חתימה, ראי האישיות: מה מעידה עליך חתימתך? 

להבדיל מהכתיבה הספונטאנית, החתימה מושלכת על דף הנייר מאזורים יותר מודעים של הנפש. הפרט מתחיל "לשחק" באופן מודע עם החתימה שלו סביב גיל ההתבגרות וזו הולכת ומתגבשת במהלך מספר שנים ומתעצבת לכדי כרטיס הביקור של הכותב.

החתימה היא כלי "מתוכנן" כביכול, אך למעשה, היא מעוצבת בהתאמה למידותיה של נפש נתונה ומעידה על ה"חומרים הפנימיים" המרכיבים את נפש החותם. נוכל אף לראות בה אמצעי לאפיון מאקרו של האדם החותם, המעיד על אופיו וקווי אישיותו הדומיננטיים.

הניתוח הגרפולוגי האנליטי חוקר את התנועה ואת מהירות הקו של החתימה, לומד את ממד העומק והלחץ בה נרשמה, בוחן את מיקומה על הדף ועוקב אחר מוטיבים אישיותיים אותם היא העלתה.

הגרפולוג מבצע השוואה בין החתימה לבין כתב ידו הספונטאני של הפרט, בודק פערים, סימנים גראפיים תואמים ושאינם תואמים ביניהם. ההשוואה מלמדת איך האדם רוצה להציג את עצמו ומה "מסתתר" מאחורי הפרסונה החיצונית.

ניתן ללמוד על מערכת היחסים בין הפרט לבין משפחת המוצע שלו על-ידי בדיקה של הדרך בה הוא בוחר להציג את שם משפחתו כחלק מהחתימה. ייצוג לשם המשפחה יכול להיות מודגש גראפית בדרכים שונות או להבדיל, מוקטן. הצבת שם המשפחה לפני השם הפרטי מלמדת, כי המשפחה מהווה מוטיב חשוב ומרכזי אצל הכותב. לעיתים הפרט חש תלות במשפחת המוצע שלו. ייצוג "שוויוני והרמוני" מבחינה גראפית לשם המשפחה כמוצב אחרי השם הפרטי ילמד על עצמאות אישית הנותנת כבוד למשפחה.

נשים נשואות עשויות להזדהות עם הגבר לו הן נישאו ולהחליף את שם משפחתן בשמן "החדש" או להבדיל, להעדיף דווקא את שם נעוריהן. יש שמציגות עצמן עם שני שמות המשפחה. היחס הגראפי והמרחק שבין שמה הפרטי של האישה לבין שם משפחתה ה"חדש" עשוי ללמד על מערכת היחסים בינה לבין בין זוגה. אישה יכולה "לבחור" להיות מיוצגת על ידי משפחת הגבר; להעצים את שמו, להגדיל אות משם משפחתו ולהציג אותו ראשון ורק לאחר מכן את עצמה. מרחק גדול בין שם פרטי של אישה לבין שם משפחתו של בעלה יכול ללמד על ריחוק או ניתוק בין השניים.

ניתן למצוא אנשים שנוטים להגדיל את עצמם בחתימות מתוך צורך להפגין נוכחות, ביטחון או מתוך צורך בהערכה. פער בין חתימה גדולה או מודגשת לבין כתב קטן מצביע, כי האדם מפגין ביטחון רב מהרגשתו במציאות. משיכת קו מתחת לחתימה מאפיינת אנשים השואפים להופיע ולעמוד על במה. יחד עם זאת, אותה משיכת קו יכולה לנבוע לעיתים מהצורך בתחושת קרקע ובביטחון. אדם הזקוק להגנה יצייר גג קמור מעל חתימתו או יקיף אותה במעין כדור. צורך בבהירות ובאמירה ברורה ובה בעת נטייה לשמר חיץ / גבול בין האדם לבין הסובב אותו יצטייר כנקודה אחרי החתימה.

החתימה כמו כתב היד החופשי עוברת שינויים במהלך שנות חייו של האדם, בהשפעת חוויות שונות ובהתאמה לתהליכים פנימיים. ניתוח מובחן שלה עשוי להעלות על פני השטח מוטיבים סימבוליים תת הכרתיים, שאיפות לצד עכבות וקשיים.

הפרט נוטה להזדהות עם תפקידו והוא שואף שהמקצוע אותו בחר ייצג אותו. לעיתים הוא אף מתקשה להפריד בין המקצוע לבין חייו הפרטיים. באופן מודע יותר או פחות, הכותב מותיר אחריו עקבות של תחומי הזדהות אלו. ניתן לאתר סימבולים של טיסה אצל טייסים, תווים אצל מוסיקאים, כדורים אצל שחקני הכדור, קצב ותנועה אצל רקדנים וכד'.

דוגמאות קונקרטיות של החתימות מתוך המאמר ניתן לראות באתר המכון 'בר עמית גרפולוגיה'.

פורסם לראשונה בעיתון "פסק זמן", אונ' חיפה, עורך ראשי שי רודין, דצמ' 2006.