להיות אאוטסיידרית - אימון דרך סיפור
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

להיות אאוטסיידרית - אימון דרך סיפור 

מאת    [ 15/07/2008 ]
מילים במאמר: 791   [ נצפה 1978 פעמים ]

 
 

מאת פנינה מילוא - מאמנת לחיים מלאים

את התחושה של להיות אאוטסיידרית חשתי לראשונה במסגרת השיעור בנושא "הקירות בחיי" שעברתי ב academy coaching בו נאספנו ליד קיר הטיפוס בספורטאן בתל- אביב . כל חברי התחלקו למאמנים ומתאמנים והיו אמורים לאמן זה את זה בטיפוס על הקיר, המאמנים נתנו הנחיות למטפסים כיצד לעשות זאת ע"מ להגיע לפסגה. כיושבת על כיסא גלגלים לא ראיתי את עצמי מטפסת על הקיר, היות וגם כהולכת על שתיים לא הייתי ספורטאית דגולה ולא נראה לי להתחיל זאת כעת, בקבוצה.

אומנם נאמר לי על ידי הצוות שהם יודעים כיצד לטפל באנשים על כיסאות גלגלים, אם אחליט שאני רוצה לטפס אך היות ולא רציתי למקד תשומת לב רבה בי ויתרתי ובחרתי להיות צופה. מעצם הסיטואציה יכולתי לשאול את עצמי, מה הויתור הזה אומר עלי? כמה אני סומכת על אחרים שידעו להגן עלי מפני נפילה ?. מי הייתי לו העזתי לטפס על קיר הטיפוס? או מה היה קורה לו נתתי לעצמי לבלוט? שאלות אלה ורבות אחרות יכולתי לשאול,אך בחרתי להתמקד בתפקיד שבחרתי באירוע זה.

כצופה בתהליך האמון לטיפוס, חוויתי את עצמת הקשר בין מאמן למתאמן. כשפניתי אל חלק מהם בדברים , הם לא שמעו אותי ולא ראו אותי, כל כך עסוקים היו באימון ההדדי ובטיפוס.היה ביניהם חיבור כל-כך חזק,שלא היה בו מקום לאף אחד מחוץ להם.אז חשתי יותר מתמיד את התחושה של לא להיות שייכת. כשנשאלתי בסוף המפגש על ידי המאמן ערן אוליניק "עם מה אני יוצאת מהמפגש" עניתי " הרגשתי מה זה להיות אאוטסיידרית". באותו רגע לא ידעתי אפילו מה אני אומרת, כי כשחזרתי לביתי אמרתי לעצמי "את תמיד היית אאוטסיידרית".

עליתי לארץ בגיל 4 מצרפת ודברתי צרפתית, הילדים צחקו ממני וכתוצאה מכך סירבתי לדבר בצרפתית. למדתי בתיכון יוקרתי בת"א עם ילדים מאוכלוסיה במצב כלכלי מצוין ואני בת שגרה מחוץ לעיר מרקע כלכלי קשה, הייתי בת דתית יחידה בלימודי באוניברסיטה, עבדתי בייעוץ כעצמאית כשאינני שייכת לשום מסגרת אלא באתי יעצתי והלכתי . אך עד אותו רגע לא חוויתי את התחושה, מאז שאני יושבת על כסא גלגלים אני בודאי אאוטסיידרית הכסא בולט בנוכחותו בדרך כלל אני אחת בקהל .מתברר שתחושת האאוטסיידריות לא התחילה בכסא הגלגלים אלא הא הרבה קודם,אך הוא אפשר לי להתמודד עם השונות.והאאוטסיידריות,אי אפשר היה להתעלם יותר...

שנים ניסיתי להיות כמו כולם, לטשטש את זהותי, את השונות שלא אבלוט ואהיה כמו כולם . ניסיתי לטשטש את השונות והאאוטסיידריות הנראית לעין עד כמה שניתן ולא לעשות דברים שימקדו בי את תשומת הלב, לא הבנתי שהרצון בטשטוש הכסא מטשטש גם אותי , מפני שהוא חלק ממי שאני . וגם אם אינני רוצה לבלוט אני בולטת . רק כשקיבלתי את העובדה שאני אאוטסיידריות וזה חלק ממי שאני באמת ונתתי לעצמי לחוש את השונות, יכולתי להשתחרר ממנה, בלי צורך להצדיק,לטשטש או ליפות ולהיות מי שאני.

אני מביאה כאן סיפור שכתבתי על "דוכיפת", ציפור ששבתה את ליבי בשל יופייה צבעיה והכתר על ראשה, שנבחרה לאחרונה לציפור הלאומית של ישראל, גם ציפור יכולה להיות אאוטסיידרית או יותר נכון ייחודית . דוכיפת התהלכה לה על האדמה מקשקשת בזנבה ומתהדרת בכתר שעל ראשה, מנקרת לה באדמה ,אוכלת גרגרים ושבלולים, לא היה לה בפני מי להתהדר בבגדי המלכות שלה והחלה לחפש לה חברים . לפתע ראתה להקה של דרורים, התקרבה הדוכיפת אל הדרורים ורצתה לפתוח איתם בשיחה, אך הדרורים היו עסוקים בהתחרות בתעופה כל אחד מהם רצה להוכיח שהוא המהיר ביותר מביניהם , כשהפרס היה הכתרת המנצח לתואר,ראש הלהקה. פנתה הדוכיפת לדרורים ושאלה האם תרצו להיות חברים שלי? , ענו לה הדרורים : את חגיגית ומלכותית מידי, כבדה ואיטית, אנו איננו רוצים מלכה , לנו יש את ראש להקה את רק תפריעי לנו, לא נוכל לעוף כל כך מהר כמו שאנו רגילים .אנו ציפורים פשוטות מראה ואת בולטת מדי, חפשי לך חברים אחרים .

המשיכה הדוכיפת בחיפושה אחר חברים ולפתע הבחינה בלהקת ברווזים צחים ולבנים משתעשעים להם במימי האגם, נראה לדוכיפת שיהיה מעניין מאוד להצטרף לחברת הברווזים . פנתה אליהם הדוכיפת ואמרה ברווזים לבנים יפים האים אוכל להצטרף אילכם שהרי בודדה אני ואין לי חברה . ענו הברווזים : אומנם יפה את ומלכותית אך אנו חיים ומשייטים לנו במים, כולנו דומים , איכה תרטיבי את בגדי המלכות שלך במימי האגם, אינך יודעת לשחות, מקומך על היבשה ולא עמנו במים . נעצבה מאוד הדוכיפת אל ליבה והתרחקה מן הברווזים. הרימה את ראשה ולפתע ראתה להקת נחליאלים, ציפורים יפות כנף שחורות חזה וקלות רגליים . התקרבה אליהם הדוכיפת ושאלה, נחליאלים יקרים בודדה אני וחסרת חברים האים תיאותו להיות לי לחברה - " באנו לכאן לעונת החורף בלבד עוד אנו עפים מכאן לארצות הקרות ,את כבדה וגדולה מידי ולא תוכלי לעוף אתנו בקצב המהיר שלנו" ענו לה הנחליאלים .

שוב פשט העצב אצל הדוכיפת, היא חשה בודדה ועצובה מפני שאף אחד מן העופות לא רצו אותה כחברה בלהקה . לאחר מחשבה החליטה הדוכיפת שהיא לא מוכרחה לחיות בלהקה היא תחפש דוכיפת נוספת ועמו תקים משפחה חדשה משלה .

שאלות לדיון: מה המשמעות של המלה שייכות בעיניך?

מה אתה מוכן לעשות על מנת להיות שייך?

מה הרווחים וההפסדים של להיות שייך ?

מי תהיה אם וכאשר תרגיש שייך?

מי תהיה אם וכאשר תוכל לוותר על הצורך להיות שייך?

www.lifecoacher.co.il

שמי פנינה מילוא - מאמנת אישית וקבוצתית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. מאמינה שכל משבר, קושי מהווים אתגר והזדמנות לפריצת דרך וצמיחה אישית ומקצועית. www.lifecoacher.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב