האם יש לשערך כתובה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האם יש לשערך כתובה 

מילים במאמר: 467   [ נצפה 1897 פעמים ]

 
 
תע' 12362/01 , ד"ר אסנת וקסלר נ' עזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל ואח'

השופט ג' גרמן

עו"ד ח' אוחיון לתובעת; עו"ד א' גרונדשטיין לנתבעים.

09.09.2004

העובדות:
א. התובעת הינה אשתו של המנוח, אשר נפטר לפני כמה שנים. למנוח 3 ילדים בגירים מנישואיו הקודמים; למנוח ולתובעת שני ילדים משותפים.
ב. במעמד נשואי התובעת והמנוח חתמו עדים, והמנוח בנוכחותם, על שטר כתובה, במסגרתו נקבע סכום כתובתה של התובעת בסך של 25,000 לירות ישראליות.
ג. סכום הכתובה עולה היום לסך של 2.5 שקלים בלבד.
ד. ילדיו של המנוח הם הנתבעים בתביעה זו לתשלום כתובתה של התובעת והוצאות בגין הלווייתו של בעלה המנוח, קבורתו והצבת מצבה על קברו.
ה. הצדדים חלוקים לגבי השאלה, האם יש לשערך את סכום הכתובה ליום חובת תשלומה, ומיום חובת תשלומה עד להגשת התביעה.
ו. עוד חלוקים הצדדים לגבי הסוגיה, האם יש לנכות מסכום הכתובה את דמי השימוש הראויים של האישה בחלקו של הבעל בדירה, במרפאה ובמיטלטלין, כחלק שהיא קיבלה מהעיזבון על פי הצוואה והאם זכות הראשונים שניתנה לאישה לרכוש את הדירה על פי הצוואה אף היא חלק מזכויותיה של האישה בעיזבון.
ז. לטענת התובעת מטרת השערוך היא לא כדי להיטיב עם מקבל התשלום, אלא רק כדי להעמידו על הערך הריאלי, כדי שלא יהיה הזכאי יוצא נפסד.
ח. הנתבעים טוענים כי הסכום המינימאלי של הכתובה נקבע ע"י הרבנות, ומאחר והמנוח, בהיותו דובר אנגלית לא הבין את משמעות הכתובה, אין להחיל עליו את מנגנון השערוך.
ט. כמו כן, טוענים הנתבעים כי לא הוכח שהסכום שכתב המנוח, לא היה כבר סכום משוערך, או שהמנוח הסכים להחיל עליו מנגנון שערוך.
י. בנוסף נטען ע"י הנתבעים כי הכתובה היא מסמך דקלרטיבי ולא קונסטוטיבי, ולכן אין לראות בה חיוב חוזי, וכתוצאה מכך, אין להפעיל עליה פסיקת ריבית והצמדה.

החלטה:
א. אין בסיס לטענת הנתבעים כאילו המנוח לא הבין את אשר התחייב לו בכתובה.
ב. הסמכות לדון בענייני הכתובה נתונה לבית הדין הרבני כחלק "מענייני נישואין וגירושין", כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953.
ג. כתובה היא אמנם שטר התחייבות ממונית, אך שטר זה הוא חלק מהותי של הנישואין ואסור לאדם שישהה עם אשתו ללא כתובה.
ד. ההתייחסות המשפטית אל הכתובה, לכל ענייניה, צריך שתצא מתוך כללי ההלכה, אין להחיל עליה מערכת משפטית אחרת, אפילו אין הוא תואם את המערכת המשפטית האחרת, אלא אם הדבר ניתן להיעשות על פי גדרי ההלכה.
ה. אין בבחירת בית המשפט משום פסיקת הלכה בתחום המשפט העברי, אבל מכח הכלל של "דינא דמלכותא דינא" ומכח המנהג (ה"סיטומתא"), תהיה ברירת בית המשפט, התואמת את הדין במשפט הישראלי, ראויה אף על פי ההלכה.
ו. השערוך איננו אוטומטי, וגם אם יש מקום לשערוך, על דרך הצמדה למדד, אין בהכרח ששיעור ההצמדה יהיה במלואו ב- 100%. הבחינה כולה נעשית במסגרת שיקולי הצדק, והגורם הקובע, בסופו של דבר, הוא ההתרשמות של בית המשפט ממכלול העובדות.
ז. יש לשערך את הכתובה בהתאם לתכליתה ולראות את תוספת הכתובה, שבאה לביטוי (ביחד עם "עיקר הכתובה") בסכום הכולל, בכפוף לתכלית זו.

התביעה התקבלה.

את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב