פגיעה בתאונה, תוך כדי טעינה או פריקת מטען מרכב, אינה מכוסה בחוק הפיצויים ובפוליסת ביטוח החובה 

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התכוון להעמיד לזכות הנפגעים, מנגנון פשוט ומהיר לשיקומם ולהטבת נזקיהם. כך, למשל, בוטל הצורך בהתדיינות ממושכת בשאלת האחראי לתאונה.



אולם זכויות הנפגעים הופקדו בידי חברות הביטוח חדות העין. אלה הבחינו מייד, בניסוח המסורבל מה של הגדרת תאונת הדרכים שבחוק. הוסף לזה את גישתו של בית המשפט העליון כי הכול נתון לפרשנות ואת היכולת המופלאה של המשפטנים להפוך עליונים לתחתונים ותחתונים לעליונים.



כך, בשלושים השנים שחלפו מאז חקיקת החוק, הסתבכו בתי המשפט בפרשנות הגדרת תאונת הדרכים. הנפגעים נוכחו לדעת, כי זכאותם לפיצויים, מוטלת ביותר מדי מקרים בספק.



אמנם זמן קצר לאחר קבלת החוק, הזהיר נשיא בית המשפט העליון כי "מדיניות משפטית בריאה צריכה להימנע מיצירתן של הבחנות דקות ודקיקות, המונעות כל בטחון משפטי והמטילות ספק באשר להחלטתו העתידה של בית המשפט".



אולם מדיניות לחוד ומציאות לחוד. בתי המשפט יצרו הבחנות דקיקות שבדקיקות, עד שאפילו שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, הודה כי בפרשנות הגדרת תאונת הדרכים, "...מאבדים אנו את חוש-החושים, את האינטואיציה המושכלת, את התחושה השיפוטית המלווה אותנו...".



גם הנשיא ברק הודה בכך, אך הטיל את האשמה על כושר הניסוח של חברי הכנסת: "נוכח הליקויים הקשים בחוק התקשינו לשרטט קווים מנחים ליישום הדין על מגוון המקרים המגיעים להכרעה שיפוטית".



חברות הביטוח רוקדות על אי וודאות שיפוטית זו. בדרך ההתדיינות הארוכה והמפותלת, נותרים נפגעים רבים ללא פיצוי.



על רקע זה מעודדת הכרעת בית המשפט העליון, בשני מקרים שהגיעו בפניו ונדונו יחד בהרכב מורחב של חמישה שופטים.



במקרה הראשון, עסק יעקב סמג'ה בפריקת מוצרים מארגז משאיתו. כאשר ירד מארגז המשאית, דרך סמג'ה על מדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית, כחלק מן המרכב. איתרע מזלו והוא נפל ארצה ונפגע בגופו.



במקרה השני, העמיס פארס מגדוב מטען של גרעינים על עגלה רתומה למשאיתו. משתמה מלאכת הטעינה, הסיע מגדוב את המשאית אל מחוץ לאזור הטעינה. מגדוב עצר בכדי לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית וטיפס על גבי האמבטיה. תוך כדי סגירת אחת הדלתות החליק, נפל לקרקע ונפגע בגופו.



שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, שמואל ברלינר, במקרה של סמג'ה, וראיק ג'רג'ורה, במקרה של מגדוב, קבעו כי אין מדובר בתאונת דרכים. שני הנפגעים לא ויתרו ועלו לירושלים. שם בבית המשפט העליון, התהפכו פסקי הדין של השופטים החיפאים.



כאן יש להבהיר, כי על פי ההגדרות של חוק הפיצויים, טעינת מטען וגם פריקת מטען כשהרכב עומד, מהוות חריג ואינן מזכות בפיצויים. לעומת זאת, הכניסה לרכב והירידה ממנו, כן מזכות בפיצויים.



המקרים של סמג'ה ושל מגדוב, מסביר שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, התחוללו בעת הכניסה או הירידה מהרכב. בה בעת הם התרחשו במסגרת הפריקה והטעינה. האם יש להעדיף את העובדה שמדובר בשימוש ברכב מנועי המזכה בפיצויים, או שמא בחריג לשימוש, שאינו מזכה, מקשה השופט.

לדעת השופט, יש להעדיף את העובדה שמדובר בשימוש ברכב מנועי ולהעניק לנפגע פיצויים. בין שאר הטעמים לכך, מונה השופט את העובדה שהכרעה כזו היא ברורה יותר ומפחיתה מהצורך לעסוק בשרטוט גבולות דקדקני. כמו כן, יש לזכור את התכלית הסוציאלית של החוק המעדיפה פתרון של הענקת פיצויים לניזוק.

אל השופט ריבלין הצטרפו יתר ארבעת השופטים שישבו בדין.

השופט ריבלין מגיע אל מסקנתו לאחר ניתוח יסודי של הוראות החוק והפסיקה בסוגיה, תוך ניסיון לעשות סדר בפסיקה. עדיין, לצערנו, קשה לדלות קווים מנחים, אם כי פחות קשה מבעבר. לנוחות הקורא, ריכזנו את הדוגמאות המובאות על ידי השופט ריבלין, הן אלה הכלליות והן המפורטות, לרבות אלה מהפסיקה הקיימת. כל אחד ידלה לעצמו, אם יוכל, קווים מנחים.

לפי ניתוחו של השופט ריבלין, הנפגע זכאי לפיצויים כאשר התאונה בה נפגע אירעה עקב:

· התפוצצות או התלקחות של רכב, אפילו השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה.

· פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו, אפילו החניה או השימוש ברכב לא היו למטרות תחבורה.

· ניצול הכוח המיכני של הרכב, אפילו לא למטרות תחבורה.

· התפוצצות או התלקחות של רכב עומד, אפילו אלה אירעו במהלך פריקה או טעינה.

· פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכני של הרכב.

· פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.

· תיקון-דרך בשעה שהרכב חונה כדין.

· כניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש, במסגרת עבודתו.

· טעינה ופריקה במסגרת תיקון דרך או טיפול דרך ברכב.

· הידרדרות או התהפכות רכב בזמן הפריקה והטעינה.

· כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה.

· התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי של ארגז משאית.

· פריקה או טעינת משא הגוררות עימן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.

· ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.

· ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.

· החלקה ממיכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במיכלית.



לעומת זאת, לדעת השופט, הנפגע אינו זכאי לפיצויים, כאשר התאונה בה נפגע אירעה עקב:

· מעשה שנעשה במתכוון.

· פגיעת איבה.

· הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו בעת טעינה או פריקה מרכב עומד (פרשת ניר לי שיפוצים).

· פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית.

· סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.

· קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה.

· פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.

· בדיקת יציבות מטען וקשירתו.



מסמך מספר 467