ניסויים שונים חושפים נטיית אנשים לשקר, קיים מקדם שקר, המשתנה מתרבות לתרבות. בתרבות הישראלית, השקר הוא דפוס תפקודי רווח בהרבה מחברות אחרות. זאת אולי משום שמדובר בתרבות שנור לא יצרנית בעיקרה, בחברת השתלטות על משאבים באמצעי רמייה, הונאה ופעולה בחבורה, כתחליף להשגת משאבים עקב יצרנות עצמית. האקונומיסט הבריטי דירג באפריל 2008 את ישראל כבעלת כלכלה רעועה, תוך השענות על מאפייני הספקולנטיות, חוסר האמינות ורכיב ההונאה של המשק הישראלי. דומה שהשקר בישראל הוא נטייה התנהגותית כפייתית. קרוב למיליון מבני הישוב הוותיק של טרם קום המדינה ברחו מישראל מאז 1956 עם גבור החטפנות. הדבר מעורר מחשבות קשות. מפקד ח"א לשעבר בני פלד אמר על ערש מותו: "בלוויתי צלצלו בפעמון והכריזו כי אתם קוברים איש שחשב שהיהודים יכולים להקים מדינה, והסתבר לו שטעה". וכי הציונות לא נועדה לשחרר אותנו מזעקות הגוועלד ומוכוונות השנור, תוך ערור אשם אצל הגויים, והבריחה המבועתת מכלבו של הפריץ, לא נועדה לצקת בנו רוח חופשית ויצרנית?
הדבר הזה הוא בבחינת מסר, מסוייט בחלקו, לאנשי הימין התובעים יד קשה יותר כנגד... הערבים. והרי ישראל פנתה לדרך השוד, המלחמות, בזיזת אדמות, שנור כספים, אפילו קרבנות השואה ניבזזו בישראל. ומה התוצאה? דומה שהעולם סוגר עליה, מצפה בשמחה מוסתרת לאחמדינאג'ד להשלים את פרוייקט הגרעין שלו ללא כל התערבות, מצפה שמתוך יד קפוצה ושודדת, ישראל תותש על ידי טרור. מצפה שהמוסלמים, לאט אבל בטוח יכו בה. רמת החינוך בישראל ירודה, ואיך תעשה משהו ממשי, עם כ''א ברובו ירוד, ושכבה דקה שבדקות של אנשים תורמים ויוצרים וממציאים?
על פי הסיוט בהקיץ, חלומו הרטוב של כל אנטישמי הוא שישראל תמשיך לאמר לא לשכניה, לא תעשה את הצעד היחיד שיכול להציל אותה, של שלום עם העולם בתוכו היא ממוקמת. חלומו הרטוב של כל אנטישמי, שאנשי ימין הזויים יובילו את היהודים לשואה שנייה, לאחר שרוב היהודים יתרכזו בה. בעולם עולה ההתנגדות לישראל, אובמה "ייקח" בארה''ב, ישראל תמשיך לסרב ותצעד שפי לאובדנה. בינתיים, על פי סיוט זה, חרדתם של אנטישמים רבים היא שיהודים יברחו מישראל לחו''ל, יפיצו שם פשע ועוד דברים לא יפים שמייחסים ליהודים, וזאת בניגוד לכוונה האנטישמית לבנות כאן גטו ענק המועמד להשמדה על ידי שכניו, שהוא מרגיז אותם בפרובוקציות חצופות לא פוסקות. לכן, על פי סיוט זה, חולקים לישראל שבחים וממשיכים להזרים לכאן כספים, היוצרים חיכוכים וקטטות בין היהודים על חלוקת השלל, תוך יצירת מערכי הדרה של טובי האנשים כאן. שכן היוצרים בישראל בוזזת, נחשבים לדבר לא טוב, בעצם התרסתם הקיומית בפני הבוזזים על אורח חיים יצרני. עוד בשנות ה-?60 השתרש כאן הפסוק ''כל ממזר מלך" ובריחת המוחות התעצמה.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
