אומנה גודה נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון
 
בש"פ  6403/08
 
בפני:  
 כבוד השופט א' גרוניס
 
העותר:
 ג'ודה מומנה
 
 נ  ג  ד
 
המשיבה:
 מדינת ישראל
 
עתירה לגילוי ראיה חסויה
 
בשם העותר:
 עו"ד ל' צמל

בשם המשיבה:
 עו"ד א' סגל-אלעד                                       

החלטה
 
 1.      העותר הינו תושב קבע בירושלים. בשנת 1998 הוא נישא לתושבת האזור. בשנת 2006 הגיש העותר בקשה לאיחוד משפחות לגבי אשתו. הבקשה סורבה מן הטעם שמשפחתה של האשה קשורה לפעילות חבלנית עוינת. העותר, אשתו ושלושת ילדיהם של בני הזוג הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה נגד החלטת הסירוב. בתשובתו של משרד הפנים לעתירה נטען, כי בני משפחה של האשה מעורבים בפעילות טרור. במסגרת ההליך הוגשה תעודת חיסיון שנחתמה על ידי שר הביטחון. בתעודה נאמר, כי מסירה של ראיות הנוגעות למקורות המידע של שירות הביטחון הכללי, שיטות פעולתו, נהלי עבודתו, דרכי איסוף החומר ופרטי זיהוי של עובדי שירות הביטחון הכללי עלולה לפגוע בביטחון המדינה. העתירה מבקשת להביא לחשיפת הראיות.

 2.      המקרה הנוכחי שונה מן המקרים השכיחים של עתירות לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. במרבית המקרים העתירה קשורה לראיות הנוגעות להליך פלילי, ואילו במקרה זה מדובר בראיות הנוגעות להליך מינהלי. עם זאת, הבחינה הינה דומה. כלומר, הכללים הנוהגים הם אלה שהותוו בפסיקה שעסקה בעניין בהקשר להליכים פליליים (ראו למשל, בש"פ 155/08 אבו טיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.5.08)). 

 3.      יצוין, כי בחומר הגלוי שהובא בפני בית משפט קמא נזכר אדם מסוים - האג'ם - שנאמר לגביו כי הוא גיסה של האשה. מתברר, כי בעניין זה נפלה טעות ומדובר באח של גיס, ולא בגיס. הודעה בעניין זה נמסרה לבית המשפט לעניינים מינהליים. על פי הנטען על ידי המשיבה, המניעה הביטחונית מקורה באחיה של האשה ובגיסיה. לגבי אח של האשה נטען בפניי על ידי העותר, כי אם אומנם קיים חומר מפליל נגדו מדוע הוא לא נחקר כלל ומדוע לא הוגש נגדו כתב אישום. לגבי בני משפחה אחרים נטען, כי הם נעצרו לפני כשנתיים למשך יומיים. כלומר, הטענה היא שהחומר הביטחוני אינו משמעותי, שהרי אילו היה מדובר בסיכון ממשי, ניתן להניח שאותם בני משפחתה של האשה היו נעצרים ומועמדים לדין.

 4.      בנוסף לדיון במעמד שני הצדדים נערך בפניי דיון במעמד נציגי המשיבה בלבד. הובא בפניי חומר חסוי ושמעתי הסברים. עיינתי בחומר על יסוד העקרונות הנוהגים בכל הנוגע לגילוי ראיות חסויות. הגעתי לכלל מסקנה, כי הסיכון מחשיפתו עולה בהרבה על התועלת שעשויה לצמוח לעותר מחשיפה. לפיכך, אין מקום להסיר את החיסיון. בחומר נמצא ביסוס ממקורות שונים לטענה בדבר מעורבות של בני משפחה של האשה בפעילות עוינת. יוער, כי מדובר בבני משפחה, כהגדרת המונח בסעיף 3ד לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. כלומר, אין מדובר באח של הגיס.         

 5.      אי לכך, העתירה נדחית.

           ניתנה היום, כ' באב התשס"ח (21.8.08).