הוכחת חוב-חזקת הידיעה בפירוק חברה או בפשיטת רגל פגיעה בזכות הקנין קריאה למחוקק לתיקון המצב 

הוכחת חוב - חזקת הידיעה בפירוק חברה ו/או פשיטת רגל פגיעה בזכות הקנין - קריאה למחוקק לתיקון המצב

הוכחת חוב היא תצהיר שמגיש נושה של חברה או של אדם פרטי שבו הינו מפרט את חובם של האחרונים לו כאשר הינו מצרף ראיות להוכחת חוב זה, כאשר על הנושה חלה חובה להגיש הוכחת חוב זו תוך מחצית השנה ממועד, כמפורט להלן, או מועד קצר מכך על פי החלטה שיפוטית, שלעיתים נקצב לכדי 15 או 30 יום !!!.

צו לפירוק תאגיד, החלטה על הקפאת הליכים, החלטה על עיכוב הליכים ע"פ פקודת פשיטת הרגל ו/או מתן צו כינוס, הגוררים בעקבותיהם פרסום ברשומות ובחלק מהמקרים פרסום בשני עיתונים יומיים, מתחילים מירוץ זמנים להגשת הוכחת חוב זו, שאי עמידה בו, שוללת את זכותו של הנושה לקבל את הכספים להם הינו זכאי ו/או את זכאותו של הנושה לקבל את חלקו בדיבידנד שעתיד להיות מחולק מכספים שייגבו בעתיד ו/או שיתקבלו ממימוש רכוש ו/או מתשלומים של החייב ו/או ערבים לחברה וכו'.

רשומות הינו "הפירסום הממשלתי" של הודעות שונות שישנה על פי דין חובה לפרסמם, ובין היתר הודעה על מתן צו כינוס והודעה על הגשת בקשה לפירוק חברה, כאשר מניינם של אלה, שמעיינים בפרסומים אלה ו/או שהמידע הנמצא בפרסומים אלה באמת מגיע אליהם הינו קטן ביותר.

בנוסף ישנה חובה על פי דין ו/או על פי החלטה שיפוטית לפרסם בשני עיתונים יומיים את דבר התרחשות האירוע של צו כינוס או של הגשת הבקשה לפירוק החברה או הקפאת הליכים נגד החברה או את המידע על החובה להגיש את הוכחת החוב תוך זמן שנקצב על פי ההחלטה.

כאשר אף מידע זה מגיע למעט קוראים בלבד שהרי את מי מעניין באמת לקרוא רשימות של שמות של גופים ואנשים שלגביהם ניתנו החלטות כאמור ובדרך כלל מרבית הציבור אינו מעיין כלל בפרסומים אלה.

חרף האמור לעיל, נקבע על ידי המחוקק כי עצם הפרסום ברשומות או הפרסום בעיתון יוצר חזקה כי המידע המפורסם בהן, הגיע לכלל הציבור במדינת ישראל, ועל כן מי שלא הגיש את הוכחת החוב במועד הקבוע בחוק או בפרסום בעיתון, איבד את זכותו לקבלת חלקו בדיבידנדים שיחולקו.

המחוקק אפשר למנהל המיוחד או למפרק או לנאמן שמונו לביצוע בדיקת הוכחת החוב להאריך את המועד להגשת הוכחת החוב מטעמים מיוחדים שיירשמו, המחייבים עמידה בקריטריונים נוקשים ביותר באופן שמרבית הבקשות להארכת מועד נדחות.

השלכותיה של אי עמידה בחובת הגשת הוכחת החוב במועד הינה כה קשה, עד שבגופים מוסדיים ובגופים כלכליים גדולים ישנן מחלקות שלמות שכל תפקידם הוא לקרוא ולחפש את המידע בדבר היווצרות החיוב בהגשת הוכחת החוב לגבי אנשים או גופים החייבים להם כספים והגשתה במועד.

הח"מ יודע מניסיונו כי חרף קיומן של המחלקות, כאמור, נכשלים מוסדות וגופים אלה מעת לעת באי הגשת הוכחת החוב במועד, מסיבות שונות ומשונות ובכך נגרם להם נזק כלכלי בלתי הפיך.

אין צריך לומר שאם הגופים המוסדיים שלהם מחלקות ואנשים שתפקידם לעסוק בדבר, נכשלים באי הגשת הוכחת החוב במועד, מצבם של גופים כלכליים קטנים ובינוניים ו/או האדם הפרטי, שאינם עוקבים אחרי מידע זה ואין להם המשאבים לעשות כן, גרוע בהרבה מכך, עד כדי כך שהגשת הוכחת החוב במועד בעקבות קבלת המידע על היווצרות הצורך בכך, נתונה למזל ולא לכל דבר אחר.

על פי סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו "אין פוגעים בקנינו של אדם" כאשר על פי סעיף 8 לחוק הנ"ל "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק- יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."

אלא שעל פי סעיף 10 לחוק היסוד הנ"ל "אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק - היסוד"

משההוראות החוק בדבר החיוב בהגשת הוכחת חוב במועדים הנקובים לעיל וכו' קודמת למועד היוולדו של חוק היסוד הנ"ל הרי על פי פרשנותו הרגילה של החוק אין בהוראות חוק היסוד לפגוע בתוקפן של הוראות אלה.

על פי פסיקתו של בית המשפט העליון חרף הוראתו של חוק היסוד בדבר אי תחולה רטרואקטיבית, נודעת להוראת חוק היסוד השפעה על פרשנותם של חוקים אלה ואחרים. ( ראה, בין היתר, בג"צ 5211/04 מרדכי ואנונו ואח' נ' אלוף פיקוד העורף ואח' פ"ד נח (6) עמ' 644 בעמ' 651-652).

אין ספק שהתכלית העומדת מאחורי הוראת החוק הקובעת מועדים להגשת הוכחות החוב במועד קצוב זה או אחר הינה במקרים רבים לתכלית ראויה, שכן המנהל המיוחד, הנאמן או המפרק או החייב זכאים וצריכים לדעת מהו שיעורה של הנשייה הנדרשת על מנת לבחון מהלכים שונים ואת האופן בו עליהם לנהוג כדי להגיע להסדרים אלה או אחרים או כדי לדעת עם פניה של חברה או תאגיד אחר לשבט או לחסד מבחינת המשך חייו או מותו של התאגיד , הרי הדרך שבה נעשה הדבר פוגע באושיות הצדק, אינו ראוי ופוגע בכללים הצדק הטבעי ובזכויותיו של כל נושה להגנה על קניינו בנשייתו כלפי התאגיד או החייב הפרטי.

רק לאחרונה, ניהל הח"מ הליך שלם לרבות הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, הגשת סיכומים והופעה בבית הדין הארצי לעבודה וקבלת פסק דין שם, כאשר מנהל התאגיד, מקבל כדין את כתבי בית הדין ומחריש, ובדיעבד הסתבר כי כבר טרם הגשת הסיכומים וההופעה בבית הדין הארצי, כחצי שנה קודם לכן, ניתן צו לפירוקה של החברה, ואילו המידע נודע לח"מ באקראי על ידי הלקוח שבמקרה נפגש עם עובד אחר של החברה שיידע אותו בדבר פירוקה של החברה שנה קודם לכן!!!

אכן, כאמור, לבעל התפקיד , ישנה סמכות להאריך את המועד להגשת החוב מטעמים מיוחדים שיירשמו, כאשר החלטתו נתונה לביקורת בית המשפט, אך עצם התנאים הקשים לעמידה בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו ועצם התלות בהחלטותיו של מנהל מיוחד זה או אחר או בגישתו המקלה או המחמירה של שופט זה או אחר, אינה ראויה ויש לשרשה.

הגיע הזמן לבטל את חזקת הידיעה, הפוגעת בזכיותיהם של הנושים, שלא כדין ויפה שעה אחת קודם.

אין זה ראוי, ויש בכך פגיעה שאינה מתקבלת על הדעת, כי ניתן יהיה לפגוע בזכויותיו של נושה בקלות שכזו והדברים מגיעים לכדי אבסורד והתאגיד או החייב נהנים מן ההפקר מקיומה של " חזקת הידיעה" בשעה שזכויותיהם הקנייניות של הנושים נפגעות בניגוד לכל הליך שיפוטי תקין וראוי במדינה מתוקנת.

כל אדם מן הציבור וכמובן משפטן יזדעזע מקבלת החלטה או פסק דין בלא שניתנה לבעל הדין שכנגד זכות התגובה לאחר המצאה של הבקשה או התביעה או העתירה, למעט מקרים דחופים על מנת למנוע נזק בלתי הפיך, המחייבים קיומו של דיון במעמד 2 הצדדים תוך זמן קצר, וכיצד זה שהוראת החוק הפוגעת בזכותו הקניינית של הנושה, שלעיתים הושגה בעמל רב של שנים והוצאות כספיות עצומות, תרד לטמיון, ללא הליך משפטי ראוי וללא מתן זכות לנושה לומר את דברו?!

הח"מ פונה בקריאה למחוקק כי הגיע הזמן לבטל את חזקת הידיעה ובמקומה להורות כי יש לבצע מסירות אישיות של ההחלטות הפוגעות לכל אחד מהנושים, על מנת שיממשו את זכותן היסודית להגיש הוכחת חוב במועד הקבוע בחוק או בהוראתו של בית המשפט, שהרי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המידע בדבר פרטי הנושים ידוע לתאגיד החייב או למנהליו או לחייב.