שהם מקבלים תמורתה עזרה כחלק מהתהליך ההדדי של נתינה וקבלה, אלא גם ממשהו מהותי לעצם מעשה הנתינה. הנתינה מתבטאת בתמיכה, עידוד, הצעות, תובנות.
5. שחזור מתקן של הקבוצה המשפחתית הראשונית - הפרטים הבאים לקבוצה באים לא פעם מרקע של התנסות בלתי מספקת בקבוצה הראשונה והחשובה בחייהם והיא המשפחה. הקבוצה הטיפולית דומה למשפחה במובנים רבים, בשתיהן יש דמויות סמכות, יש חברים, אינטימיות, לצד רגשות של עוינות. דרך הדמויות השונות בקבוצה אפשר ליצור הדמיה קרובה ככל האפשר למשפחה וכך לומדים מהאחרים דרכי התנהלות וכבוד הדדי.
6. פיתוח טכניקות של חברות חיקוי התנהגותי - דרך הלמידה החברתית רואה האדם את דרכי התנהגותו הלקויה. האדם לומד מה מקרב ומה מרחיק אותו מהחברה.
7. חיקוי - המטפל וכן חברי הקבוצה משמשים מודל להתנהגויות מסוימות. לדוגמא מודל לחשיפה עצמית או תמיכה. מודל זה עובר מתוך הקבוצה להתנהלות שמחוץ לקבוצה ולחיי היום יום בבית. חברים לומדים ע"י צפייה בחבריהם כיצד להתמודד עם בעיות שונות.
8. למידה בין- אישית וקשירת קשרים בין אישיים - הלמידה בקבוצה מכילה את התובנות, והחוויות הרגשיות המתקנות שחווים המטופלים. גיבוש התפישה העצמית על סמך הערכות שאנחנו קוראים בעיניהם של האחרים. היעד ההתחלתי של מטופלים רבים שהיה הקלת סבל ומצוקה הפך עם הזמן לשיפור תקשורת ושיפור התנהגות אנטי חברתית שעומדת בבסיס כל קבוצה לרבות המשפחה. האדם לומד כיצד לתקשר נכון יותר, לתת אמון ולהיות גלוי וישר עם הזולת, או ללמוד לאהוב.
9. לכידות קבוצתית - הצורך בהשתייכות טבוע בכולנו. השתייכות במסגרת הקבוצה עונה על הצורך הזה. בקבוצה נוצר מעגל חיובי המחזק את עצמו: אמון - חשיפה - אמפטיה - קבלה - אמון וחוזר חלילה.הקבוצה תקבל את הפרט בתנאי שהוא עונה על הנורמות של הקבוצה, בלי קשר להתנסויות עבר, עברות או כישלונות.
10. קתרזיס - זיכוך - הורדת אבן מהלב - תהליך של אוורור, בקבוצה נאמרים דברים שלעיתים לא נאמרו מאז ומעולם. כאשר יש לכידות קבוצתית, אמון ואהבה האדם מרגיש בטוח כדי לספר את אשר על ליבו, דבר שנותן תחושה גדולה של הקלה. ותחושה גדולה שמקבלים אותך למרות השיתוף.
11. גורמים קיומיים - האדם או הזוג לומד שלא הכול תלוי בקבוצה או בכל טיפול שהוא והוא צריך לדעת להתנהל גם מחוץ לקבוצה, וזו תיגמר בשלב כלשהו. הם לומדים שהחיים אינם צודקים לפעמים ולעיתים אין מפלט מסבל וכאבי החיים. עליהם להתייצב מול החיים ולקחת אחריות עליהם.
דרך העבודה הקבוצתית לומד האדם לאהוב את עצמו יותר מבעבר, לומד להכיר את עצמו את יתרונותיו וגם את חסרונותיו. למידה והכרה זו של האדם מביאה אותו לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו ואהבה זו של העצמי מביאה לאהבת הזולת.
קבוצה טיפולית או דינאמית יכולה להתקיים באופן מילולי בלבד אך יש גם כלים רבים שונים המשמשים לעזר לקבוצה והם כלים אומנותיים. אנשים רבים יכולים לחשוש לדבר אך האומנות יכולה להוציא מהם נפלאות, ולעזור להם בתהליך הטיפולי. הכלים יכולים להיות, ציור, סיפור,מוסיקה, דמיון מודרך, תנועה פסיכודרמה ועוד ועוד.
