תרגום - תפישות מוטעות 

קרוב לוודאי שזוהי התפיסה המוטעית הנפוצה ביותר ואולי אף המסוכנת ביותר. היכולת לקרוא, לשוחח ולכתוב בשפה זרה, אינה מהווה "זכות טבעית" לעסוק בתרגום. ראשית כל, מתרגם חייב להכיר ולהבין בצורה מעמיקה לפחות שתי שפות: שפה זרה ושפת-אם. שנית, עבודת התרגום היא מיומנות מקצועית. על המתרגם להיות בעל כישורי כתיבה טובים ולשלוט היטב בדקויות השימוש בשפה. בנוסף, יש להתחשב בהשפעות התרבויות של השפה. מי שאינו מבין את התרבות שמייצגת השפה, יתקשה מאוד להעביר את המסר המדויק, אלא יתרגם באופן מילולי והתוצאה תהיה גרועה או מביכה. (איך מתרגמים לאנגלית את הביטוי "חבל על הזמן"?...)

עבודת התרגום אינה קלה כלל וכלל. היא עשויה להיות מורכבת, מסובכת ואף מפרכת. הצורך להתרכז בו-זמנית בשני סוגי טקסט, טקסט המקור וטקסט היעד, היא משימה מנטלית מתישה. המתרגם צריך לדלג ללא הרף בין שתי שפות ומסגרות חשיבה שונות. תחילה עליו לקרוא ולהפנים את טקסט המקור, לעבד אותו ולבטא אותו באופן מדויק בשפת היעד. הדבר כרוך בשימוש באוצר מילים עשיר ובהבנת הדקויות של מבנה המשפט, מטפורות, נימת הדברים וכמובן – "כוונת המשורר" (במיוחד כשטקסט המקור כתוב בצורה לא ברורה).

אין וגם לא תיתכן תוכנת מחשב שמסוגלת להחליף מתרגם אנושי. מכיוון שמחשבים אינם מבינים את מהות השפה, השימוש בה, הדקויות החמקמקות שלה והשינויים הדינמיים שהיא עוברת ("חבל על הזמן" – אמרנו כבר?) מחשבים מסוגלים לתרגם משפטים פשוטים חד-ממדיים, אולם לעולם לא יצליחו להתמודד עם המורכבות הכרוכה בטקסטים ספרותיים וטכניים.

ייתכן שהצורך להשתמש בשירותיו של מתרגם מקצועי אינו גורף, אך אם מעונינים בתרגום אמין, מסוגנן וערוך באופן מקצועי, אין מנוס מביצוע העבודה על-ידי מתרגם מקצועי. תרגום גרוע גורם לבעיות רבות, כגון קושי של הקורא להבין את הטקסט, דבר המביא בסופו של דבר לפגיעה בתדמית של חברה או ארגון.