לפני מספר ימים, בעודי פוסעת לאיטי ברחוב מגורי, נתקלתי בחבורת ילדים מהשכונה שאספו קרשים לכבוד ל"ג בעומר. המחזה של הילדים בשכונה שלי שאוספים קרשים ממש חימם לי את הלב והעלה בי חיוך. שמחתי לראות שגם היום בעידן המחשב ומליון ערוצי הטלוויזיה, ילדים עדין נרתמים להכנות לחגיגות ל"ג בעומר ולעבודה הלא כל כך פשוטה של איסוף הקרשים. המראה המלבב הזה מיד עשה לי "פלאש באק" רציני שהחזיר אותי בשניות לתקופת ילדותי.
נזכרתי שגם בזמני, מיד עם סיום חופשת הפסח, חברי לכיתה ואנוכי היינו מתארגנים בהתלהבות לקראת ההכנות למדורת ל"ג בעומר השנתית. אני זוכרת איך היינו נאספים אחרי שעות הלימודים למלאכת איסוף הקרשים. היינו רצים בשדות ומחפשים אחר פיסות עץ בכל פינה אפשרית. ואם גילינו איזה אתר בנייה נטוש מכל נפש חיה, אז הייתה לנו ממש סיבה לחגיגה. את הקרשים שמצאנו העמסנו על עגלות של סופרמרקט או שסחבנו אותם בידיים, ובסוף היום הייתי חוזרת הביתה מלוכלכת ומלאה בשריטות ברגלים. וכשהחג הגיע ההתרגשות הייתה בשיאה. היינו נפגשים יחד, מדליקים את המדורה, שרים שירים, צוחקים, אוכלים ומשחקים סביב המדורה, כש"ההי לייט" של הערב היה שיפודי מרשמלו על האש ול"פינאלה" היו תפוחי אדמה עטופים בנייר אלומיניום שזרקנו בתחילת הערב למדורה ושבמהלכו הם נשכחו מאיתנו. כעת טעמם היה נפלא. היה להם טעם חרוך טעים כזה, טעם של מדורה, הם היו רכים ונמסו בפה כמו חמאה. לפעמים חשבתי שרק בשביל תפוחי האדמה האלה הייתה שווה כל הטרחה.
כשנרגעתי מפרץ הנוסטלגיה שפקד אותי שאלתי את עצמי האם אני בכלל יודעת על מה פשר החגיגה ועל מה כל המהומה?
מסע אחורה בזמן
אז ככה, מסתבר שלחג הקליל הזה לכאורה, יש משמעות היסטורית רצינית ועמוקה על פי הקבלה. לפני כאלפיים שנה התגלה הספר העתיק והמסתורי בהיסטוריה, הרי הוא "ספר הזוהר". הספר מהווה מקור עצום של ידע אודות סודות הבריאה והיקום, ובכוחו להעניק לכול העולם אור ואושר גדול. ספר הזוהר מסביר שה"אור" הוא המקור לכל הטוב שבבריאה. האור הוא הכוח שקדם לבריאה וברא את הבריאה, והוא כל הטוב שבבריאה. רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י, כותב בספרו "עץ החיים": "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות".
האור הוא כוח שפועל לפי חוק פשוט: לתת, רק לתת. האור ברא אותנו כדי לתת לנו את הטוב המוחלט והנצחי. הדוגמא הכי מוחשית במציאות שלנו ל"אור" היא הורים. אימא ואבא מביאים לעולם ילד ומשקיעים את כל כוחם ומרצם בגידולו וטיפוחו. ההורה מוכן לתת מעצמו הכול לטובת ילדיו ולספק את צרכיו ולמלא את כל מחסורו על מנת שיהיה מאושר ומכך הוא מתמלא תענוג. המקובלים, שהשיגו את הטוב המוחלט והנצחי, אומרים לנו שהאור מוכן להעניק לנו בכל רגע שפע ותענוג אינסופיים, אלא שאנו איננו יודעים כיצד לקבלם. כדי שנדע כיצד לקבל את האור, מסרו לנו המקובלים את ספר הזוהר. ספר הזוהר הוא למעשה ספר שמדריך אותנו כיצד לקבל ולהשיג אור ואושר אינסופיים.
אפשר כבר לגלות את האוצר
הזוהר נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי מתוך השגתו את המדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר. רשב"י הסתיר בזוהר את הדרך שבה יוכלו בני האדם להתמלא באותו אושר עילאי, וזאת מפני שהדברים הנשגבים שכתב בו הקדימו את זמנם והוא חשש שלא יובנו כראוי. הסודות האדירים שהסתיר רשב"י בספרו לא נכתבו עבור דורו, אלא עבורנו, הדור שבא כאלפיים שנה מאוחר יותר. אנחנו הם בני הדור שראויים לגלות את האור הצפון בזוהר. כעת במאה העשרים ואחת האנושות מרגישה שהיא נמצאת במצב של כאוס ובלבול, בנקודת אל חזור.
עכשיו, יותר מתמיד, מורגש שנדרש שינוי מהותי, ומהר. גם אם אין הוא מכיר בכך, העולם זקוק למקור מיוחד שיסביר את הסיבות לכל מה שמתרחש מסביב, שידריך ויכוון. לכן בזמננו הותר לגילוי ספר הזוהר.
"וזאת נחלט ונשרש בנפשי, אשר מי שלא ראה אור ספר הזוהר לא ראה אור מימיו". (ר' צבי הירש, עטרת צבי, פ' בהעלותך)
ל"ג בעומר מסמל את גילוי האור הזה. אנו חוגגים בו את הופעת הזוהר בעולם, ואת הידיעה הברורה שיש באפשרותנו כיום להתמלא באותו אור ולזכות לחיים השמחים והטובים ביותר. לכן נקרא ל"ג בעומר בשם "חג האור". בהיותי אימא טרייה לזאטוטה קטנה, אני שמחה על כך שאוכל להעניק לה, כשתגדל, ערך נוסף למשמעות החג, כמובן מבלי לוותר על המרשמלו...
אני נהנית לכתוב על אהבה זוגיות, נשיות, חיפוש ומימוש עצמי,הורות ועוד.
את ההשראה לחלק מיצירותיי שאבתי מחוכמת הקבלה בה אני עוסקת בשנתיים האחרונות.
למי שרוצה לדעת יותר על המשמעות הרוחנית של ל"ג בעומר
