האם חברת הליסינג זכאית לתגמולי ביטוח עבור רכב שהוצת בכוונה על ידי השוכר? 

חברת דורנט השכירה רכב בעסקת ליסינג לאליהו עידן.

עסקת הליסינג הכבידה על עידן מבחינה כלכלית. עידן הביא את הרכב למקום מרוחק על שפת הכנרת ושם שרף אותו.

דורנט ביטחה את הרכב בחברת הביטוח איילון. אולם זו האחרונה סירבה לפצות את דורנט.

הפוליסה אומנם מכסה נזק שנגרם בזדון, הודתה איילון, אך לא כאשר הוא נגרם, כלשון סעיף מפורש בפוליסה, "בידי המבוטח , או בידי מי מטעמו, או בידי הנהג".

ההצתה נגרמה במקרה זה, כך טענה איילון, נגרמה על ידי הנהג, שכן עידן היה נהג הרכב. ההצתה נגרמה במקרה זה גם על ידי מי מטעמו של המבוטח. עידן, הבהירה איילון, קיבל את השליטה ברכב בעסקת ליסינג מהמבוטחת דורנט. לכן הוא אדם שבא מטעם המבוטחת.

המקרה הובא בפני השופט ירון בשן מבית משפט השלום בתל אביב.

הפוליסה אומנם החריגה נזק בזדון הנגרם בידי הנהג, מסביר השופט, אולם ברור מלשון הפוליסה ומתכליתה כי הכוונה היא להחריג נזק בזדון הנגרם בנהיגת הרכב או כתוצאה מהנהיגה. ואילו כאן הנזק לא נגרם בנהיגה או מחמת שימוש תחבורתי כלשהו. עידן שרף את הרכב לאחר שסיים לנהוג בו. לכן, קובע השופט, אין במקרה זה תחולה לחריג בדבר נזק בזדון הנגרם בידי הנהג.

כעת פונה השופט לדון בהחרגת נזק בזדון הנגרם בידי מי מטעם המבוטח. החרגה זו מכוונת למעשים שנעשו בידיעת והסכמת המבוטח ובשירות האינטרס של המבוטח. ואילו כאן שריפת הרכב על ידי עידן הייתה כדי להשתחרר מהנטל הכלכלי של החוזה שהיה לו עם המבוטחת ומתוך אינטרס מנוגד לאינטרס של המבוטחת.

הרחבת החריג למעשים שנעשו בידי אנשים שפעלו בניגוד לאינטרס של המבוטח וללא הסכמתו וידיעתו תותיר את המבוטח שאינו אלא הקורבן, בידיים ריקות. והלא ברכישת הביטוח ביקש המבוטח להגן על עצמו מפני הסיכון של מעשי זדון שאין לו יד בהם.

איילון רוצה לתת לפוליסה פרוש לפיו היא תהיה משוחררת מחבות כל אימת שנזק בזדון נגרם בידי מי שהחזקה ברכב הגיעה אליו כדין, כגון שוכר הרכב. אם לכך התכוונה איילון היה עליה לנסח בפוליסה הוראת פטור פשוטה ומובנת האומרת כך. איילון לא ניסחה כך את הפוליסה. לכן הפירוש שהיא רוצה לתת בדיעבד לפוליסה אינו הוגן והוא גם אינו מתיישב עם לשון הפוליסה ותכליתה הראויה.

לעידן כשוכר הרכב מדגיש השופט, ניתנה הרשאה מהמבוטחת לעשות ברכב שימושים מקובלים. כששרף את הרכב הוא לא עשה זאת "מטעם" המבוטחת למען האינטרס שלה או בקנוניה עימה. הוא עשה את המעשה בניגוד לאינטרס של המבוטחת ועל מנת להביא לקיצו את חוזה הליסינג ממנו מפיקה התובעת את הכנסותיה.

סיכומו של דבר, קובע השופט, שריפת הרכב בידי עידן, מהווה מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה.

בניסיון להפחית את הפיצוי המגיע לדורנט, טענה איילון שבחישוב הפיצוי יש להפחית את התשלומים שכבר שולמו במסגרת עיסקת הליסינג.

אין בפוליסה כל בסיס להפחתה הנטענת. איילון, מדגיש השופט, לא ביטחה את חוזה הליסינג, אלא את הרכב עצמו. לפי הפוליסה, על איילון לשלם את ערך הרכב במועד אובדנו. ומוסיף השופט "העלאת טענה מעין זו על ידי המבטחת מותירה תחושה לא נעימה של אחיזה בקרנות המזבח בניסיון נואש למצוא תירוץ כלשהו להשתמט מתשלום תגמולי ביטוח ויהי מה".

איילון חויבה אפוא, לשלם לדורנט את מלוא שווי הרכב.

מסמך 473