דוד אטיאס נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ  6806/08 - א'
 
בפני:  
 כבוד הרשמת גאולה לוין

המבקש:
 דוד אטיאס
 
 נ  ג  ד
 
המשיבה:
 מדינת ישראל
 
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
 

החלטה
 
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.        המבקש הורשע – על פי הודאה במסגרת הסדר טיעון – בשלוש עבירות של רצח, שתי עבירות של ניסיון לרצח ושורה של עבירות נוספות. ביום 5.9.2004 נגזר דינו לעונש מאסר עולם ושמונה שנות מאסר נוספות במצטבר אליו. העונש תואם את העונש עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, אשר התקבל על כל פרטיו על ידי בית המשפט המחוזי. ביום 31.7.2008 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. נטען בה כי המבקש שימש עד מטעם התביעה בשורה של תיקים בפרשת "כנפיים שבורות" והביא להרשעתם של נאשמים רבים. לדבריו, במהלך משא ומתן עם נציגי הפרקליטות לצורך הגעה להסדר טיעון הוא הוטעה לחשוב כי עונשו נגזר מרף הענישה המקובל במקרים כגון זה, ועונש דומה יושת גם על הנאשמים האחרים בפרשה. עם סיום משפטיהם של הנאשמים האחרים הוא נוכח לגלות, על פי הנטען, כי גזרי הדין בעניינם של האחרים היו נמוכים באופן משמעותי. לדבריו, הוא ניהל עם המשטרה משא ומתן לגבי המשך ריצוי המאסר במשך קרוב לשנתיים, ומשלא קיבל כל תשובה בעניין החליט להגיש ערעור בדרך המקובלת. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה לאחר כארבע שנים ממתן פסק הדין, ללא הסבר מניח את הדעת לאיחור הניכר. נטען כי "טעות בכדאיות העסקה" איה עילה להתערבות בעונש, והערעור הינו חסר סיכוי.

2.        לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר תום המועד הקבוע בדין להגשת ערעור. גם בהליך פלילי, הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, בעוד שהארכת מועד הינה היוצא מן הכלל. הארכת מועד תינתן רק בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006)). האמור בבקשה אינו יכול להצדיק את השיהוי הממושך בהגשת הערעור. ככל שהטעם למתן ארכה נעוץ בגזרי הדין שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשה, לאחר שנגזר דינו של המבקש, הרי שנוכח הזמן הממושך שחלף מאז נודע למבקש על התפתחויות אלה, הבקשה אינה מקימה טעם מניח את הדעת למתן ארכה. יש לזכור כי ככול שמשך האיחור הוא רב יותר, כך גובר בהתאמה כובד הטעמים הנדרשים על מנת להיעתר לבקשה, שכן חלוף הזמן מעצים את האינטרס הציבורי לסופיות ההליכים. להימנעות המבקש מהגשת ההליך במועד, או לכל המאוחר בסמוך לאחר סיום משפטם של הנאשמים האחרים, לא ניתן הסבר מספק. על כך יש להוסיף כי עיון בבקשה ובתגובה מעלה כי סיכויי ההליך אינם טובים. מדובר בערעור על חומרת העונש שנגזר על המבקש במסגרת הסדר טיעון, וספק רב אם ניתן למצוא פגם בגזר הדין המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, גם בהינתן גזרי דין מקלים יותר בעניינם של נאשמים אחרים. בנסיבות אלה, אני סבורה כי באיזון הכולל בין אינטרס המבקש למצות את הליכי הערעור לבין אינטרס התקינות הדיונית וסופיות הדיון, ידם של אינטרסים האחרונים על העליונה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג באב תשס"ח (14.8.2008).