אוכלוסיית הקשישים מוגדרת בישראל כגברים בגיל 65 ומעלה, ונשים בגיל 60 ומעלה. אוכלוסייה זו הינה קבוצה העוברת שינויים רבים בתחומים שונים, אותם ניתן לבחון מהיבטים פיזיים, חברתיים, פסיכולוגים ובהיבטים כלכליים. ניסיון לאפיין את השינויים הללו החלים על קבוצת הקשישים בא לידי ביטוי במגוון רב של תחומים: ירידה בחדות החושים, ירידה ביכולות המוטוריות המואצת עם העלייה בגיל, צורך בקרבה ונגישות לשירותים ציבוריים, צמצום המעורבות החברתית והקהילתית, נטייה לעליה בשעורי התמותה של הסובבים (בן/ת זוג, חברים ומכרים), הקטנת ההכנסה ועוד. שינויים אלה הקשורים בזקנה משפיעים על יכולת התפקוד ואורח חיי הקשישים.
היבטים חברתיים, פסיכולוגים וכלכליים: פרישה מחיי העבודה משפיעה באופן גורף על חיי היום יום בהיבטים רבים. עם היציאה לפנסיה עולה כמות שעות הפנאי ומצטמצמים הקשרים החברתיים של הקשישים. הירידה המשמעותית בעיסוקי קריירה וחברה, משפיעה לעתים באופן שלילי על הדימוי העצמי ועל המורל של הקשישים. קיימת גם השפעה על עצמאותם של אותם קשישים, שכבר אין ביכולתם לדאוג לעצמם- לסיפוק הצרכים האישיים, ניהול משק הבית וקיום יחסים חברתיים. גם לזה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי ותרימה למורל ולמצב הנפשי. הבדידות היא אחת מהבעיות הקשות של הזקנה- החשש מבדידות ואי הודאות שבמצבי שינוי, מסבירים (בין השאר) את חוסר רצונם של קשישים מפני ה"לא נודע" מעבר דירה ניתוק מסביבה מוכרת. עם הגיל גובר החשש מפני מחלות, אלימות ותאונות, דבר המשפיע על המצב הנפשי והגופני בעיקר של קשישים בודדים. כל זאת גורם לעליה בתופעות נפשיות כדיכאון ובלבול. הפרישה מחיי העבודה משפיעה ישירות גם על התחום הכלכלי- צמצום ההכנסה עלול להפוך אפילו את חיי היום יום לנטל כבד. בנוסף יש הוצאות נוספות, כגון על אמצעים רפואיים (תרופות וכדומה).
ההיבטים הפיזיים: הגיל משפיע על ירידה מואצת בכושר הפיזי. כמו כן חלה עליה בשעור המחלות הכרוניות הכרוכות במגבלות של ניידות ובקשיי תפקוד. השינויים הללו משפיעים ישירות על קיום פעילות יומיומית ופעילויות הקשורות במשק הבית. בנוסף, קשישים רגישים לשינויי טמפרטורה ורוחות חזקות (זקוקים להגנה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים), לאוויר מזוהם, וזקוקים לתנאי אוורור ולחות מתאימים. לקשישים קיימת רגישות לאור ישיר ויש להם בעיות הסתגלות במעבר מחושך לאור (ולהפך), הקשישים מתקשים להבחין בבליטות וחפצים קטנים ובהבדלי גובה ובהירות של משטחים שונים. בקרב הקשישים כושר השמיעה של רעשים מתונים ושכיחים יורד. יחד עם זאת, הם מוטרדים מרעשים חריגים ופתאומיים.
קשישים עוברים שלבים התפתחותיים בהם היכולת הפיזית, הקוגניטיבית והחברתית משתנה ומצטמצמת. הסביבה הפיזית יכולה למלא תפקיד מכריע בתהליך אותו עוברים הקשישים, ע"י אספקת סביבה המאפשרת, מעודדת ומציבה אתגרים, במקום אחת שמדכאת או מונעת פעילות.
הסביבה הפיזית המתוכננת אמורה להתאים לאנשים המשתמשים בה ולשרת את צורכיהם ורצונותיהם במידה מרבית. חשיבות התכנון עבור אוכלוסיית הקשישים מקורה בחולשת קבוצה זו עקב גילה. "האדם הממוצע" נחשב בגיל 20-45 ורוב התכנון מבוסס על הצרכים והאפיונים שלו. קיימת השערה הטוענת כי קיים קשר בין מצב האדם ומצב ציותו להגבלות סביבתיות, כלומר ככל שרמת היכולת של האדם גבוהה יותר, הן מבחינה פיזית, תפיסתית, הכרתית, חברתית וכלכלית, כך תהיה התנהגותו תלויה פחות באלמנטים או תנאים פיזיים סביבתיים. לפיכך, הקשיש מתקבל כתלוי בסביבתו הפיזית יותר מאשר מבוגרים אחרים.
צ'רצ'מן א., אלתרמן ר., והיל במאמרם מ - 1977 "התפקודים הפסיכולוגיים של שטחים פתוחים" מתייחסים לחשיבות השטחים הפתוחים במרחב העירוני. המחברים מונים ארבעה תפקידים עיקריים עבור התושבים:
1. לשמש מקום לפעילות נופש.
2. להיות מקור לגיוון חזותי וסביבתי.
3. להפחית את רמת הגירויים המסמלים אנשים כדי להפחית בתחושת הצפיפות.
4. להיות סמל המשדר איכות סביבה.
בבואנו לבחון שכונת מגורים עבור אוכלוסיית הקשישים (ביצוע בדק בית אזורי) עלינו לניתן לזהות 8 ערכים אשר מצביעים על מידת ההתאמה של הסביבה לצרכים המיוחדים של הקשישים. בכדי להתמודד עם בעיית הירידה בכושר התפקוד, יש לאפשר לקשישים לחיות עם מגבלותיהם, לשם כך יש לתת מענה לצרכים הבסיסים הבאים:
*** נגישות: יש לאפשר נגישות גיאוגרפית מבחינת מרחק ומיקום, לספק מערכת תחבורה ציבורית זולה ובתדירות גבוהה בכדי שהקשישים יוכלו להגיע ממקום המגורים לשרותים הציבוריים הרלוונטים ולאפשר נגישות רגלית ברורה ובטוחה.
*** התמצאות: יש לאפשר לקשישים להתמצא בסביבת מגוריהם מבחינה פיזית והכרתית. לצורך כך על הסימנים להיות גדולים, בולטים, ברורים ומוארים בלילה.
*** נוחות: חשוב להקפיד על יצירת סביבת מגורים המאפשרת קיום פעולות ללא מטרדים מסוגים שונים, לדוגמת: מזג אוויר ( מחסומי רוח וקירוי מפני הגשם/שמש), ותנאי הליכה נוחים (תנאי ישיבה, מדרכות).
*** ביטחון ובטיחות: חשוב מאוד להקפיד כי השבילים יהיו נוחים להליכה ומוארים, הכניסות לבתים יהיו נוחות ומוארות, מדרגות עם מעקות ועם ירידה בעלת שיפוע סביר וכדומה.
*** התאמה לפעילות: יש לאפשר לקשישים נגישות חברתית, ובכך לעודד אותם ליצירת קשרים חברתיים, תוך שמירה על פרטיותם.
*** התאמה למגעים חברתיים: מקומות מפגש מתאימים, גנים ציבוריים, בתי קפה ומסעדות, שבילים למגעים אקראיים וכד'.
*** פרטיות: הגנה מפלישה ויזואלית לתוך יחידת המגורים והבטחת בידוד אקוסטי בין יחידות המגורים ובין שטחי החוץ.
*** מראה פיסי: יש להקפיד על יצירת תחושה נעימה, מראה אסתטי ואוירה טובה בכדי לשמור על דימוי חיובי ומזמין של סביבת המגורים. (קיימת נטייה להעדיף את המראה הישן על פני המראה החדש). לשם כך יש לדאוג לניקיון ואחזקה של כל סביבת המגורים.
חשוב לזכור כי לשטח הציבורי תפקיד חשוב עבור כלל האוכלוסיה, אך משמעותו עבור הקשישים היא גדולה וקריטית. על כן, מלבד המובן מאליו - בדיקת התאמת הדירה לצרכי הקשיש, יש לזכור ולבדוק את השכונה. שימוש בשמונת הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל יכול לעשות את השינוי בין שכונה מוצלחת לבין שכונה שאינה מתוכננת עבור קשישים ומקשה את המשך שגרת חייהם.
היבטים חברתיים, פסיכולוגים וכלכליים: פרישה מחיי העבודה משפיעה באופן גורף על חיי היום יום בהיבטים רבים. עם היציאה לפנסיה עולה כמות שעות הפנאי ומצטמצמים הקשרים החברתיים של הקשישים. הירידה המשמעותית בעיסוקי קריירה וחברה, משפיעה לעתים באופן שלילי על הדימוי העצמי ועל המורל של הקשישים. קיימת גם השפעה על עצמאותם של אותם קשישים, שכבר אין ביכולתם לדאוג לעצמם- לסיפוק הצרכים האישיים, ניהול משק הבית וקיום יחסים חברתיים. גם לזה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי ותרימה למורל ולמצב הנפשי. הבדידות היא אחת מהבעיות הקשות של הזקנה- החשש מבדידות ואי הודאות שבמצבי שינוי, מסבירים (בין השאר) את חוסר רצונם של קשישים מפני ה"לא נודע" מעבר דירה ניתוק מסביבה מוכרת. עם הגיל גובר החשש מפני מחלות, אלימות ותאונות, דבר המשפיע על המצב הנפשי והגופני בעיקר של קשישים בודדים. כל זאת גורם לעליה בתופעות נפשיות כדיכאון ובלבול. הפרישה מחיי העבודה משפיעה ישירות גם על התחום הכלכלי- צמצום ההכנסה עלול להפוך אפילו את חיי היום יום לנטל כבד. בנוסף יש הוצאות נוספות, כגון על אמצעים רפואיים (תרופות וכדומה).
ההיבטים הפיזיים: הגיל משפיע על ירידה מואצת בכושר הפיזי. כמו כן חלה עליה בשעור המחלות הכרוניות הכרוכות במגבלות של ניידות ובקשיי תפקוד. השינויים הללו משפיעים ישירות על קיום פעילות יומיומית ופעילויות הקשורות במשק הבית. בנוסף, קשישים רגישים לשינויי טמפרטורה ורוחות חזקות (זקוקים להגנה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים), לאוויר מזוהם, וזקוקים לתנאי אוורור ולחות מתאימים. לקשישים קיימת רגישות לאור ישיר ויש להם בעיות הסתגלות במעבר מחושך לאור (ולהפך), הקשישים מתקשים להבחין בבליטות וחפצים קטנים ובהבדלי גובה ובהירות של משטחים שונים. בקרב הקשישים כושר השמיעה של רעשים מתונים ושכיחים יורד. יחד עם זאת, הם מוטרדים מרעשים חריגים ופתאומיים.
קשישים עוברים שלבים התפתחותיים בהם היכולת הפיזית, הקוגניטיבית והחברתית משתנה ומצטמצמת. הסביבה הפיזית יכולה למלא תפקיד מכריע בתהליך אותו עוברים הקשישים, ע"י אספקת סביבה המאפשרת, מעודדת ומציבה אתגרים, במקום אחת שמדכאת או מונעת פעילות.
הסביבה הפיזית המתוכננת אמורה להתאים לאנשים המשתמשים בה ולשרת את צורכיהם ורצונותיהם במידה מרבית. חשיבות התכנון עבור אוכלוסיית הקשישים מקורה בחולשת קבוצה זו עקב גילה. "האדם הממוצע" נחשב בגיל 20-45 ורוב התכנון מבוסס על הצרכים והאפיונים שלו. קיימת השערה הטוענת כי קיים קשר בין מצב האדם ומצב ציותו להגבלות סביבתיות, כלומר ככל שרמת היכולת של האדם גבוהה יותר, הן מבחינה פיזית, תפיסתית, הכרתית, חברתית וכלכלית, כך תהיה התנהגותו תלויה פחות באלמנטים או תנאים פיזיים סביבתיים. לפיכך, הקשיש מתקבל כתלוי בסביבתו הפיזית יותר מאשר מבוגרים אחרים.
צ'רצ'מן א., אלתרמן ר., והיל במאמרם מ - 1977 "התפקודים הפסיכולוגיים של שטחים פתוחים" מתייחסים לחשיבות השטחים הפתוחים במרחב העירוני. המחברים מונים ארבעה תפקידים עיקריים עבור התושבים:
1. לשמש מקום לפעילות נופש.
2. להיות מקור לגיוון חזותי וסביבתי.
3. להפחית את רמת הגירויים המסמלים אנשים כדי להפחית בתחושת הצפיפות.
4. להיות סמל המשדר איכות סביבה.
בבואנו לבחון שכונת מגורים עבור אוכלוסיית הקשישים (ביצוע בדק בית אזורי) עלינו לניתן לזהות 8 ערכים אשר מצביעים על מידת ההתאמה של הסביבה לצרכים המיוחדים של הקשישים. בכדי להתמודד עם בעיית הירידה בכושר התפקוד, יש לאפשר לקשישים לחיות עם מגבלותיהם, לשם כך יש לתת מענה לצרכים הבסיסים הבאים:
*** נגישות: יש לאפשר נגישות גיאוגרפית מבחינת מרחק ומיקום, לספק מערכת תחבורה ציבורית זולה ובתדירות גבוהה בכדי שהקשישים יוכלו להגיע ממקום המגורים לשרותים הציבוריים הרלוונטים ולאפשר נגישות רגלית ברורה ובטוחה.
*** התמצאות: יש לאפשר לקשישים להתמצא בסביבת מגוריהם מבחינה פיזית והכרתית. לצורך כך על הסימנים להיות גדולים, בולטים, ברורים ומוארים בלילה.
*** נוחות: חשוב להקפיד על יצירת סביבת מגורים המאפשרת קיום פעולות ללא מטרדים מסוגים שונים, לדוגמת: מזג אוויר ( מחסומי רוח וקירוי מפני הגשם/שמש), ותנאי הליכה נוחים (תנאי ישיבה, מדרכות).
*** ביטחון ובטיחות: חשוב מאוד להקפיד כי השבילים יהיו נוחים להליכה ומוארים, הכניסות לבתים יהיו נוחות ומוארות, מדרגות עם מעקות ועם ירידה בעלת שיפוע סביר וכדומה.
*** התאמה לפעילות: יש לאפשר לקשישים נגישות חברתית, ובכך לעודד אותם ליצירת קשרים חברתיים, תוך שמירה על פרטיותם.
*** התאמה למגעים חברתיים: מקומות מפגש מתאימים, גנים ציבוריים, בתי קפה ומסעדות, שבילים למגעים אקראיים וכד'.
*** פרטיות: הגנה מפלישה ויזואלית לתוך יחידת המגורים והבטחת בידוד אקוסטי בין יחידות המגורים ובין שטחי החוץ.
*** מראה פיסי: יש להקפיד על יצירת תחושה נעימה, מראה אסתטי ואוירה טובה בכדי לשמור על דימוי חיובי ומזמין של סביבת המגורים. (קיימת נטייה להעדיף את המראה הישן על פני המראה החדש). לשם כך יש לדאוג לניקיון ואחזקה של כל סביבת המגורים.
חשוב לזכור כי לשטח הציבורי תפקיד חשוב עבור כלל האוכלוסיה, אך משמעותו עבור הקשישים היא גדולה וקריטית. על כן, מלבד המובן מאליו - בדיקת התאמת הדירה לצרכי הקשיש, יש לזכור ולבדוק את השכונה. שימוש בשמונת הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל יכול לעשות את השינוי בין שכונה מוצלחת לבין שכונה שאינה מתוכננת עבור קשישים ומקשה את המשך שגרת חייהם.
כלכלן ומתכנן ערים, מנהל חברת "מבתים" המבצעת בדק בית מורחב - בדיקות השכונה, הבניין, איכות סביבה, מידע תכנוני על האזור ועוד...
http://www.ma-batim.com
http://www.ma-batim.com
