זה הקטן גדול יהיה?!
על דילמות הגדילה של העסק הקטן.
כמו לדברים רבים בחיים המתחילים בקטן, יש נטייה גם בעסקים לגדול ולגדול ולגדול. השאלה הנשאלת היא- מהו עסק קטן? מהו עסק גדול? האם עסק קטן הוא זה עם מחזור הכנסות קטן או אולי עסק של אדם אחד? האם עסק גדול הוא בניין משרדים או אולי רעיון גדול?
בהגדרה עסק קטן = הוא עסק בו יש עד 50 מועסקים ופדיונו השנתי הוא עד 5 מיליון $.
במציאות הדברים שונים.
אדם קם בבוקר עם רעיון קטן וזעיר ובתוספת מידת יצירתיות ויכולת ביצועית אותו יזם מתקדם לכדי מימוש הרעיון והקמתו של עסק. יש מי שיפתח בית קפה ויש מי שימציא צעצוע. הכל תמיד מתחיל במוחו וברצונו של איש אחד. ומכאן השמיים הם הגבול. מבית- קפה אחד אפשר להפוך לרשת עולמית ומהמצאה של צעצוע אפשר להקים מפעל ולשווק בכל העולם. אז מתי בכל זאת עסק קטן נשאר קטן? והאם זהו טבעו של כל עסק קטן- לרצות ולגדול?
רבים היזמים שירצו לשמר את עסקם כ'קטן וחכם'- כזה שלא דורש כ"א גדול, שיושב בחדר אחד או שניים אך מצליח לגלגל מחזורים נאים בשיטות מתוחכמות. אך מה לעשות שכשרון ההצלחה הגדולה מהמקום הקטן אינו מצוי בכולנו. ורבים מהעסקים הקטנים חווים את דילמות הגדילה.
בשלב הראשון ישנה חדווה אדירה עם התפתחות העסק והמעבר משלב ראשון של השקעת הון עצמי לשלב בו כבר כדאי לקחת הלוואה כי יש לכך הצדקה עסקית ואופק חיובי. בשלב הבא העסק מתאזן - אפשר ליהנות מגדילה מתוך ההכנסות. משהו שמצביע על כדאיות העסק ומוביל להמשך קיומו. שלב זה יכול להגיע אחרי שנתיים או שלוש- אם בכלל. זהו שלב רווי סיפוק אך גם מעורר תהיות - הרי כל אגורה שנכנסת לעסק יוצאת לטובת העסק- אז איפה אני - הממציא, המחולל והיזם- בכל הסיפור הזה? מה עם קצת הכנסה...?
כאן מתעוררת התובנה והקול המרגיע שאלו סימנים חיוביים של גדילה. העסק מצמיח שיניים ומתחיל לזחול ואף ללכת. בשלב הבא צריך כבר להעסיק עוד עובדים, לשחרר משימות ותפקידים לעוד בני-אדם. מה?? עוד הוצאות?? והדילמות מחריפות - האם אני מוסיף כוח אדם במקום בו צריך "מוח" או במקום של "שרירים"? האם אני מחפש עזרה במחסן/ בהובלות או במכירות ושיווק? והאם בכלל אני רוצה שמישהו אחר יעשה את העבודה שאני המצאתי ויזמתי וטיפחתי במו ידיי. האם יש מישהו בעולם שיכול לבצע את העבודה לפחות טוב כמוני?
קשה מאד לעסק קטן לשחרר ולגדול.
מחד נראה כאילו זה התהליך הטבעי של העסק- כדי להרוויח צריך לגלגל מחזורים גדולים וכדי לגלגל מחזורים גדולים צריך עוד ידיים עובדות ומייצרות. ושוב נראה לעתים כי השמיים הם הגבול. הרי אין סוף לאפשרויות המכירה והשיווק. גם בשוק קטן כמו בישראל תמיד התחושה היא שיש לנו לאן לצמוח ולגדול. החכמה היא למצוא את האיזון בין המקום הקטן והפרטי של יזם העסק הקטן לבין עוצמות השוק שמסביב. אדם צריך להרגיש סיפוק על-פי מידותיו. יש מי שהגדילה מאיימת עליו וגבול גדילתו יהיה קרוב לתחילת דרכו. ויש מי שיחצה גבולות ולא יניח עד שהרשות לעסקים קטנים תודיע לו שעליו לעבור לרשות אחרת.
תהליך הגדילה הוא ארוך וממושך ודורש מאמץ ואנרגיה מפתחת וחיובית. אל לנו, אנשי העסקים הקטנים, להירתע מתהליך מצמיח ומפרה שכזה. אבל כן עלינו לדעת מהו מעוז חפצינו, מהו יעדינו ומה מקומנו האישי בתוך העסק הגדול.
להתחיל בקטן. להתפתח. לגדול. לפרוץ.
זה קורה בחיים. אם תאמין.
הכותבת: אסנת בצלאל- עוסקת ביבוא ושיווק מוצרי ילדים.
www.mishor.co.il
על דילמות הגדילה של העסק הקטן.
כמו לדברים רבים בחיים המתחילים בקטן, יש נטייה גם בעסקים לגדול ולגדול ולגדול. השאלה הנשאלת היא- מהו עסק קטן? מהו עסק גדול? האם עסק קטן הוא זה עם מחזור הכנסות קטן או אולי עסק של אדם אחד? האם עסק גדול הוא בניין משרדים או אולי רעיון גדול?
בהגדרה עסק קטן = הוא עסק בו יש עד 50 מועסקים ופדיונו השנתי הוא עד 5 מיליון $.
במציאות הדברים שונים.
אדם קם בבוקר עם רעיון קטן וזעיר ובתוספת מידת יצירתיות ויכולת ביצועית אותו יזם מתקדם לכדי מימוש הרעיון והקמתו של עסק. יש מי שיפתח בית קפה ויש מי שימציא צעצוע. הכל תמיד מתחיל במוחו וברצונו של איש אחד. ומכאן השמיים הם הגבול. מבית- קפה אחד אפשר להפוך לרשת עולמית ומהמצאה של צעצוע אפשר להקים מפעל ולשווק בכל העולם. אז מתי בכל זאת עסק קטן נשאר קטן? והאם זהו טבעו של כל עסק קטן- לרצות ולגדול?
רבים היזמים שירצו לשמר את עסקם כ'קטן וחכם'- כזה שלא דורש כ"א גדול, שיושב בחדר אחד או שניים אך מצליח לגלגל מחזורים נאים בשיטות מתוחכמות. אך מה לעשות שכשרון ההצלחה הגדולה מהמקום הקטן אינו מצוי בכולנו. ורבים מהעסקים הקטנים חווים את דילמות הגדילה.
בשלב הראשון ישנה חדווה אדירה עם התפתחות העסק והמעבר משלב ראשון של השקעת הון עצמי לשלב בו כבר כדאי לקחת הלוואה כי יש לכך הצדקה עסקית ואופק חיובי. בשלב הבא העסק מתאזן - אפשר ליהנות מגדילה מתוך ההכנסות. משהו שמצביע על כדאיות העסק ומוביל להמשך קיומו. שלב זה יכול להגיע אחרי שנתיים או שלוש- אם בכלל. זהו שלב רווי סיפוק אך גם מעורר תהיות - הרי כל אגורה שנכנסת לעסק יוצאת לטובת העסק- אז איפה אני - הממציא, המחולל והיזם- בכל הסיפור הזה? מה עם קצת הכנסה...?
כאן מתעוררת התובנה והקול המרגיע שאלו סימנים חיוביים של גדילה. העסק מצמיח שיניים ומתחיל לזחול ואף ללכת. בשלב הבא צריך כבר להעסיק עוד עובדים, לשחרר משימות ותפקידים לעוד בני-אדם. מה?? עוד הוצאות?? והדילמות מחריפות - האם אני מוסיף כוח אדם במקום בו צריך "מוח" או במקום של "שרירים"? האם אני מחפש עזרה במחסן/ בהובלות או במכירות ושיווק? והאם בכלל אני רוצה שמישהו אחר יעשה את העבודה שאני המצאתי ויזמתי וטיפחתי במו ידיי. האם יש מישהו בעולם שיכול לבצע את העבודה לפחות טוב כמוני?
קשה מאד לעסק קטן לשחרר ולגדול.
מחד נראה כאילו זה התהליך הטבעי של העסק- כדי להרוויח צריך לגלגל מחזורים גדולים וכדי לגלגל מחזורים גדולים צריך עוד ידיים עובדות ומייצרות. ושוב נראה לעתים כי השמיים הם הגבול. הרי אין סוף לאפשרויות המכירה והשיווק. גם בשוק קטן כמו בישראל תמיד התחושה היא שיש לנו לאן לצמוח ולגדול. החכמה היא למצוא את האיזון בין המקום הקטן והפרטי של יזם העסק הקטן לבין עוצמות השוק שמסביב. אדם צריך להרגיש סיפוק על-פי מידותיו. יש מי שהגדילה מאיימת עליו וגבול גדילתו יהיה קרוב לתחילת דרכו. ויש מי שיחצה גבולות ולא יניח עד שהרשות לעסקים קטנים תודיע לו שעליו לעבור לרשות אחרת.
תהליך הגדילה הוא ארוך וממושך ודורש מאמץ ואנרגיה מפתחת וחיובית. אל לנו, אנשי העסקים הקטנים, להירתע מתהליך מצמיח ומפרה שכזה. אבל כן עלינו לדעת מהו מעוז חפצינו, מהו יעדינו ומה מקומנו האישי בתוך העסק הגדול.
להתחיל בקטן. להתפתח. לגדול. לפרוץ.
זה קורה בחיים. אם תאמין.
הכותבת: אסנת בצלאל- עוסקת ביבוא ושיווק מוצרי ילדים.
www.mishor.co.il
אסנת בצלאל
מישור פארמה וסחר בע"מ
"מוצרים שאוהבים ילדים"
מישור פארמה וסחר בע"מ
"מוצרים שאוהבים ילדים"
