חתולים 

הכל התחיל לפני 3 שנים.
ביתי ביקשה ממני חתול.
אני שכל חיי מגדלת כלבים.
פניתי אליה בתדהמה ושאלתי
"ומה נעשה עם חתול?"(הכוונה שלא ידעתי איך מטפלים בחתול).
והיא עונה באדישות מה "מה הבעייה,נקנה ספר ו נלמד".

אחותי שגרה בירושליים,הביאה לביתי גורת חתולים לבנה כשלג
ועיניים כחולות.
ומאז חטפתי "שגעת החתולים"
נכנסתי לעולם הקסום שלהם,כמובן שגם לי היו דעות קדומות בנושא.
שחתול לא מחזיר אהבה בלה בלה.

לפני כשבועיים חברתה של שכנתי(שגם היא חובבת חתולים)
טיילה לה בערב עם הכלבה, שלפתע פתאום,הכלבה נעצרה החלה לילל כמו תן
והחלה לחפור באדמה.
האישה ממש לא הבינה מה קורה,היא לא ראתה שום דבר חריג.
לאחר שהכלבה חפרה במרץ רב
נתגלה גור חתולים כבן שבועיים.(מישהו קבר אותו בעודו בחיים)
חברתי ישר התקשרה דחוף,שאבוא לאסוף אותו.
כמובן שרצתי מהר לשכנה,הגורה הייתה מלאה בחולות וליכלוכים.
רק אלוהים יודע איך היא שרדה את החם הכבד הזה.
עכשיו היא אצלי קרוב לשבועיים,שמנמנה ומטופחת
ומשחקת עם גור אחר שיש לי.
הכלבים שלי כל כך אוהבים את החתולים שהם מלקקים אותם.
נכון לעכשיו יש לי 5 חתולי ביית ועוד 4 חתולי חצר שאני מאכילה.
בצהריים,שאני הולכת לנוח,אני קוראת להם,ומי שרוצה בא לישון לידי.
בשבילי זה ממש כמו לקחת כדור הרגעה.
הם משרים עליי,שלווה,שקט נפשי,ואושר גדול.