חינוך - שימו לב לילד הטוב
אחת התופעות המעניינות בחינוך היא "הילד הטוב". ילד שעושה כל מה שמצופה ממנו. לא מתווכח, לא מתנגד, לא מסרב.
כולם יודעים שהוא טוב ומבקשים ממנו כל מה שצריכים. יודעים ששם תהיה עזרה. שפה יהיה סיוע.
אבל גם ילד טוב צריך השגחה רבה מאוד. גם ילד טוב זקוק לתשומת לב ולהערכה.
לא פחות מילד רע...
זהו הסיפור של א.:
א. היה ילד נוח לעשות מה שנתבקש. לא ראה בזה טורח. רצה שכולם יהיו מרוצים. אחיו ואחיותיו היו עסוקים והוא הילד בית. תמיד נמצא בשביל ההורים לסייע, למלא שליחויות. הכל ברצון טוב ובלב שלם.
כך התנהלו הדברים עד שנות העשרה שלו. בנפשו נפערו פערים. רוחו סערה והוא לא מצא מענה או מנוח לנפשו. איש לא היה מוכן לתפנית הזו, ובמקום לדאוג, או לבדוק, החלו כועסים: מה קורה לו?
והוא שביקש לעצמו אוזן קשבת, לב שומע, נתקל במבטים כועסים ולא מבינים: מה עובר עליך?
יום אחד זה נמאס לו והוא החליט לפרוש ולהסתלק.
זה לא שהוא נהיה רע.
זה שהוא הבין שמנצלים אותו וכאילו לא די בזה, עוד מזלזלים ברגשותיו.
ודווקא אלו שנהנו ממנו, דווקא אלו שקיבלו ממנו הכי הרבה, אלו שנהנו מעזרתו ומוויתוריו, מצאו עצמם כאילו נטושים ופגועים ועכשיו הם משמיצים ומוקיעים אותו ומטילים עליו כל אשמה שאפשר להטיל על אדם אחד.
והוא - כל חטאו שתמיד היה זמין ועתה נפגע עד עמקי נפשו מהזילזול ומכך שאנשים נעשים רעים יותר מול בני אדם טובים.
נוצר מצב מוזר - במקום שיחקו אותו וירצו להיות כמוהו, הוא בעצם מרבה רע בעולם בגלל האפשרות שהוא נותן לנצל אותו וליהנות מטוב ליבו ללא הכרת תודה.
וכך, יום אחד הוא ארז והסתלק.
ישאלו "מה קרה? כנראה שהכל היה סתם צביעות, הוא לא טוב כפי שחשבנו.."
בשלב מסויים החליט הילד לחזור. הוא כבר בוגר יותר, מבין יותר, יודע לעמוד על זכויותיו.
אבל ליבו הטוב לא הניח לו- הוא שוב מסכים לכל בקשה, מסייע היכן שמתבקש. בעצם - הוא חוזר לסורו...
מטפל בהוריו שהזדקנו בינתיים, מסייע לאח נזקק. ככה הוא. הקפה לא טעים לו אם יש מישהו שזקוק לו והוא יכול לסייע.
אבל טבעם של אנשים שאין הם משתנים.
מי שניצלו קודם המשיכו בהכרת חשיבות וצדקנות ש"מגיע לנו, הרי הוא עזב בשלב מסויים, שיכפר על חטאיו"
אבל הוא לא חושב על חטאים. הוא חשב על מצוות. הוא חושב על עשיית טוב בעולם הלא קל הזה.
כי הוא לא השתנה.
הם לא השתנו.
הוא עדיין הילד הטוב שעוזר איפה שצריך.
הם עדיין האנשים המנצלים איפה שאפשר.
והוא עלול לעזוב שוב.
והפעם - הוא כבר לא יחזור...
