ראשיתו של החג היא הרחק לפני כ-200 שנה. ב-12 באוקטובר 1810 נישא לודוויג הראשון, מלך בוואריה, לנסיכה תרזה.
המלך רצה לחלוק עם עמו את שימחתו וציוה על חגיגות של מרוצי סוסים ותהלוכות שעם הזמן הפכו לחגיגות בירה.
עד היום, המתחם בו נערכות חגיגות האוקטוברפסט, נקרא "השדה של תרזה" או כפי שבמינכן אומרים תרזינוויסה ( Thresienwiese ).
הגעתי עם קבוצת מטיילים למתחם הוויסה ברכבת התחתית, ומיד נבלענו באווירת החג, ההמולה והשמחה, שאפפה כענן את כל האזור.
מתקני שעשועים רבים היו פזורים להנאת המבקרים, גדולים כקטנים- כמו בפארקים הידועים של אירופה.
החגיגה מתחילה בשעה 10 בבקר ונמשכת עד 10:30 בלילה הזמנה אחרונה, ושעה אח"כ נסגר המתחם.
לאורך השדרה המרכזית של הוויסה, הוקמו 14 אוהלי ענק המכילים בין 5,000 איש ועד הגדול ביותר המכיל 10,000 שתייני בירה הוללים ושמחים.
האוקטוברפסט מתקיים כל שנה בסוף ספטמבר, למשך 16 ימים, של שתיית בירה- כ-6.2 מיליון מבקרים מגיעים לחגיגה זו, מתוכם כ-1.5 תיירים מחוץ לגרמניה ועוד 1.5 מליון גרמנים שאינם מבווריה ומינכן.
פרט לבירה מוכרים באוהלי המבשלות, רק נקניקיות וכרוב כבוש כמיטב מסורת המטבח הבווארי, ופרצל- אותו בייגל'ה שמוכר לנו גם בארץ.
את הבירה ואוהלי הבירה, שהם מרכז הפעילות של הפסטיבל או יותר נכון קרנבל, מקימים מייצרים ומוכרים, 8 מבשלות שיכר מאזור מינכן, שקיבלו רישיון מיוחד מהמלך ורק הם יכולות למכור בירה בוויסה.
מוכרים הכוסות של ליטר, ואמנם המלצריות עברו בין האנשים עם 6 כוסות בכל יד והגיעו לכל לקוח על מנת לדאוג שמפלס הבירה לא ירד.
הגענו לוויסה בסביבות 8 בערב, ובכל האוהלים שביקרנו, כבר לא ישבו האורחים מסביב לשולחנות הארוכים, אלא עמדו על הספסלים או השולחנות ושרו את אותם שירים מקומיים- בגרמנית. אותם שירי בירה בכל אוהל.
כמויות הבירה הם שיא עולמי כל שנה. השנה נרשם שיא של מעל 7 מיליון ליטר בירה. כל מה שניתן היה לראות היה אנשים שרים, בתלבושת בווארית של מכנסי עור קצרים וכובע עור עם נוצה והנשים בתלבושת של שמלת מלמלות לבנה ואדומה וירוקה. כל אחד היה מצויד בכוס ליטר בירה בשלב כזה או אחר של שתייה.הבירה שנמזגת באוקטובר פסט, היא בירה טרייה מיוחדת שנמכרת רק בוויסה במשך ימי הפסטיבל. זו בירה "ווייס" צלולה, להבדיל מהוויסביר הרגילה של שאר ימות השנה- אותה בירת שמרים עכורה ומדהימה.
עברנו 4 אהלים עד שהגענו לגדול מכולם- ההופבראוהאוז. אוהל ענק של כמעט 11,000 מקומות, גדוש עד אפס מקום, שמופעל ע"י מבשלת "הופבראוהאוז" הידוע, המהווה מוקד עליה לרגל לתיירים ומקומיים, כל ימות השנה, בבניין העתיק שנמצא במרכז מינכן.
כל ה"אוהלים" הם למעשה מבני עץ ענקיים שהקמתם אורכת כחודשיים לפני פתיחת הפסטיבל.
באוהל של ההופבראוהאוז לא היה מקום וכולם עמדו,שתו ושרו לצלילי המוסיקה הבוורית העליזה- ומהר מאוד הצטרפנו לשירה.
לאחר שיצאנו לאוויר הקר, עברנו בין שאר האוהלים, ועשרות הדוכנים שמכרו מזכרות, אוכל ושאר מיני מתיקה. בכל מקום היו קבוצות שבאות ושתויות מבירה, ברמה כזו או אחרת.
בדרכנו למלון, גם היינו בחברת חוגגים מבושמים מבירה, בדרכם למלון או בית חברים.
הפסטיבל השנה יחל ב-20 לספטמבר. מהרו להרשם כי אין בנמצא מלונות פנויים בימי הפסטיבל, במינכן.
המלך רצה לחלוק עם עמו את שימחתו וציוה על חגיגות של מרוצי סוסים ותהלוכות שעם הזמן הפכו לחגיגות בירה.
עד היום, המתחם בו נערכות חגיגות האוקטוברפסט, נקרא "השדה של תרזה" או כפי שבמינכן אומרים תרזינוויסה ( Thresienwiese ).
הגעתי עם קבוצת מטיילים למתחם הוויסה ברכבת התחתית, ומיד נבלענו באווירת החג, ההמולה והשמחה, שאפפה כענן את כל האזור.
מתקני שעשועים רבים היו פזורים להנאת המבקרים, גדולים כקטנים- כמו בפארקים הידועים של אירופה.
החגיגה מתחילה בשעה 10 בבקר ונמשכת עד 10:30 בלילה הזמנה אחרונה, ושעה אח"כ נסגר המתחם.
לאורך השדרה המרכזית של הוויסה, הוקמו 14 אוהלי ענק המכילים בין 5,000 איש ועד הגדול ביותר המכיל 10,000 שתייני בירה הוללים ושמחים.
האוקטוברפסט מתקיים כל שנה בסוף ספטמבר, למשך 16 ימים, של שתיית בירה- כ-6.2 מיליון מבקרים מגיעים לחגיגה זו, מתוכם כ-1.5 תיירים מחוץ לגרמניה ועוד 1.5 מליון גרמנים שאינם מבווריה ומינכן.
פרט לבירה מוכרים באוהלי המבשלות, רק נקניקיות וכרוב כבוש כמיטב מסורת המטבח הבווארי, ופרצל- אותו בייגל'ה שמוכר לנו גם בארץ.
את הבירה ואוהלי הבירה, שהם מרכז הפעילות של הפסטיבל או יותר נכון קרנבל, מקימים מייצרים ומוכרים, 8 מבשלות שיכר מאזור מינכן, שקיבלו רישיון מיוחד מהמלך ורק הם יכולות למכור בירה בוויסה.
מוכרים הכוסות של ליטר, ואמנם המלצריות עברו בין האנשים עם 6 כוסות בכל יד והגיעו לכל לקוח על מנת לדאוג שמפלס הבירה לא ירד.
הגענו לוויסה בסביבות 8 בערב, ובכל האוהלים שביקרנו, כבר לא ישבו האורחים מסביב לשולחנות הארוכים, אלא עמדו על הספסלים או השולחנות ושרו את אותם שירים מקומיים- בגרמנית. אותם שירי בירה בכל אוהל.
כמויות הבירה הם שיא עולמי כל שנה. השנה נרשם שיא של מעל 7 מיליון ליטר בירה. כל מה שניתן היה לראות היה אנשים שרים, בתלבושת בווארית של מכנסי עור קצרים וכובע עור עם נוצה והנשים בתלבושת של שמלת מלמלות לבנה ואדומה וירוקה. כל אחד היה מצויד בכוס ליטר בירה בשלב כזה או אחר של שתייה.הבירה שנמזגת באוקטובר פסט, היא בירה טרייה מיוחדת שנמכרת רק בוויסה במשך ימי הפסטיבל. זו בירה "ווייס" צלולה, להבדיל מהוויסביר הרגילה של שאר ימות השנה- אותה בירת שמרים עכורה ומדהימה.
עברנו 4 אהלים עד שהגענו לגדול מכולם- ההופבראוהאוז. אוהל ענק של כמעט 11,000 מקומות, גדוש עד אפס מקום, שמופעל ע"י מבשלת "הופבראוהאוז" הידוע, המהווה מוקד עליה לרגל לתיירים ומקומיים, כל ימות השנה, בבניין העתיק שנמצא במרכז מינכן.
כל ה"אוהלים" הם למעשה מבני עץ ענקיים שהקמתם אורכת כחודשיים לפני פתיחת הפסטיבל.
באוהל של ההופבראוהאוז לא היה מקום וכולם עמדו,שתו ושרו לצלילי המוסיקה הבוורית העליזה- ומהר מאוד הצטרפנו לשירה.
לאחר שיצאנו לאוויר הקר, עברנו בין שאר האוהלים, ועשרות הדוכנים שמכרו מזכרות, אוכל ושאר מיני מתיקה. בכל מקום היו קבוצות שבאות ושתויות מבירה, ברמה כזו או אחרת.
בדרכנו למלון, גם היינו בחברת חוגגים מבושמים מבירה, בדרכם למלון או בית חברים.
הפסטיבל השנה יחל ב-20 לספטמבר. מהרו להרשם כי אין בנמצא מלונות פנויים בימי הפסטיבל, במינכן.
כותב בכמה אתרי אינטרנט, על דברים שאוהב. מרצה ומדריך טיולים בחו"ל, פרוייקטור ויועץ לעסקים קטנים- מזון, הלבשה תחתונה, מכונות אוטומטיות וממכר וזכיינות
