11.4. בקרת איכות בבדיקת הפוליגרף האידיאלית:
עם התקדמות העיסוק בפוליגרף והפיכתו מעניין חובבני לתחום מקצועני, הולכת ומתחזקת תופעת : "חוות דעת שנייה" ("second opinion"). הן נבדקים המאוכזבים מהליך או תוצאות בדיקתם והן בודקים המעוניינים לאשש את תוצאות הבדיקות שערכו, מחפשים אחר מנגנון של בקרת איכות. מקום בו מדובר במכון פוליגרף הכולל מספר בודקים, ברי, כי בנקל ניתן לבחון האם בדיקה פלונית נערכה לפי הכללים ובתנאים אופטימליים אם לאו. עם זאת, העובדה שמדובר בבודקים העובדים באותו מכון, מקצועיים ככל שיהיו, מקשה על תחושת הנייטרליות בקרב הנבדק. ברור הרי, שבודק מאותו מכון פוליגרף יתקשה להפריך לחלוטין תוצאות בדיקת חברו או שותפו. לפיכך, מתרבים המקרים בגדרם פונים נבדקים (אך גם בודקים החברים למקצוע), לקבלת חוות דעת נוספת באשר לתהליך הבדיקה. תופעה זו היא תופעה מבורכת ככל שאכן מבוצעת בקרת איכות מקצועית כמתואר להלן. עם זאת ובמקרים בהם בקרת האיכות הינה חובבנית, או מקום בו חוות הדעת הנוספת ניתנת לנבדק "בהזמנה", קרי חוות הדעת משנה מתוצאות חוות הדעת המקורית שניתנה לנבדק, הדבר לא רק מחשיד, אלא עלול לסכן את אמון הציבור בבדיקות ובבודקי הפוליגרף. אין בכך כדי לומר כי לא תיתכן בדיקת פוליגרף שתוצאתה תסתור בדיקה קודמת. הדבר אפשרי ואף קורה, אם כי לא לעיתים קרובות. החשש הוא מפני ניסיון של בודק פוליגרף לרצות נבדק, אשר נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף במכון אחר, ולהתפשר על מקצועיות הבדיקה תוך קביעה מרככת ו/או סותרת של ממצאי הבדיקה.
בקרת איכות הינה לשיטתנו הכרח בענף מקצועי הדואג וחפץ בשיפור מתמיד מחד, אך המודע לבעייתיות הטמונה בדרך פעולתו מאידך.
בקרת האיכות של בדיקות הפוליגרף משקפת לשיטתנו את קפיצת המדרגה הנדרשת בענף הפוליגרף כתחום מקצועי אל עבר המדעיות, המומחיות והמקצוענות האמיתית. בקרת האיכות הינה כלי שגרתי בעבודתם של מערכי בודקי הפוליגרף במוסדות אכיפת החוק בארה"ב והגיעה השעה כי תהפוך גם לנחלת השוק הפרטי.
בקרת האיכות יכולה לשמש כלי לבדיקת עמידת הבודק בתנאים מינימליים הנדרשים מבודק הפוליגרף מתוף חובת המקצועיות שלו כלפי הנבדק. הבקרה היא ביחס למידת המיומנות של הבודק, טיב פעולותיו כבודק, אופיו של הראיון המקדמי, מידת האמון שניתנה בו במהלך האינטראקציה שנוצרה במהלך הבדיקה, ניסוח השאלות (בקרה ורלבנט), מספר תרשימי הבדיקה שערך, שיטת הבדיקה שנקט, טיבם ומידת מובהקותם ובהירותם של תרשימי הבדיקה שהופקו בבדיקה, נכונות הניקוד שניתן על ידו לתגובות הפיסיולוגיות המופיעות על גבי התרשים, הציינון הכולל וכיו"ב פרמטרים.
בקרת איכות של ממש צריכה לשלב את ניסיון מאה השנים בהן נערכו מאות אלפי ואולי מיליוני בדיקות פוליגרף ברחבי העולם כדי להסיק מסקנות באשר למידת הדיוק, המהימנות והמקצועיות של הבדיקה שעומדת לביקורת. בקרת האיכות היא כללית ופרטנית ; כללית במובן זה שהיא יכולה לבקר כל מהלך של בדיקת פוליגרף מבחינת התנאים הכלליים לביצוע בדיקה כהלכתה מתחילה ועד תום, הן מהפן המקצועי והן מהפן האתי. פרטנית במובן הזה, שהיא תדע לבחון האם בדיקת עברייני מין, בדיקת קבלה לעבודה, בדיקת אירוע פלילי, אכן בוצעו לפי הקריטריונים הרלבנטיים לסוגים אלה של בדיקות.
בדיקות פוליגרף מקצועיות בארה"ב חייבות להתאים עצמן לסטנדרטים מחמירים של גופים שונים על מנת שתיחשבנה לבדיקות ברות בקרת איכות.
בקרת איכות צריכה להיות הערכה סודית, דיסקרטית של בדיקת פוליגרף שבוצעה לנבדק. המטרה היא להבטיח באמצעות בקרת איכות את קיומן של בדיקות הפוליגרף על פי סטנדרטים מחמירים מבחינה מקצועית ואתית. לכאורה ניתן לבקר כל תרשים בדיקה כשלעצמו, אך לטעמנו הנכון הוא להעמיד תחת שרביט הביקורת את תהליך הבדיקה שנערך לנבדק מתחילתו עד תומו ולבחון עד כמה הוא ממלא אחר תנאי המקצוע כדי לקבוע האם אכן נערך תהליך ראוי אם לאו. הליך של בקרת איכות מתמדת מחסן איפוא את הנוקט בשיטה זו, מפני ביקורת עתידית ביחס לטיב הבדיקה ורמתה.
לאחר שנסקר הליך הבדיקה בפוליגרף באורח ממצה, סבורים אנו כי הגיעה השעה לנסח אמות מידה למודל בקרת איכות לבדיקת הפוליגרף כדלהלן :
1. מסמכים וחומרים שנמסרו לבקרת איכות:
1.1. תרשימי בדיקה (כמה?)
1.2. דף שאלות הבדיקה.
1.3. טופס הסכמה לביצוע הבדיקה.
1.4. טופס ראיון מקדמי (pretest).
1.5. הדו"ח הסופי.
1.6. דף הניקוד והציינון.
1.7. תדפיס ניקוד ממוחשב.
1.8. מסמכים שהביא עמו הנבדק.
1.9. ראיות או חומר חקירה פלילי (ככל שיש).
1.10. שאלון עבר יחסי מין (ביחס לנבדקים בתחום עבריינות המין)
1.11. תקליטור שמע / אודיו של הבדיקה.
1.12. דיסק/קובץ וידאו של הבדיקה.
2. ממצאים פיסיולוגיים:
2.1. עמד בסטנדרטים ?
2.2. פחות מדי תרשימי בדיקה ?
2.3. יותר מדי תרשימי בדיקה?
2.4. סימון חסר על גבי תרשימי הבדיקה?
2.5. סימון לא נכון על גבי תרשימי הבדיקה של הערות בודק?
2.6. קצב תשאול דל.
2.7. טווח אמפליטודה שגוי .
2.8. ממצאים חופפים של תגובות נבדק.
2.9. יותר מדי שינויי והתאמות כיול במהלך בדיקה.
2.10. שינויים בעליות הגראפיות במהלך הבדיקה.
3. שיתוף פעולה מצד הנבדק:
3.1. ביצע בהתאמה את כל ההוראות והנחיות הבודק באופן משביע רצון?
3.2. נשימה מניפולטיבית ומתומרנת בכוונה?
3.3. תנועות נסתרות, חשאיות מצד הנבדק במהלך הבדיקה?
3.4. תנועות מוגזמות?
3.5. תנועות מכוונות?
3.6. בעייתיות בתשובות הנבדק?
3.7. תגובות הנובעות משכנוע עצמי?
3.8. אחר, פירוט : _____________
4. טכניקת הבדיקה:
4.1. בדיקה חד נושאית.
4.2. בדיקה רב נושאית.
4.3. רלבנט/אי רלבנט.
4.3.1. פלילית.
4.3.2. סינון (screening).
4.4. טכניקת ריד (גלובלית/קלינית)
4.5. בדיקת zone השוואתית (zct)
4.5.1. שיטת באקסטר
4.5.2. שיטת מטה
4.5.3. שיטת צבא ארה"ב (dodpi)
4.5.4. שיטת יוטה.
4.5.5 שיטה אחרת.
4.6. טכניקת שאלות כלליות מתוקנת (MGQT)
4.6.1. שיטת חיל האוויר האמריקני
4.6.2. שיטת צבא ארה"ב
4.7. שיטת פרטי חקירה מוכמנים (פח"מ)
4.8. שיטת שיא המתח (Peak of Tension - P.O.T)
4.8.1. טכניקת הפתרון הידוע
4.8.2 טכניקת האיתור/החיפוש
4.9. טכניקה אחרת.
5. שיקולים אתיים:
5.1. לא אובחנו הפרות משמעת/ליקויים אתיים
5.2. השאלות לא נשאלו בראיון המקדמי.
5.3. שאלות בדיקה בלתי מתאימות.
5.4. פרוצדורת בדיקה בלתי תקינה.
5.5. תנאים לא ראויים לביצוע בדיקה .
5.6. פרטים נוספים: _________________
6. שאלות רלבנטיות:
6.1. מספקות ומשביעות רצון.
6.2. בחירה שגויה של מטרת הבדיקה.
6.3. ניסוח שגוי של שאלת הרלבנט.
6.4. שאלות מורכבות/מסובכות מדי.
6.5. אחר: ________________
7. שאלות בקרה:
7.1. שאלת שקר מסתבר:
7.1.1. מספקת/משביעת רצון.
7.1.2 לא שקר מסתבר.
7.1.3. רלבנטיות יתר (ממוקדות יתר על המידה).
7.1.4 אחר: ______________
7.2. שאלת שקר מכוון:
7.2.1. מספקת/משביעת רצון
7.2.2. אחר:______________
8. שאלות טכניות אחרות:
8.1. כולן משביעות רצון/מספקות
8.2. שאלות אי-רלבנטיות שגויות.
8.3. שאלות סימפטומטיות שגויות.
8.4. שאלות הקרבה שגויות.
8.5. פרטים: ____________
9. פענוח תרשים בדיקה:
9.1. גלובלי
9.2. ציינון תלת ספרתי.
9.3. ציינון 7 ספרות.
9.4. אלגוריתם ממוחשב.
9.5. שיטת דיוויד לייקן.
9.6. האם השיטה האנליטית הולמת?
9.7. האם ההחלטה נתמכת ותקפה לפי שיטת הניתוח שננקטה?
9.8. פרטים נוספים: _______________
10. תיעוד:
10.1. תיעוד מושלם, יסודי, מאורגן ומדוייק.
10.2. תיעוד חסר ובלתי מספיק.
11. סיכום כללי:
11.1. הבדיקה עמדה והתאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.2. הבדיקה לא עמדה ולא התאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.3. שיפורים מוצעים: ________________________________
11.4. מספר עמודים מצורפים: ___________________________
12. זיהוי בדיקת פוליגרף:
12.1. שם הנבדק: _________________
12.2. שם הבודק: _________________
12.3. תאריך בדיקה: _______________
12.4. תאריך בקרת איכות: _____________
12.5. פרטי בודק איכות: ______________
11.5. בקרת איכות בבדיקת הפוליגרף האידיאלית:
עם התקדמות העיסוק בפוליגרף והפיכתו מעניין חובבני לתחום מקצועני, הולכת ומתחזקת תופעת : "חוות דעת שנייה" ("second opinion"). הן נבדקים המאוכזבים מהליך או תוצאות בדיקתם והן בודקים המעוניינים לאשש את תוצאות הבדיקות שערכו, מחפשים אחר מנגנון של בקרת איכות. מקום בו מדובר במכון פוליגרף הכולל מספר בודקים, ברי, כי בנקל ניתן לבחון האם בדיקה פלונית נערכה לפי הכללים ובתנאים אופטימליים אם לאו. עם זאת, העובדה שמדובר בבודקים העובדים באותו מכון, מקצועיים ככל שיהיו, מקשה על תחושת הנייטרליות בקרב הנבדק. ברור הרי, שבודק מאותו מכון פוליגרף יתקשה להפריך לחלוטין תוצאות בדיקת חברו או שותפו. לפיכך, מתרבים המקרים בגדרם פונים נבדקים (אך גם בודקים החברים למקצוע), לקבלת חוות דעת נוספת באשר לתהליך הבדיקה. תופעה זו היא תופעה מבורכת ככל שאכן מבוצעת בקרת איכות מקצועית כמתואר להלן. עם זאת ובמקרים בהם בקרת האיכות הינה חובבנית, או מקום בו חוות הדעת הנוספת ניתנת לנבדק "בהזמנה", קרי חוות הדעת משנה מתוצאות חוות הדעת המקורית שניתנה לנבדק, הדבר לא רק מחשיד, אלא עלול לסכן את אמון הציבור בבדיקות ובבודקי הפוליגרף. אין בכך כדי לומר כי לא תיתכן בדיקת פוליגרף שתוצאתה תסתור בדיקה קודמת. הדבר אפשרי ואף קורה, אם כי לא לעיתים קרובות. החשש הוא מפני ניסיון של בודק פוליגרף לרצות נבדק, אשר נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף במכון אחר, ולהתפשר על מקצועיות הבדיקה תוך קביעה מרככת ו/או סותרת של ממצאי הבדיקה.
בקרת איכות הינה לשיטתנו הכרח בענף מקצועי הדואג וחפץ בשיפור מתמיד מחד, אך המודע לבעייתיות הטמונה בדרך פעולתו מאידך.
בקרת האיכות של בדיקות הפוליגרף משקפת לשיטתנו את קפיצת המדרגה הנדרשת בענף הפוליגרף כתחום מקצועי אל עבר המדעיות, המומחיות והמקצוענות האמיתית. בקרת האיכות הינה כלי שגרתי בעבודתם של מערכי בודקי הפוליגרף במוסדות אכיפת החוק בארה"ב והגיעה השעה כי תהפוך גם לנחלת השוק הפרטי.
בקרת האיכות יכולה לשמש כלי לבדיקת עמידת הבודק בתנאים מינימליים הנדרשים מבודק הפוליגרף מתוף חובת המקצועיות שלו כלפי הנבדק. הבקרה היא ביחס למידת המיומנות של הבודק, טיב פעולותיו כבודק, אופיו של הראיון המקדמי, מידת האמון שניתנה בו במהלך האינטראקציה שנוצרה במהלך הבדיקה, ניסוח השאלות (בקרה ורלבנט), מספר תרשימי הבדיקה שערך, שיטת הבדיקה שנקט, טיבם ומידת מובהקותם ובהירותם של תרשימי הבדיקה שהופקו בבדיקה, נכונות הניקוד שניתן על ידו לתגובות הפיסיולוגיות המופיעות על גבי התרשים, הציינון הכולל וכיו"ב פרמטרים.
בקרת איכות של ממש צריכה לשלב את ניסיון מאה השנים בהן נערכו מאות אלפי ואולי מיליוני בדיקות פוליגרף ברחבי העולם כדי להסיק מסקנות באשר למידת הדיוק, המהימנות והמקצועיות של הבדיקה שעומדת לביקורת. בקרת האיכות היא כללית ופרטנית ; כללית במובן זה שהיא יכולה לבקר כל מהלך של בדיקת פוליגרף מבחינת התנאים הכלליים לביצוע בדיקה כהלכתה מתחילה ועד תום, הן מהפן המקצועי והן מהפן האתי. פרטנית במובן הזה, שהיא תדע לבחון האם בדיקת עברייני מין, בדיקת קבלה לעבודה, בדיקת אירוע פלילי, אכן בוצעו לפי הקריטריונים הרלבנטיים לסוגים אלה של בדיקות.
בדיקות פוליגרף מקצועיות בארה"ב חייבות להתאים עצמן לסטנדרטים מחמירים של גופים שונים על מנת שתיחשבנה לבדיקות ברות בקרת איכות.
בקרת איכות צריכה להיות הערכה סודית, דיסקרטית של בדיקת פוליגרף שבוצעה לנבדק. המטרה היא להבטיח באמצעות בקרת איכות את קיומן של בדיקות הפוליגרף על פי סטנדרטים מחמירים מבחינה מקצועית ואתית. לכאורה ניתן לבקר כל תרשים בדיקה כשלעצמו, אך לטעמנו הנכון הוא להעמיד תחת שרביט הביקורת את תהליך הבדיקה שנערך לנבדק מתחילתו עד תומו ולבחון עד כמה הוא ממלא אחר תנאי המקצוע כדי לקבוע האם אכן נערך תהליך ראוי אם לאו. הליך של בקרת איכות מתמדת מחסן איפוא את הנוקט בשיטה זו, מפני ביקורת עתידית ביחס לטיב הבדיקה ורמתה.
לאחר שנסקר הליך הבדיקה בפוליגרף באורח ממצה, סבורים אנו כי הגיעה השעה לנסח אמות מידה למודל בקרת איכות לבדיקת הפוליגרף כדלהלן :
8. מסמכים וחומרים שנמסרו לבקרת איכות:
8.1. תרשימי בדיקה (כמה?)
8.2. דף שאלות הבדיקה.
8.3. טופס הסכמה לביצוע הבדיקה.
8.4. טופס ראיון מקדמי (pretest).
8.5. הדו"ח הסופי.
8.6. דף הניקוד והציינון.
8.7. תדפיס ניקוד ממוחשב.
8.8. מסמכים שהביא עמו הנבדק.
8.9. ראיות או חומר חקירה פלילי (ככל שיש).
8.10. שאלון עבר יחסי מין (ביחס לנבדקים בתחום עבריינות המין)
8.11. תקליטור שמע / אודיו של הבדיקה.
8.12. דיסק/קובץ וידאו של הבדיקה.
9. ממצאים פיסיולוגיים:
9.1. עמד בסטנדרטים ?
9.2. פחות מדי תרשימי בדיקה ?
9.3. יותר מדי תרשימי בדיקה?
9.4. סימון חסר על גבי תרשימי הבדיקה?
9.5. סימון לא נכון על גבי תרשימי הבדיקה של הערות בודק?
9.6. קצב תשאול דל.
9.7. טווח אמפליטודה שגוי .
9.8. ממצאים חופפים של תגובות נבדק.
9.9. יותר מדי שינויי והתאמות כיול במהלך בדיקה.
9.10. שינויים בעליות הגראפיות במהלך הבדיקה.
10. שיתוף פעולה מצד הנבדק:
10.1. ביצע בהתאמה את כל ההוראות והנחיות הבודק באופן משביע רצון?
10.2. נשימה מניפולטיבית ומתומרנת בכוונה?
10.3. תנועות נסתרות, חשאיות מצד הנבדק במהלך הבדיקה?
10.4. תנועות מוגזמות?
10.5. תנועות מכוונות?
10.6. בעייתיות בתשובות הנבדק?
10.7. תגובות הנובעות משכנוע עצמי?
10.8. אחר, פירוט : _____________
11. טכניקת הבדיקה:
11.1. בדיקה חד נושאית.
11.2. בדיקה רב נושאית.
11.3. רלבנט/אי רלבנט.
4.3.1. פלילית.
4.3.2. סינון (screening).
11.4. טכניקת ריד (גלובלית/קלינית)
11.5. בדיקת zone השוואתית (zct)
4.5.1. שיטת באקסטר
4.5.2. שיטת מטה
4.5.3. שיטת צבא ארה"ב (dodpi)
4.5.4. שיטת יוטה.
4.5.5 שיטה אחרת.
11.6. טכניקת שאלות כלליות מתוקנת (MGQT)
4.6.1. שיטת חיל האוויר האמריקני
4.6.2. שיטת צבא ארה"ב
11.7. שיטת פרטי חקירה מוכמנים (פח"מ)
11.8. שיטת שיא המתח (Peak of Tension - P.O.T)
4.8.1. טכניקת הפתרון הידוע
4.8.2 טכניקת האיתור/החיפוש
11.9. טכניקה אחרת.
12. שיקולים אתיים:
12.1. לא אובחנו הפרות משמעת/ליקויים אתיים
12.2. השאלות לא נשאלו בראיון המקדמי.
12.3. שאלות בדיקה בלתי מתאימות.
12.4. פרוצדורת בדיקה בלתי תקינה.
12.5. תנאים לא ראויים לביצוע בדיקה .
12.6. פרטים נוספים: _________________
13. שאלות רלבנטיות:
13.1. מספקות ומשביעות רצון.
13.2. בחירה שגויה של מטרת הבדיקה.
13.3. ניסוח שגוי של שאלת הרלבנט.
13.4. שאלות מורכבות/מסובכות מדי.
13.5. אחר: ________________
14. שאלות בקרה:
7.1. שאלת שקר מסתבר:
7.1.1. מספקת/משביעת רצון.
7.1.2 לא שקר מסתבר.
7.1.3. רלבנטיות יתר (ממוקדות יתר על המידה).
7.1.4 אחר: ______________
9.2. שאלת שקר מכוון:
7.2.1. מספקת/משביעת רצון
7.2.2. אחר:______________
10. שאלות טכניות אחרות:
8.6. כולן משביעות רצון/מספקות
8.7. שאלות אי-רלבנטיות שגויות.
8.8. שאלות סימפטומטיות שגויות.
8.9. שאלות הקרבה שגויות.
8.10. פרטים: ____________
11. פענוח תרשים בדיקה:
9.9. גלובלי
9.10. ציינון תלת ספרתי.
9.11. ציינון 7 ספרות.
9.12. אלגוריתם ממוחשב.
9.13. שיטת דיוויד לייקן.
9.14. האם השיטה האנליטית הולמת?
9.15. האם ההחלטה נתמכת ותקפה לפי שיטת הניתוח שננקטה?
9.16. פרטים נוספים: _______________
10. תיעוד:
10.1. תיעוד מושלם, יסודי, מאורגן ומדוייק.
10.2. תיעוד חסר ובלתי מספיק.
11. סיכום כללי:
11.1. הבדיקה עמדה והתאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.2. הבדיקה לא עמדה ולא התאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.3. שיפורים מוצעים: ________________________________
11.4. מספר עמודים מצורפים: ___________________________
13. זיהוי בדיקת פוליגרף:
13.1. שם הנבדק: _________________
13.2. שם הבודק: _________________
13.3. תאריך בדיקה: _______________
13.4. תאריך בקרת איכות: _____________
13.5. פרטי בודק איכות: ______________
עם התקדמות העיסוק בפוליגרף והפיכתו מעניין חובבני לתחום מקצועני, הולכת ומתחזקת תופעת : "חוות דעת שנייה" ("second opinion"). הן נבדקים המאוכזבים מהליך או תוצאות בדיקתם והן בודקים המעוניינים לאשש את תוצאות הבדיקות שערכו, מחפשים אחר מנגנון של בקרת איכות. מקום בו מדובר במכון פוליגרף הכולל מספר בודקים, ברי, כי בנקל ניתן לבחון האם בדיקה פלונית נערכה לפי הכללים ובתנאים אופטימליים אם לאו. עם זאת, העובדה שמדובר בבודקים העובדים באותו מכון, מקצועיים ככל שיהיו, מקשה על תחושת הנייטרליות בקרב הנבדק. ברור הרי, שבודק מאותו מכון פוליגרף יתקשה להפריך לחלוטין תוצאות בדיקת חברו או שותפו. לפיכך, מתרבים המקרים בגדרם פונים נבדקים (אך גם בודקים החברים למקצוע), לקבלת חוות דעת נוספת באשר לתהליך הבדיקה. תופעה זו היא תופעה מבורכת ככל שאכן מבוצעת בקרת איכות מקצועית כמתואר להלן. עם זאת ובמקרים בהם בקרת האיכות הינה חובבנית, או מקום בו חוות הדעת הנוספת ניתנת לנבדק "בהזמנה", קרי חוות הדעת משנה מתוצאות חוות הדעת המקורית שניתנה לנבדק, הדבר לא רק מחשיד, אלא עלול לסכן את אמון הציבור בבדיקות ובבודקי הפוליגרף. אין בכך כדי לומר כי לא תיתכן בדיקת פוליגרף שתוצאתה תסתור בדיקה קודמת. הדבר אפשרי ואף קורה, אם כי לא לעיתים קרובות. החשש הוא מפני ניסיון של בודק פוליגרף לרצות נבדק, אשר נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף במכון אחר, ולהתפשר על מקצועיות הבדיקה תוך קביעה מרככת ו/או סותרת של ממצאי הבדיקה.
בקרת איכות הינה לשיטתנו הכרח בענף מקצועי הדואג וחפץ בשיפור מתמיד מחד, אך המודע לבעייתיות הטמונה בדרך פעולתו מאידך.
בקרת האיכות של בדיקות הפוליגרף משקפת לשיטתנו את קפיצת המדרגה הנדרשת בענף הפוליגרף כתחום מקצועי אל עבר המדעיות, המומחיות והמקצוענות האמיתית. בקרת האיכות הינה כלי שגרתי בעבודתם של מערכי בודקי הפוליגרף במוסדות אכיפת החוק בארה"ב והגיעה השעה כי תהפוך גם לנחלת השוק הפרטי.
בקרת האיכות יכולה לשמש כלי לבדיקת עמידת הבודק בתנאים מינימליים הנדרשים מבודק הפוליגרף מתוף חובת המקצועיות שלו כלפי הנבדק. הבקרה היא ביחס למידת המיומנות של הבודק, טיב פעולותיו כבודק, אופיו של הראיון המקדמי, מידת האמון שניתנה בו במהלך האינטראקציה שנוצרה במהלך הבדיקה, ניסוח השאלות (בקרה ורלבנט), מספר תרשימי הבדיקה שערך, שיטת הבדיקה שנקט, טיבם ומידת מובהקותם ובהירותם של תרשימי הבדיקה שהופקו בבדיקה, נכונות הניקוד שניתן על ידו לתגובות הפיסיולוגיות המופיעות על גבי התרשים, הציינון הכולל וכיו"ב פרמטרים.
בקרת איכות של ממש צריכה לשלב את ניסיון מאה השנים בהן נערכו מאות אלפי ואולי מיליוני בדיקות פוליגרף ברחבי העולם כדי להסיק מסקנות באשר למידת הדיוק, המהימנות והמקצועיות של הבדיקה שעומדת לביקורת. בקרת האיכות היא כללית ופרטנית ; כללית במובן זה שהיא יכולה לבקר כל מהלך של בדיקת פוליגרף מבחינת התנאים הכלליים לביצוע בדיקה כהלכתה מתחילה ועד תום, הן מהפן המקצועי והן מהפן האתי. פרטנית במובן הזה, שהיא תדע לבחון האם בדיקת עברייני מין, בדיקת קבלה לעבודה, בדיקת אירוע פלילי, אכן בוצעו לפי הקריטריונים הרלבנטיים לסוגים אלה של בדיקות.
בדיקות פוליגרף מקצועיות בארה"ב חייבות להתאים עצמן לסטנדרטים מחמירים של גופים שונים על מנת שתיחשבנה לבדיקות ברות בקרת איכות.
בקרת איכות צריכה להיות הערכה סודית, דיסקרטית של בדיקת פוליגרף שבוצעה לנבדק. המטרה היא להבטיח באמצעות בקרת איכות את קיומן של בדיקות הפוליגרף על פי סטנדרטים מחמירים מבחינה מקצועית ואתית. לכאורה ניתן לבקר כל תרשים בדיקה כשלעצמו, אך לטעמנו הנכון הוא להעמיד תחת שרביט הביקורת את תהליך הבדיקה שנערך לנבדק מתחילתו עד תומו ולבחון עד כמה הוא ממלא אחר תנאי המקצוע כדי לקבוע האם אכן נערך תהליך ראוי אם לאו. הליך של בקרת איכות מתמדת מחסן איפוא את הנוקט בשיטה זו, מפני ביקורת עתידית ביחס לטיב הבדיקה ורמתה.
לאחר שנסקר הליך הבדיקה בפוליגרף באורח ממצה, סבורים אנו כי הגיעה השעה לנסח אמות מידה למודל בקרת איכות לבדיקת הפוליגרף כדלהלן :
1. מסמכים וחומרים שנמסרו לבקרת איכות:
1.1. תרשימי בדיקה (כמה?)
1.2. דף שאלות הבדיקה.
1.3. טופס הסכמה לביצוע הבדיקה.
1.4. טופס ראיון מקדמי (pretest).
1.5. הדו"ח הסופי.
1.6. דף הניקוד והציינון.
1.7. תדפיס ניקוד ממוחשב.
1.8. מסמכים שהביא עמו הנבדק.
1.9. ראיות או חומר חקירה פלילי (ככל שיש).
1.10. שאלון עבר יחסי מין (ביחס לנבדקים בתחום עבריינות המין)
1.11. תקליטור שמע / אודיו של הבדיקה.
1.12. דיסק/קובץ וידאו של הבדיקה.
2. ממצאים פיסיולוגיים:
2.1. עמד בסטנדרטים ?
2.2. פחות מדי תרשימי בדיקה ?
2.3. יותר מדי תרשימי בדיקה?
2.4. סימון חסר על גבי תרשימי הבדיקה?
2.5. סימון לא נכון על גבי תרשימי הבדיקה של הערות בודק?
2.6. קצב תשאול דל.
2.7. טווח אמפליטודה שגוי .
2.8. ממצאים חופפים של תגובות נבדק.
2.9. יותר מדי שינויי והתאמות כיול במהלך בדיקה.
2.10. שינויים בעליות הגראפיות במהלך הבדיקה.
3. שיתוף פעולה מצד הנבדק:
3.1. ביצע בהתאמה את כל ההוראות והנחיות הבודק באופן משביע רצון?
3.2. נשימה מניפולטיבית ומתומרנת בכוונה?
3.3. תנועות נסתרות, חשאיות מצד הנבדק במהלך הבדיקה?
3.4. תנועות מוגזמות?
3.5. תנועות מכוונות?
3.6. בעייתיות בתשובות הנבדק?
3.7. תגובות הנובעות משכנוע עצמי?
3.8. אחר, פירוט : _____________
4. טכניקת הבדיקה:
4.1. בדיקה חד נושאית.
4.2. בדיקה רב נושאית.
4.3. רלבנט/אי רלבנט.
4.3.1. פלילית.
4.3.2. סינון (screening).
4.4. טכניקת ריד (גלובלית/קלינית)
4.5. בדיקת zone השוואתית (zct)
4.5.1. שיטת באקסטר
4.5.2. שיטת מטה
4.5.3. שיטת צבא ארה"ב (dodpi)
4.5.4. שיטת יוטה.
4.5.5 שיטה אחרת.
4.6. טכניקת שאלות כלליות מתוקנת (MGQT)
4.6.1. שיטת חיל האוויר האמריקני
4.6.2. שיטת צבא ארה"ב
4.7. שיטת פרטי חקירה מוכמנים (פח"מ)
4.8. שיטת שיא המתח (Peak of Tension - P.O.T)
4.8.1. טכניקת הפתרון הידוע
4.8.2 טכניקת האיתור/החיפוש
4.9. טכניקה אחרת.
5. שיקולים אתיים:
5.1. לא אובחנו הפרות משמעת/ליקויים אתיים
5.2. השאלות לא נשאלו בראיון המקדמי.
5.3. שאלות בדיקה בלתי מתאימות.
5.4. פרוצדורת בדיקה בלתי תקינה.
5.5. תנאים לא ראויים לביצוע בדיקה .
5.6. פרטים נוספים: _________________
6. שאלות רלבנטיות:
6.1. מספקות ומשביעות רצון.
6.2. בחירה שגויה של מטרת הבדיקה.
6.3. ניסוח שגוי של שאלת הרלבנט.
6.4. שאלות מורכבות/מסובכות מדי.
6.5. אחר: ________________
7. שאלות בקרה:
7.1. שאלת שקר מסתבר:
7.1.1. מספקת/משביעת רצון.
7.1.2 לא שקר מסתבר.
7.1.3. רלבנטיות יתר (ממוקדות יתר על המידה).
7.1.4 אחר: ______________
7.2. שאלת שקר מכוון:
7.2.1. מספקת/משביעת רצון
7.2.2. אחר:______________
8. שאלות טכניות אחרות:
8.1. כולן משביעות רצון/מספקות
8.2. שאלות אי-רלבנטיות שגויות.
8.3. שאלות סימפטומטיות שגויות.
8.4. שאלות הקרבה שגויות.
8.5. פרטים: ____________
9. פענוח תרשים בדיקה:
9.1. גלובלי
9.2. ציינון תלת ספרתי.
9.3. ציינון 7 ספרות.
9.4. אלגוריתם ממוחשב.
9.5. שיטת דיוויד לייקן.
9.6. האם השיטה האנליטית הולמת?
9.7. האם ההחלטה נתמכת ותקפה לפי שיטת הניתוח שננקטה?
9.8. פרטים נוספים: _______________
10. תיעוד:
10.1. תיעוד מושלם, יסודי, מאורגן ומדוייק.
10.2. תיעוד חסר ובלתי מספיק.
11. סיכום כללי:
11.1. הבדיקה עמדה והתאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.2. הבדיקה לא עמדה ולא התאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.3. שיפורים מוצעים: ________________________________
11.4. מספר עמודים מצורפים: ___________________________
12. זיהוי בדיקת פוליגרף:
12.1. שם הנבדק: _________________
12.2. שם הבודק: _________________
12.3. תאריך בדיקה: _______________
12.4. תאריך בקרת איכות: _____________
12.5. פרטי בודק איכות: ______________
11.5. בקרת איכות בבדיקת הפוליגרף האידיאלית:
עם התקדמות העיסוק בפוליגרף והפיכתו מעניין חובבני לתחום מקצועני, הולכת ומתחזקת תופעת : "חוות דעת שנייה" ("second opinion"). הן נבדקים המאוכזבים מהליך או תוצאות בדיקתם והן בודקים המעוניינים לאשש את תוצאות הבדיקות שערכו, מחפשים אחר מנגנון של בקרת איכות. מקום בו מדובר במכון פוליגרף הכולל מספר בודקים, ברי, כי בנקל ניתן לבחון האם בדיקה פלונית נערכה לפי הכללים ובתנאים אופטימליים אם לאו. עם זאת, העובדה שמדובר בבודקים העובדים באותו מכון, מקצועיים ככל שיהיו, מקשה על תחושת הנייטרליות בקרב הנבדק. ברור הרי, שבודק מאותו מכון פוליגרף יתקשה להפריך לחלוטין תוצאות בדיקת חברו או שותפו. לפיכך, מתרבים המקרים בגדרם פונים נבדקים (אך גם בודקים החברים למקצוע), לקבלת חוות דעת נוספת באשר לתהליך הבדיקה. תופעה זו היא תופעה מבורכת ככל שאכן מבוצעת בקרת איכות מקצועית כמתואר להלן. עם זאת ובמקרים בהם בקרת האיכות הינה חובבנית, או מקום בו חוות הדעת הנוספת ניתנת לנבדק "בהזמנה", קרי חוות הדעת משנה מתוצאות חוות הדעת המקורית שניתנה לנבדק, הדבר לא רק מחשיד, אלא עלול לסכן את אמון הציבור בבדיקות ובבודקי הפוליגרף. אין בכך כדי לומר כי לא תיתכן בדיקת פוליגרף שתוצאתה תסתור בדיקה קודמת. הדבר אפשרי ואף קורה, אם כי לא לעיתים קרובות. החשש הוא מפני ניסיון של בודק פוליגרף לרצות נבדק, אשר נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף במכון אחר, ולהתפשר על מקצועיות הבדיקה תוך קביעה מרככת ו/או סותרת של ממצאי הבדיקה.
בקרת איכות הינה לשיטתנו הכרח בענף מקצועי הדואג וחפץ בשיפור מתמיד מחד, אך המודע לבעייתיות הטמונה בדרך פעולתו מאידך.
בקרת האיכות של בדיקות הפוליגרף משקפת לשיטתנו את קפיצת המדרגה הנדרשת בענף הפוליגרף כתחום מקצועי אל עבר המדעיות, המומחיות והמקצוענות האמיתית. בקרת האיכות הינה כלי שגרתי בעבודתם של מערכי בודקי הפוליגרף במוסדות אכיפת החוק בארה"ב והגיעה השעה כי תהפוך גם לנחלת השוק הפרטי.
בקרת האיכות יכולה לשמש כלי לבדיקת עמידת הבודק בתנאים מינימליים הנדרשים מבודק הפוליגרף מתוף חובת המקצועיות שלו כלפי הנבדק. הבקרה היא ביחס למידת המיומנות של הבודק, טיב פעולותיו כבודק, אופיו של הראיון המקדמי, מידת האמון שניתנה בו במהלך האינטראקציה שנוצרה במהלך הבדיקה, ניסוח השאלות (בקרה ורלבנט), מספר תרשימי הבדיקה שערך, שיטת הבדיקה שנקט, טיבם ומידת מובהקותם ובהירותם של תרשימי הבדיקה שהופקו בבדיקה, נכונות הניקוד שניתן על ידו לתגובות הפיסיולוגיות המופיעות על גבי התרשים, הציינון הכולל וכיו"ב פרמטרים.
בקרת איכות של ממש צריכה לשלב את ניסיון מאה השנים בהן נערכו מאות אלפי ואולי מיליוני בדיקות פוליגרף ברחבי העולם כדי להסיק מסקנות באשר למידת הדיוק, המהימנות והמקצועיות של הבדיקה שעומדת לביקורת. בקרת האיכות היא כללית ופרטנית ; כללית במובן זה שהיא יכולה לבקר כל מהלך של בדיקת פוליגרף מבחינת התנאים הכלליים לביצוע בדיקה כהלכתה מתחילה ועד תום, הן מהפן המקצועי והן מהפן האתי. פרטנית במובן הזה, שהיא תדע לבחון האם בדיקת עברייני מין, בדיקת קבלה לעבודה, בדיקת אירוע פלילי, אכן בוצעו לפי הקריטריונים הרלבנטיים לסוגים אלה של בדיקות.
בדיקות פוליגרף מקצועיות בארה"ב חייבות להתאים עצמן לסטנדרטים מחמירים של גופים שונים על מנת שתיחשבנה לבדיקות ברות בקרת איכות.
בקרת איכות צריכה להיות הערכה סודית, דיסקרטית של בדיקת פוליגרף שבוצעה לנבדק. המטרה היא להבטיח באמצעות בקרת איכות את קיומן של בדיקות הפוליגרף על פי סטנדרטים מחמירים מבחינה מקצועית ואתית. לכאורה ניתן לבקר כל תרשים בדיקה כשלעצמו, אך לטעמנו הנכון הוא להעמיד תחת שרביט הביקורת את תהליך הבדיקה שנערך לנבדק מתחילתו עד תומו ולבחון עד כמה הוא ממלא אחר תנאי המקצוע כדי לקבוע האם אכן נערך תהליך ראוי אם לאו. הליך של בקרת איכות מתמדת מחסן איפוא את הנוקט בשיטה זו, מפני ביקורת עתידית ביחס לטיב הבדיקה ורמתה.
לאחר שנסקר הליך הבדיקה בפוליגרף באורח ממצה, סבורים אנו כי הגיעה השעה לנסח אמות מידה למודל בקרת איכות לבדיקת הפוליגרף כדלהלן :
8. מסמכים וחומרים שנמסרו לבקרת איכות:
8.1. תרשימי בדיקה (כמה?)
8.2. דף שאלות הבדיקה.
8.3. טופס הסכמה לביצוע הבדיקה.
8.4. טופס ראיון מקדמי (pretest).
8.5. הדו"ח הסופי.
8.6. דף הניקוד והציינון.
8.7. תדפיס ניקוד ממוחשב.
8.8. מסמכים שהביא עמו הנבדק.
8.9. ראיות או חומר חקירה פלילי (ככל שיש).
8.10. שאלון עבר יחסי מין (ביחס לנבדקים בתחום עבריינות המין)
8.11. תקליטור שמע / אודיו של הבדיקה.
8.12. דיסק/קובץ וידאו של הבדיקה.
9. ממצאים פיסיולוגיים:
9.1. עמד בסטנדרטים ?
9.2. פחות מדי תרשימי בדיקה ?
9.3. יותר מדי תרשימי בדיקה?
9.4. סימון חסר על גבי תרשימי הבדיקה?
9.5. סימון לא נכון על גבי תרשימי הבדיקה של הערות בודק?
9.6. קצב תשאול דל.
9.7. טווח אמפליטודה שגוי .
9.8. ממצאים חופפים של תגובות נבדק.
9.9. יותר מדי שינויי והתאמות כיול במהלך בדיקה.
9.10. שינויים בעליות הגראפיות במהלך הבדיקה.
10. שיתוף פעולה מצד הנבדק:
10.1. ביצע בהתאמה את כל ההוראות והנחיות הבודק באופן משביע רצון?
10.2. נשימה מניפולטיבית ומתומרנת בכוונה?
10.3. תנועות נסתרות, חשאיות מצד הנבדק במהלך הבדיקה?
10.4. תנועות מוגזמות?
10.5. תנועות מכוונות?
10.6. בעייתיות בתשובות הנבדק?
10.7. תגובות הנובעות משכנוע עצמי?
10.8. אחר, פירוט : _____________
11. טכניקת הבדיקה:
11.1. בדיקה חד נושאית.
11.2. בדיקה רב נושאית.
11.3. רלבנט/אי רלבנט.
4.3.1. פלילית.
4.3.2. סינון (screening).
11.4. טכניקת ריד (גלובלית/קלינית)
11.5. בדיקת zone השוואתית (zct)
4.5.1. שיטת באקסטר
4.5.2. שיטת מטה
4.5.3. שיטת צבא ארה"ב (dodpi)
4.5.4. שיטת יוטה.
4.5.5 שיטה אחרת.
11.6. טכניקת שאלות כלליות מתוקנת (MGQT)
4.6.1. שיטת חיל האוויר האמריקני
4.6.2. שיטת צבא ארה"ב
11.7. שיטת פרטי חקירה מוכמנים (פח"מ)
11.8. שיטת שיא המתח (Peak of Tension - P.O.T)
4.8.1. טכניקת הפתרון הידוע
4.8.2 טכניקת האיתור/החיפוש
11.9. טכניקה אחרת.
12. שיקולים אתיים:
12.1. לא אובחנו הפרות משמעת/ליקויים אתיים
12.2. השאלות לא נשאלו בראיון המקדמי.
12.3. שאלות בדיקה בלתי מתאימות.
12.4. פרוצדורת בדיקה בלתי תקינה.
12.5. תנאים לא ראויים לביצוע בדיקה .
12.6. פרטים נוספים: _________________
13. שאלות רלבנטיות:
13.1. מספקות ומשביעות רצון.
13.2. בחירה שגויה של מטרת הבדיקה.
13.3. ניסוח שגוי של שאלת הרלבנט.
13.4. שאלות מורכבות/מסובכות מדי.
13.5. אחר: ________________
14. שאלות בקרה:
7.1. שאלת שקר מסתבר:
7.1.1. מספקת/משביעת רצון.
7.1.2 לא שקר מסתבר.
7.1.3. רלבנטיות יתר (ממוקדות יתר על המידה).
7.1.4 אחר: ______________
9.2. שאלת שקר מכוון:
7.2.1. מספקת/משביעת רצון
7.2.2. אחר:______________
10. שאלות טכניות אחרות:
8.6. כולן משביעות רצון/מספקות
8.7. שאלות אי-רלבנטיות שגויות.
8.8. שאלות סימפטומטיות שגויות.
8.9. שאלות הקרבה שגויות.
8.10. פרטים: ____________
11. פענוח תרשים בדיקה:
9.9. גלובלי
9.10. ציינון תלת ספרתי.
9.11. ציינון 7 ספרות.
9.12. אלגוריתם ממוחשב.
9.13. שיטת דיוויד לייקן.
9.14. האם השיטה האנליטית הולמת?
9.15. האם ההחלטה נתמכת ותקפה לפי שיטת הניתוח שננקטה?
9.16. פרטים נוספים: _______________
10. תיעוד:
10.1. תיעוד מושלם, יסודי, מאורגן ומדוייק.
10.2. תיעוד חסר ובלתי מספיק.
11. סיכום כללי:
11.1. הבדיקה עמדה והתאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.2. הבדיקה לא עמדה ולא התאימה לסטנדרטים בכל המישורים והמדדים.
11.3. שיפורים מוצעים: ________________________________
11.4. מספר עמודים מצורפים: ___________________________
13. זיהוי בדיקת פוליגרף:
13.1. שם הנבדק: _________________
13.2. שם הבודק: _________________
13.3. תאריך בדיקה: _______________
13.4. תאריך בקרת איכות: _____________
13.5. פרטי בודק איכות: ______________
עו"ד אסף זגורי
אברהם זגורי - בודק פוליגרף.
מנהל מכון תמיר לפוליגרף.
ראה אתר http://www.tamir-polygraph.co.il
אברהם זגורי - בודק פוליגרף.
מנהל מכון תמיר לפוליגרף.
ראה אתר http://www.tamir-polygraph.co.il
