עיכוב ביצוע פסק דין שניתן לטובת נפגעת בתאונת דרכים ואשר הוגש עליו ערעור 

מדלן אזולאי נפגעה בתאונת דרכים.

את תביעתה לפיצויים, הגישה אזולאי לבית המשפט המחוזי בחיפה. התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח דולב, מבטחת הרכב בביטוח חובה.

בסוף המשפט, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי, בלהה גילאור, כי דולב חייבת לכסות את נזקי הגוף שנגרמו לאזולאי בתאונה. זאת למרות שאזולאי נהגה ברכב עם רשיון נהיגה שהוצא ע"י רשות הרישוי במדינת קליפורניה ולא עם רשיון נהיגה ישראלי.

לקבלת סקירת פסק הדין באתר לחץ כאן.

דולב ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. היא גם הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. דולב חששה כי אם ערעורה יתקבל, לא תוכל לגבות חזרה את סכום פסק הדין מאזולאי. זו האחרונה אינה משתכרת למחייתה מאז התאונה.

השופטת גילאור הבינה לחששה של דולב והורתה על עיכוב ביצוע פסק הדין.

החלטה זו המעכבת את ביצוע פסק הדין, הובאה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט העליון.

ככלל, מזכירה השופטת דליה דורנר, אין מקום לעכב את ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, אף אם הוגש ערעור על ידי הצד שהפסיד.
ההנחה היא כי כל פסק דין הוא נכון, עד שהוא מתהפך, אם בכלל.

אלא שלכלל זה יש חריג.

חריג זה משקף את הצורך לאפשר למפסיד לממש את זכותו לערער על פסק הדין.

לכן, במקרים מסוימים, יהיה מקום לעכב ביצוע של פסק הדין, כאשר ביצועו יביא לכך שהמפסיד לא יוכל להגשים את זכויותיו, אם יזכה בערעורו ולא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

האם מקרה זה נופל בגדר החריג? לדעת השופטת, התשובה שלילית.

לטובת אזולאי עומד פסק דין המוחזק כנכון. פסק דין זה מורה לדולב לשלם לה פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

אזולאי גם הביעה חשש לחוסנה הכלכלי של דולב, המצויה בהליכי מיזוג עם חברת ביטוח אחרת. דולב מצידה לא הסירה את החשש שהתעורר לאיתנותה הפיננסית וליכולתה לשלם את כספי הפיצויים שנפסקו לאזולאי.

אמנם, השופטת אינה מתעלמת מחששה של דולב לגבות חזרה את סכום פסק הדין מאזולאי המובטלת מעבודה. אולם, באיזון בין האינטרס של אזולאי לגבות כספי זכייתה לבין האינטרס של דולב לגבות חזרה את כספי הפיצויים אם תזכה בערעור - אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין במלואו.

לדעתה, התוצאה הראויה במקרה זה היא לפצל את סכום פסק הדין, באופן שרק חלקו ישולם לאזולאי. חלקו האחר, פוסקת השופטת, יופקד בנאמנות, עד להכרעה בערעור.
מסמך 277